1. האם ההתעקשות של "הארץ" להגן על הכתב שלו ועל מקורותיו בפרשת ענת קם מסכנת את ביטחון המדינה?

מובן שלא. כל הכתבות אשר פרסם אורי בלאו ב"הארץ" על סמך המסמכים שבידו נשלחו לצנזורה הצבאית ואושרו על ידה לפני הפרסום, כחוק. למעשה, במקרה אחד החליטה מערכת "הארץ" לגנוז כתבה של אורי בלאו אחרי הורדתה לדפוס בעקבות פנייה של מערכת הביטחון, אשר בכיריה ביקשו לחזור בהם מהחלטתם להתיר את הפרסום. ביטחון המדינה תלוי לא רק בקיום כללי הצנזורה, אשר "הארץ" אמנם כיבד וממשיך לכבד, אלא גם בשמירה על ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ובהם עיתונות חופשית. ההסכם שנחתם בין בלאו לשב"כ מוכיח שגם השב"כ מבין זאת.

2. האם כתב "הארץ" אורי בלאו מחזיק במסמכים מסווגים, ומדוע שלא יעביר אותם לרשות השב"כ?

אורי בלאו נסע לחופשתו בחו"ל כשאין באמתחתו שום מסמך מסווג, אך כמו כל עיתונאי חוקר אחר הוא מחזיק במסמכים אשר עליהם הוא מבסס את כתבותיו. כך למשל המסמכים אשר הובילו אותו לחשוף את העסקתו של איתי אשכנזי, בנו של הרמטכ"ל, בחברות המנהלות עסקים עם צה"ל; כך המסמכים שעליהם התבסס בדיווח שלו בדבר המעורבות של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ דוד רותם, ברכישת קרקעות בבית אל באמצעות תעודות מזויפות; וכך במסמכים המפרטים את הזרמות הכספים לחברת "אהוד ברק בע"מ", חברה שבה שולטות בנותיו של שר הביטחון. "הארץ" סבור שאינו יכול לפיכך להעביר את כל המסמכים שברשותו של אורי בלאו למערכת הביטחון, מכיוון שראשיה עלולים לעשות בהם שימוש כדי לאתר את מקורותיו העיתונאיים.

על רקע זה הוגדרו בהסכם בין אורי בלאו לשב"כ הקריטריונים שלפיהם ייבחרו המסמכים שאותם יש להעביר לשב"כ, ואורי בלאו סבור שהוא אכן נהג על פי ההסכם: הוא העביר עשרות מסמכים מסווגים העונים לקריטריונים אלה, ולמערכת הביטחון לא היתה שום תלונה על הבחירה. חודשים אחר כך, טען השב"כ שענת קם, החשודה בהעברת המסמכים לידי אורי בלאו, מסרה לאורי בלאו אלפיים מסמכים. בינתיים ירד המספר הזה לכ-700 מסמכים אשר אכן עונים לסיווג "סודי" ומעלה.

אולם אורי בלאו מסר לשב"כ לא רק עשרות תדפיסים, אלא גם את מחשבו האישי, אשר הושמד בנוכחותו. אין לדעת כמה מסמכים היו במחשב, והשב"כ אינו יודע לומר מהם המסמכים אשר לטענתו חסרים לו עדיין. בין המסמכים אשר מסר בלאו היו גם הפרוטוקולים של הישיבה, שבה אישרו הרמטכ"ל וראשי השב"כ פעולות בלתי חוקיות לכאורה בשטחים. זמן קצר לאחר מסירת המסמכים, עצר השב"כ את ענת קם כחשודה במסירתם. הדבר עורר חשש אצל מערכת "הארץ" שמא המסמכים שנמסרו סייעו לכך, זאת למרות שההסכם בין בלאו לשב"כ אוסר על שימוש כזה במסמכים. במצב זה, הנחה "הארץ" את אורי בלאו להימנע ממסירת מסמכים נוספים כל עוד לא יובטח חיסיון מקורותיו.

3. מדוע אורי בלאו אינו חוזר ארצה להסביר את כל זה?

אורי בלאו נסע לחופשה פרטית של שלושה חודשים עם ארוסתו במזרח הרחוק. במהלך חופשתו עצר השב"כ את ענת קם, והודיע ל"הארץ" שהוא חוזר בו מההסכם המבטיח שבלאו לא ייחקר ואת חיסיון מקורותיו, ובראשם - על-פי השב"כ - החיילת לשעבר ענת קם. שובו של אורי בלאו ארצה במצב זה עלול לחזק את התביעה נגד ענת קם, אשר בין עדי התביעה בכתב האישום נגדה מופיע כבר עיתונאי אחד, כתב "ידיעות אחרונות" יוסי יהושע. עם ההודעה של השב"כ לפיה בכוונתו לחקור את בלאו עם הגעתו, לשלוח אותו לפוליגרף, לתת את כל ארכיון המסמכים שלו לבדיקה ולעצור אותו למקרה שלא ישיב על כל השאלות שיישאל בדבר מקורותיו העיתונאיים, החליט "הארץ" להורות לבלאו להישאר בחו"ל עד לסיומו של המשא ומתן, שתכליתו להבטיח את קיום ההסכם שנחתם בין "הארץ" לשב"כ.

4. האם אפשר מבחינתכם להבטיח את ביטחון המדינה מבלי לפגוע במקורות עיתונאיים שלכם? אפשר בהחלט. השילוב הזה עבד וימשיך לעבוד, כי חשוב להבטיח את המשך קיומו. לפיכך העביר "הארץ" הצעה נוספת, אשר נועדה להבטיח את החזרת המסמכים המסווגים הדרושים לשב"כ מבלי לסכן את המקורות אשר העבירו לאורי בלאו את המסמכים הללו.

פרשת ענת קם - כל הכתבות

אורי בלאו