ביום שני האחרון זומנו הכתבים המדיניים ונציגי התקשורת הזרה בישראל למסיבת עיתונאים משותפת של סגן שר החוץ דני אילון עם איש הימין ומנכ"ל ארגון "מבט לתקשורת הפלסטינית", איתמר מרקוס, שבמהלכה הוצג דו"ח חדש של הארגון בנושא ההסתה נגד ישראל ברשות הפלסטינית.

לכתבים שבאו לאירוע נגלה מחזה סוריאליסטי, במסגרתו הפך משרד החוץ לאכסניה לארגון לא-ממשלתי בעל זיהוי פוליטי ברור עם גורמי ימין. למרות שלשכת סגן שר החוץ היא שהזמינה את הכתבים, מי שניהל את האירוע באולם מסיבות העיתונאים הרשמי של משרד החוץ, היה איש יחסי הציבור של "מבט לתקשורת הפלסטינית".

פעילויותיו של ארגון "מבט לתקשורת הפלסטינית" לגיטימיות לחלוטין. יותר מכך, כמה מהממצאים שהארגון מציג מטרידים ביותר ואכן ניתן לסווגם כהסתה נגד ישראל. עם זאת, רבים מהכתבים שבאו לאירוע לרבות הנציגים הרבים של התקשורת הזרה, לא ידעו כי בראש הארגון ומאחוריו עומדים פעילי ימין בארץ ובחו"ל.

מנכ"ל הארגון, איתמר מרקוס, הוא איש ימין מובהק. בכובעו השני, משמש מרקוס גם בתפקיד סגן נשיא "הקרן המרכזית לישראל" - עמותת ימין שבסיסה בניו יורק ותורמת כספים לארגוני ימין שונים, כגון ארגון "אם תרצו" וכן לפעילויות שונות בהתנחלויות בגדה המערבית. אחד הגופים יתר על כן, "מבט לתקשורת הפלסטינית" עצמו מגייס תרומות בחו"ל באמצעות "הקרן המרכזית לישראל".

ניתן לדמיין כיצד היתה ישראל מגיבה אם ארגון זכויות האדם "אמנסטי" היה מכנס מסיבת עיתונאים במשרד החוץ הפלסטיני ברמאללה. קרוב לוודאי שישראל היתה מפרסמת גינויים ומודיעה כי "אמנסטי" אינו מהימן על רקע קשריו עם ממשלת הרשות.

עם זאת, סגן שר החוץ דני אילון אמר ל"הארץ", כי אינו רואה בעיה עם קיום מסיבת עיתונאים משותפת עם ארגון הימין וציין שזו נעשית לרגל הגשת הדו"ח למשרד, בדומה למסיבות שמתקיימות כאשר ארגונים חברתיים מגישים דו"חות לנשיא. "אני בעד גילוי נאות ואנחנו לא מאמצים את הדו"ח אוטומטית", אמר אילון. "נלמד את הדו"ח ונגבש עמדה".

אילון הוסיף, כי "מה שחשוב זה המסר לגבי ההסתה הפלסטינית. נשתף פעולה עם ארגונים שחושפים עובדות ללא קשר לשיוך הפוליטי שלהם. אנחנו מאמינים בשילוב זרועות בין הממשלה לבין ארגונים בלתי-ממשלתיים".

אבל מסיבת העיתונאים המוזרה הזו, היא רק סימפטום אחד למגמה שמסתמנת בשנה האחרונה במשרד החוץ. לאחר ששר החוץ אביגדור ליברמן הכריז כי אינו רוצה שמשרדו יהיה המשרד לענייני פלסטינים כפי שהיה בתקופת ציפי לבני, הורחקו הדיפלומטים הישראלים כמעט מכל העשייה שקשורה לתהליך המדיני, בה עוסקים יועציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו של שר הביטחון אהוד ברק.

תמיכה נלהבת של ראש הממשלה נתניהו

התפקיד החדש שמשרד החוץ לקח על עצמו בתמיכתם הנלהבת, יש לציין, ובדחיפתם של נתניהו ויועציו, הוא ניהול קמפיין שלילי אגרסיבי נגד הרשות הפלסטינית בטענה להסתה נגד ישראל, אותה מתאר אילון כ"חסרת תקדים". ליברמן, אילון ובכירי משרד החוץ מכלילים בהגדרת ההסתה כמעט כל פעולה שהרשות הפלסטינית מבצעת ואינה לרוחה של ישראל.

"מרק ההסתה" של משרד החוץ כולל חנוכת רחובות על שם מחבלים ושידורי שנאה בטלוויזיה הפלסטינית, אך גם החלטות ממשלה פלסטיניות על החרמת מוצרים מההתנחלויות ופעילות דיפלומטית פלסטינית במוסדות האו"ם השונים לגינוי ישראל. "זה הכל חלק מאסטרטגיה פלסטינית אחת של דה-לגיטימציה של ישראל", אמר אילון.

כך מוצאים עצמם מדי שבוע הדיפלומטים הישראלים באו"ם, באיחוד האירופי ובארה"ב מקבלים לידיהם מברקים עם הנחיות לביצוע פעולות מול פקידי ממשלה בכירים, חברי פרלמנט ועיתונאים, שכל מטרתן היא ניגוח הרשות הפלסטינית. "החלטנו להוריד את הכפפות", אמר בכיר במשרד החוץ, "נפסיק להתגונן ונתחיל לתקוף".

עד כה, הקמפיין הנגטיבי נגד הרשות הפלסטינית הניב פירות דיפלומטיים צנועים בלבד. מצד אחד, פקידים רבים במחלקת המדינה, בבית הלבן ובמשרד החוץ הצרפתי יודעים לדקלם את קורות חייה של המחבלת הפלסטינית, דלאל אל-מוגראבי, שלקחה חלק בפיגוע באוטובוס בכביש החוף ב-1978 ושעל שמה קראה הרשות הפלסטינית כיכר ברמאללה. אך מצד שני, אחרי שאותם דיפלומטים זרים רושמים לפניהם את הקובלנה הישראלית ומבטיחים שיעלו את הנושא מול הרשות הפלסטינית, הם ממהרים לעבור לנושאים שמעניינים אותם מעט יותר. בשלב זה, מספרים דיפלומטים ישראלים, מגיעה השאלה: "מה הכיוון המדיני שאליו ממשלת ישראל רוצה ללכת?". התשובה לכך, מעט יותר מסובכת.

דני אילון ומנכ''ל ארגון הימין מבט לתקשורת הפלסטינית, איתמר מרקוס