מאז היוודע דבר התרסקות המסוק ברומניה, בני משפחותיהם של ששת חייל צה"ל - סגן אלוף אבנר גולדמן, סגן אלוף דניאל שיפנבאור, רב סרן יהל קשת, רב סרן ליאור שי, סגן ניר לקריף ורב סמל אורן כהן - עוקבים בדאגה אחרי הדיווחים ומספרים על קרוביהם:

חברו של סא"ל אבנר גולדמן: איש ישר, הגון - מלח הארץ

בבית משפחת גולדמן במודיעין התקשו להתמודד עם הבשורה על התרסקות מסוקו של אבי המשפחה, סא"ל אבנר גולדמן. "אי אפשר להסביר את זה", אמרה רעייתו אורית. "זה תרחיש ש-25 שנה חושבים עליו, אבל אף פעם אי אפשר להבין אותו. כאב בלתי נסבל. אני מרגישה שאני מחכה להתעורר מחלום. אני לא מצליחה להיאחז, בתקווה שהוא נעדר".

לגולדמן, בן ה-48, ארבעה ילדים - שלושה בנים בני 22, 18 ו-16 ובת בגיל 13. אורית סיפרה כי היא ובנה הצעיר חזרו מתל אביב ברכבת וכשהגיעו לביתם, קצין העיר המתין להם עם הבן הגדול ועם הבת שכבר קיבלו את הבשורה. לאחר מכן הם יצרו קשר עם הבן הנוסף המטייל ברודוס.

"הוא הכי חכם בעולם, מקסים, טוב, הבעל הכי טוב שיכולתי למצוא. הדבר הראשון שאמרתי לילדים זה שהוא לא סבל ושעד השנייה האחרונה הוא חייך", אמרה אורית שהוסיפה כי ילדיה זכו באבא מדהים. "הילדים קשורים אליו ומעריצים אותו. גם אני". לדבריה, אבנר "היה אדם מדהים מכל הבחינות". היא סיפרה כי בתפקידו האחרון שימש כמפקד ביחידת מחשוב של חיל האוויר. הוא השתחרר לפני כשנתיים וחצי, ועשה מסלול ישיר לדוקטורט במדעי הפילוסופיה והחברה, זאת לאחר שכבר היה לו תואר ראשון ושני בלימודי הנדסה ומנהל עסקים.

אמיר יעקובוביץ', חברו הקרוב של סא"ל אבנר גולדמן מקהילת "מנורת מודיעין", סיפר כי גולדמן הוא "איש ישר, הגון, מלח הארץ, איש משפחה". הוא סיפר כי גולדמן תורם לקהילה, נותן שיעורים לילדים ומשמש כ"אור ומופת" כדבריו. "כל שבוע היינו לומדים גמרא ביחד. הוא היה כזה יסודי, מכין את השיעור טיפ טופ". בנוסף הוא ציין כי גולדמן אהב ספורט והתמצא בכל. "חשוב לי שיזכרו אותו כאדם צנוע והגון. הוא נתן הרבה בשביל הבריות", אמר יעקובוביץ'.

גיסו של דני שיפנבאואר: יותר מכל דני אוהב לטוס

בשעות הבוקר הגיעו חברים ובני משפחה לבית משפחת סא"ל דני שיפנבאואר במושב קידרון. שיפנבאואר נשוי ליעל ואב לשלושה - עמית בן 16, רועי בן 13 ויונתן בן 8 - עבר להתגורר עם משפחתו במושב רק ביום חמישי שעבר.

דני נולד באורוגאווי עלה לארץ בגיל 6, גדל בבת ים, שיחק בצעירותו בהפועל ת"א, ולאחר שהתגייס עזב את הכדורגל אבל נשאר אוהד שרוף ונהג לקחת את הילדים למשחקים בסופי שבוע. הוא התגייס לקורס טיס, מילא את כל התפקידים בטייסת עד שקיבל את הפיקוד בזמן מלחמת לבנון השנייה. בתקופה שבה כיהן כמפקד הטייסת פרצה מלחמת לבנון השנייה ושיפנבאואר פיקד על כמה מבצעים, מהמורכבים ביותר במלחמה ועל חילוץ נפגעים רבים. האירוע המשמעותי ביותר שחווה כמפקד הטייסת הוא נפילת מסוק מהטייסת שעליה פיקד במלחמת לבנון השנייה.

