איזה צירוף מקרים מופלא: כמה ימים לאחר שראש הממשלה נתניהו רמז - ומקורביו נקבו בשם המפורש - כי חיים רמון חותר לסכל משא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים, הזדמן אתמול אלמוני לאולפן "הכול דיבורים". בקול ששובש במכוון, הוא הציג את חומר הראיות נגד הנאשם רמון: הנ"ל פגש את בכיר הרשות הפלסטינית, סאיב עריקאת, במלון במזרח ירושלים. בשיחתם, שהאלמוני היה עד לה וכנראה תמלל או הקליט אותה, דחק הנאשם בפלסטיני שלא לפתוח בשיחות ישירות עם נתניהו. הנאשם טען בשיחה כי נשלח על ידי הנשיא פרס. עד כאן חומר הראיות, לכאורה.

גם מבעד לשיבוש האלקטרוני, קשה היה שלא להבחין כי מדובר באדם אינטליגנטי הבקי בחומר המדיני. אדם רהוט, חד ומבין עניין. איתרע מזלו של רמון, ודווקא הוא, מר איקס, בחר להתיישב בשולחן הסמוך לשולחנו בצהרי היום, במלון אמריקן קולוני.

זהותו של המאשים אינה ידועה מלבד למגישה, איילה חסון. הוא מסתתר מאחורי קול צפצפני ומניעיו אף הם אינם ידועים. אבל למה להתעסק בקטנות: האות לציד המכשפות ניתן. לא חלפה שעה וח"כ זאב אלקין מהליכוד כבר הכריז על רמון כבוגד. ח"כ אקוניס מהליכוד התקשה להסתיר את פלצותו. וח"כ שנלר, לא מהליכוד (בינתיים) אלא מקדימה, שרמון הוא יו"ר מועצתה, הודיע בצער שמפלגתו אינה ראויה לקבל את הגה השלטון. לא נותר אלא להכין את עץ התלייה.

דבריו של רמון, אם אכן נאמרו, הגיוניים: לפלסטינים שהשיבו את פניו של אולמרט ריקם, באמת אין מה לצפות מנתניהו. הוא לא יציע להם 50 אחוז ממה שאולמרט הציע. אבל מה זה משנה: העובדה שרמון, האסטרטג הפוליטי הראשי של ציפי לבני, נתפס מפציר בפלסטינים שלא לבוא למו"מ ישיר, היא קטסטרופה פוליטית ללבני, לא פחות.

בנקודת הזמן הזו, כאשר ארה"ב ואירופה מפעילות לחץ כבד על אבו מאזן לשבת עם ישראל (אתמול אפילו הליגה הערבית נתנה לו אור ירוק), דווקא האיש הקרוב אליה נחשף כמכשול? כמסית, כמדיח?

עבור נתניהו, זהו מכרה זהב פוליטי. משאלת לב שהתגשמה. עד היום, כשהאופוזיציה האשימה אותו בהיעדר שיחות ישירות, הוא תלה את האשם בפלסטינים. מהיום הוא יוכל לומר ללבני ולדליה איציק: הפלסטינים אשמים - וגם אתם, קדימה.

ההסתבכות של רמון אינה אישית שלו. היא צובעת את קדימה באור שמאלני, חתרני ובוגדני. כזה שבשנים קודמות נדבק למפלגת העבודה: לפרס, לביילין, ולוויצמן ששוחח עם אש"ף כשהיה אסור. הליכוד השכיל לעשות מהדימוי הזה מטעמים אלקטוראליים ששירתו אותו היטב במערכות הבחירות. כעת גם קדימה נתפשת כיצור פוליטי ציני ותאב שלטון שלא יבחל בדבר כדי להפיל את הממשלה. הכתם הזה יידבק מעתה גם ברמון. על פי הכללים האכזריים של ה"פוליטיקה המלוכלכת הישראלית", כהגדרת עריקאת, רמון אשם עד שלא יוכח אחרת.

חייבים לומר כי רמון מכחיש חלק מהדברים שייחס לו האלמוני. גם פרס מכחיש כי שיגר את רמון לפגישה. הפרט הזה אכן מטיל כתם של חוסר אמינות על המאשים האנונימי: פרס, שיש לו קו ישיר אל בכירי הרשות, כולל לעריקאת, ישסה בו את רמון כדי לבלום שיחות ישירות? אין סרט כזה. משהו כאן מוזר, מוזר מאוד.