מקורו של פרץ האופטימיות בהנהגה הפלסטינית לאחר הפסגה בוושינגטון, עדיין לא ברור - אך ניתן לנחש שהימין הישראלי צריך להתחיל לדאוג. מזכ"ל הליגה הערבית עמר מוסא אינו אדם שמוכר כמי שנוהג לשבח את מדיניות ממשלת ישראל, גם לא בימי ממשלות אולמרט, שרון וברק, גם לא בפליטת פה או מעידה. ואולם, בדברים שנשא בסוף השבוע נשמעו מסרים חיוביים במיוחד, שעשויים להעניק אמינות לדיווחים על שינוי מגמה.

באי הכנס המדיני-כלכלי "אמברוזטי", שמתקיים מדי שנה על גדות אגם קומו שבאיטליה, לא ציפו לדברים מעין אלה מכיוונו של מוסא. לאחר שנשיא המדינה, שמעון פרס, סיים את נאומו, שבו שיבח את ראש הממשלה בנימין נתניהו וטען כי ישראל רצינית בכוונותיה לשלום, ביקש מוסא את רשות הדיבור. הנוכחים באולם כבר התרגלו להתקפות חריפות מצד מזכ"ל הליגה הערבית על מדינת ישראל ואפילו על פרס, וציפו לעוד אחת מהצהרותיו הארסיות.

אלא שמוסא פתח ואמר כי "למרות שיש בינינו אי הסכמה בחלק מהדברים, אני מסכים עם הנשיא פרס בהתייחסותו החיובית לתחילת השיחות הישירות בין ישראל לפלסטינים... פתיחת השיחות הישירות מהווה התחלה חיובית ולהערכתי מדובר בסבב השיחות האחרון בין ישראל לפלסטינים". הוא המשיך והסביר כי אם ייחתם הסכם שלום כולל בין ישראל לפלסטינים ותוקם מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה ירושלים, תיושם במלואה יוזמת השלום הערבית שמבטיחה נורמליזציה מלאה בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי. בפגישה שהתקיימה אתמול בארבע עיניים בין מוסא לבין פרס, שוב נשמעו מסרים חיוביים במיוחד.

הדברים מצטרפים לדיווח בעיתון הלונדוני אל-חיאת, המצטט גורמים בסביבתו של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), שאמרו כי מצב הרוח במשלחת הפלסטינית השתנה לטובה ב-180 מעלות לאחר סיום סבב השיחות הראשון. על פי הדיווח, המשלחת הפלסטינית הביעה שביעות רצון מכוונתה של ארה"ב לכלול את כל נושאי הליבה בהסכם המסגרת, שיגובש עד סוף 2011.

הציבור הפלסטיני עלול היה לחשוב שמדובר כאן בספין של הנהגת הרשות, שנועד לנמק ולתרץ את חידוש השיחות הישירות, אך דבריו של מוסא מעניקים אמינות לדיווח. הוא אינו עסוק בחשבונות פוליטיים פנים-פלסטיניים. גם שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-רייט, המרבה לתקוף את ישראל, הצטרף לרוח החדשה המנשבת במזרח התיכון ואמר אתמול כי אינו מאמין שישראל תחדש את הבנייה בהתנחלויות.

ועם זאת, ייתכן שהאופטימיות עדיין מוגזמת - ובעיקר מוקדמת. בצד הישראלי, לנתניהו יש לא מעט בעיות קואליציוניות ובעיקר שר חוץ וחברי כנסת בליכוד שיקשו עליו לוותר על חידוש הבנייה. בצד הערבי-איסלאמי, ספק אם עבאס יוכל להמשיך בשיחות הישירות ללא הקפאה. שנית, מספיק היה לשמוע את הצהרותיהם של נשיא איראן ומזכ"ל חיזבאללה לרגל "יום ירושלים", כדי להבין עד כמה הציר הזה נחוש להכשיל את המגעים. חמאס, חיזבאללה, איראן וסוריה צפויים לעשות בקרוב כל שיוכלו כדי לסכל את הצלחת התהליך המדיני, וככל שהצהרותיהם של המדינאים יהיו יותר אופטימיות, כך גם יגברו ניסיונות הפיגועים.