"אני באופן אישי זוכר שיחות שלו על אותם אנשים שאיבד", סיפר גיסו של שיפנבאואר, ירון עוזר, "הוא לקח את האירוע מאוד קשה". שיפנבאואר עמד לקבל בקרוב תפקיד שהוא מאוד רצה במטה. הוא היה אדם אדיר, טייס ותיק, מקצוען אמיתי, אדם מאוד פשוט, בלי הרבה יומרות, מאוד צנוע, מאוד יסודי, למרות ארשת חיצונית קשוחה, היה אדם מאוד מאוד רגיש. מדובר על אדם שלפחות בעשרים השנה האחרונות הדריך את רוב הטייסים בטייסת". עוזר הוסיף שמכל תחביביו הרבים "דני הכי אהב לטוס".

עוזר סיפר כי זו לא הפעם הראשונה שבה גיסו טס למרחקים, "מבחינה מקצועית הוא מאוד רצה לצאת לטיסה הזאת, זה אירוע מעניין עבורו", הוסיף. אתמול בשעות הלילה הגיעו אל הבית אנשים מהטייסת שמכירים את דני והודיעו לה שהמסוק נעלם, לאחר מכן הגיעו אנשי קצין העיר . לבית המשפחה הגיע גם הרב הראשי הצבאי, רפי פרץ, שמכיר באופן אישי את המשפחה, אמר כי "מדובר באדם שהוא מבכירי אנשינו, שמהגיבורים שידעה מדינת ישראל".

דודתו של רס"ן יהל קשת: אדם מוכשר ובעל ערכים

הטייס רב סרן יהל קשת בן 33, נולד במושב שרונה שבגליל התחתון. "גאוות המושב. שקט חכם, נבון. ראינו אותו טס מעל המושב והתמלאנו גאווה", סיפר חבר המושב. יהל מתגורר עם משפחתו בבסיס חיל האוויר בחצרים, נשוי לחופית ואב להראל בן השנתיים ולעופרי בת החודשיים. יש לו אחות גדולה בשם שמרית, ואח צעיר ממנו בשם אוריה. שולמית בירגר, דודתו של קשת, אמרה הבוקר לגלי צה"ל כי המשפחה חוששת שיהל נהרג. "הבשורה המרה נודעה לי לפני כמה שעות, לילה שלם לא ישנו, מנסים לחזק ולהתחזק. נראה לי שהם חושבים שהם נפרדו מיהל".

לדבריה יהל היה טייס מוכשר. "אולי זה יישמע בנאלי, הוא בן אדם מוכשר, חכם, ישר, עם ערכים, כל הדברים הטובים שאפשר לומר על בן אדם. הטיסה חשובה, אבל המשפחה לא פחות, הילדים, לא מזמן נולדה לו תינוקת, הוא היה בן אדם מאוזן".

הוריו, מירי ודב קשת ממושב שרונה, סיפרו כי יהל למד בצעירותו בבית הספר החקלאי כדורי והיה תלמיד מצטיין, שנהג לתרום לקהילה. יהל אף קיבל מידי ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, אות ע"ש נחמיה תמרי, על התנדבות ותרומה לחברה ולקהילה. הוריו סיפרו כי בין השאר עזר לעולים מאתיופיה שחיו בקרוואנים, הדריך בתנועת הנוער ועזר לתלמידים חלשים. האב דב, סיפר כי "יהל היה ילד שכיף לגדל אותו. ילד טוב, דואג למשפחתו, ענייני, תכליתי, שקול, אוהב את החיים".

יהל רצה ללכת בעקבות אביו, שהיה סרן בשייטת, אך של מגבלה בריאותית הוא התקבל ופנה לטיס. "לא קיבלנו ממנו הרבה אינפורמציה, ולא דרשנו אינפורמציה", סיפרו הוריו של יהל. " הוא היה ילד ענייני קפדן, מדקדק בפרטים הקטנים. בטיחות וזהירות היו חלק מהאישיות שלו". ההורים סיפרו כי ליהל אהב לצלול, לעשות סנובורד ולנגן בגיטרה. לדבריהם הוא אהב לטייל, ו"חרש את הדרום עם בנו הגדול".

ההורים סיפרו כי יהל נהג לעדכן אותם כשהיה מתאמן באזור מגוריהם. "כל צליל של מסוק היינו יוצאים ומסתכלים לשמים", סיפר האב. שני ההורים הביעו אמון מלא במערכת וציינו כי הם אינם שופטים איש. "אנחנו יודעים באיזו מערכת יהל צמח ואלו ערכים ספג", אמרו ההורים. "זו משפחה (חיל האוויר) מאורגנת ומסודרת. זה חיל שבודק את עצמו".

אמו של רס"ן ליאור שי: ליאור התאהב בטיסה

ליאור היה משהו מיוחד, הוא לא תמיד חלם להיות חלם להיות טייס, אך קראו לו לקורס טיס. הוא עבר את המבחנים והתאהב בתחום", כך סיפרה הבוקר מזל שי, אמו של רב סרן ליאור שי, הנעדר מאז אתמול ברומניה. "לפני שטס במוצאי שבת שוחחנו בטלפון, הוא סיפר שהוא טס לרומניה, והתרגש מאוד לקראת המשימה שהיה אחד ממתכנניה. ליאור היה הילד שלנו, היו בו תכונות של מנהיג".

רב סרן שי נולד ולגדל ברמת השרון, באחרונה עבר להתגורר בבסיס תל נוף יחד עם אשתו תמר ובנו נועם בן הארבעה חודשים. בשעות הבוקר עשו הוריו של שי את דרכם לבסיס כדי לשהות שם עם כלתם ונכדם. "אנחנו כל הזמן בקשר עם תמר, היא שבורה", אמרה מזל, "נועם היה האושר הגדול של ליאור, הוא היה ילד טוב, אבא טוב ובעל טוב".

דודו של סגן ניר לקריף: ניר הוא גאוות המשפחה

בעוד כשבוע, בשלישי באוגוסט, אמור סגן ניר לקריף, מכונאי מוטס בשירות קבע, לחגוג את יום הולדתו ה-25. אוגוסט הוא גם החודש שבו הוא אמור לציין את שנת נישואיו הראשונה עם בת זוגו מאגי מלול, שנמצאת בחודש הרביעי להיריונה. הריון לו ציפה ניר בהשתוקקות.

ניר נולד בקריית אתא. בגיל צעיר נפרדו שני הוריו וניר גדל אצל אמו בחיפה ואצל אביו בקרית אתא לפרקים. הוא למד בבית הספר הטכני של חיל האוויר ודודו שמעון בן דוד סיפר כי היה תלמיד מצטיין. "הוא אהב שלמות. תמיד שאף לטוב ביותר, היתה לו נחת", אמר בן דוד. דוד אחר של ניר, דוד אטיאס, סיפר כי מאז שהיה ילד, ניר רצה לעסוק בטיס. "הוא הטיס טיסנים כשהיה ילד, לאחר מכן בבית הספר הטכני, עבר הכשרות, היה עתודאי. מאז ומתמיד חיל האוויר היה בראש שלו. הוא היה גאוות המשפחה כולה. ניר המשיך את דרכו של אביו שגם הוא שירת בחיל האוויר", סיפר אטיאס.

אביו של לקריף, יובל, קיבל את הבשורה מכלתו מאגי. אנשי קצין העיר שהגיעו לביתו בקריית אתא העבירו אותו לתל נוף, שם התגורר ניר עם אשתו. אמו של ניר, שהיתה שרויה, מאז קבלת הידיעה, במצב קשה הסתגרה בבית אמה בחיפה ונתמכה על ידי בני המשפחה. "הוא הבן היחידי שלה, בן שגדל והיה לתפארת. מצבה לא קל, אני מקווה שהיא תחזיק מעמד", הסביר אחיה אטיאס.