פסיקה חדשה של העליון מאפשרת לפנות עשרות משפחות נוספות משייח ג'ראח

בית המשפט העליון דחה שלשום את ערעורם של פלסטינים הטוענים לבעלות על חלקת קרקע גדולה בחלק המערבי של שכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים * המשמעות: גופי ימין יוכלו להתחיל כעת בהליכים לפינוי עשרות משפחות נוספות מהשכונה

פסק דין חדש של בית המשפט העליון פותח בפני עמותות המתנחלים בירושלים אפשרות לתפוס עשרות בתים נוספים בשכונת שייח ג'ראח שבמזרח העיר. פסק הדין, שניתן שלשום על ידי השופט יורם דנציגר והשופטות מרים נאור ואסתר חיות, דוחה פה אחד את ערעורם של הפלסטינים לגבי בעלותם על חלקת קרקע גדולה בחלק המערבי של השכונה - חלקה שעד כה לא עמדה במרכז המאבק הפוליטי במקום. השופטים קבעו כי האפוטרופוס הכללי וגופים נוספים, בהם נציגי המתנחלים, הצליחו להוכיח את בעלותם על הקרקע. משמעות ההחלטה: גופי הימין יוכלו להתחיל בהליכים לפינוי עשרות המשפחות הפלסטיניות המתגוררות במתחם. כמו כן, יוכלו המתנחלים לקדם תוכניות לבינוי באזור.

אריה קינג, ממובילי תנועת ההתנחלות בשכונות מזרח ירושלים, אמר אתמול כי כבר בעוד יומיים אמורות שלוש משפחות פלסטיניות להתפנות מביתן, מאחר וחוזי השכירות שלהן מסתיימים, וכי בכוונתו לאכלס את הבתים במשפחות יהודיות. קינג הוסיף כי הוא מקדם תוכנית לבניית עשרות יחידות דיור ליהודים בשכונה.

שייח ג'ראח עלתה לכותרות בשנה האחרונה בשל מאבקה של תנועת השמאל הישראלית-פלסטינית נגד ייהוד השכונה. המאבק התמקד עד עתה בחלקה המזרחי של השכונה, סמוך לקבר שמעון הצדיק. מאזור זה פונו עד היום שלוש משפחות, ו-25 משפחות נוספות עומדות בפני סכנת פינוי. אולם כעת מתכננות עמותות המתנחלים להיכנס גם לחלקה המערבי של השכונה, קרוב יותר לכביש מספר 1.

אזור זה, כמו האזור המזרחי, היה בעבר בבעלות יהודית ומסוף המאה ה-19 ועד למלחמת השחרור התגוררו במקום משפחות יהודיות. לאחר הכיבוש הירדני של מזרח ירושלים, הועברו נכסי הנדל"ן במקום לידי הממונה על נכסי אויב. הירדנים השכירו את הבתים למשפחות פלסטיניות, שרובן מתגוררות במקום עד היום. לאחר ששת הימים תפס האפוטרופוס הכללי הישראלי את הבתים והקרקעות במקום. במהלך השנים השיב האפוטרופוס חלק מהנכסים לידי יורשיהם החוקיים מקרב המשפחות היהודיות שהתגוררו בשכונה בעבר. נכסים אחרים נמכרו לגופים המזוהים עם המתנחלים, ישירות מהאפוטרופוס או על ידי היורשים. בין היתר מחזיק נכסים רבים בשכונה המיליונר האמריקאי ארווין מוסקוביץ - הפטרון החשוב ביותר של מתנחלי מזרח ירושלים. גם פעיל הימין יצחק ממו, האחראי במידה רבה להתנחלות בחלקה המערבי של שייח ג'ראח, רכש נכסים באזור. לדברי קינג, בבעלות גופי הימין בשכונה נמצאים כמחצית מהבתים.

בשנת 1997 הגישו שני הקדשים פלסטיניים תביעה בטענה כי הקרקע עליה התיישבו היהודים במאה ה-19 לא נמכרה להם אלא הוחכרה, וכי הבעלות נותרה בידיים פלסטיניות. בשנת 2006 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את התביעה והם ערערו לעליון. שלשום, כאמור, דחה גם בית המשפט העליון את תביעתם.

שופטי העליון קבעו כי היהודים היו בעלי הקרקע והיורשים השונים, בהם נציגי המתנחלים, הם הבעלים החוקיים כיום.

פסק הדין, שכתב השופט דנציגר, עוסק בין היתר בדיני הקרקעות העות'מניים, הירדניים והישראליים ובסופו נקבע כי הפלסטינים לא הצליחו להוכיח את יחסי החכירה שהתקיימו, לטענתם, בין בעלי הקרקע המקוריים לבין היהודים שישבו בשכונה. מסמכים שונים שהגישו הפלסטינים, בהם קבלות על תשלומי "חכר", נדחו על ידי בית המשפט כראיות לכך שהיהודים לא רכשו את הקרקע.

המשמעות המשפטית של הקביעה היא שמעמדם של הפלסטינים המתגוררים במתחם המזרחי דומה מעתה למעמדם של אלו המתגוררים במתחם המערבי - כלומר: הם דיירי משנה בבתים שבבעלות יהודית וניתן להתחיל בהליכים לפינוים.

להערכת גורמים המעורים בנושא, משמעות פסק הדין היא כי סילוק המשפחות הפלסטיניות ותפיסת הבתים בידי עמותות מתנחלים בלב השכונה יתאפשרו עתה ביתר קלות. "במשך שנים נבלמו כל עסקאות המקרקעין במקום ואי-אפשר היה לרשום את הקרקע בטאבו", הסביר קינג, "הערבים השתמשו בעתירה שעמדה כדי להוציא נגדנו צווי מניעה. עכשיו אנחנו מתכוונים לעשות מקסימום פעולות בשקט (הכוונה לרכוש בתים ולהכין תביעות לפינוי המשפחות - נ.ח.) ולפעול ברגע שיש לנו אפשרות להכניס כמה עשרות משפחות ביחד".

בשכונה כבר מתגוררת משפחה יהודית אחת, שנכנסה לפני כשנה בסיועו של קינג. שתי משפחות פלסטיניות המתגוררות בשכנות קיבלו לפני ארבעה חודשים מכתבי התראה, בהם הם נדרשים לפנות את בתיהן. "שאם לא כן ייאלץ מרשי לפעול נגדך באמצעים העומדים לרשותו על פי חוק... באופן שיגרום לך אי נעימות, עוגמת נפש והוצאות רבות ומיותרות" - נכתב במכתבים. מאז שליחת המכתבים לא קיבלו המשפחות פניות נוספות אך בעקבות החלטת בית המשפט הן חוששות כעת שיחודשו הלחצים עליהן לפנות את בתיהן (ראו מסגרת משמאל).

בתוך כך, עשרות פעילי תנועת "סולידריות שייח ג'ראח", הנאבקים נגד המתנחלים בשכונה, הפגינו אתמול באירוע "סוכה פתוחה" שערך ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, בכיכר ספרא. הפעילים ניסו להיכנס לסוכת ראש העיר, אך נבלמו בידי מאבטחים ושוטרים. פעילה אחת עוכבה לחקירה.

התושבים חוששים: "40 שנה אנחנו פה, אין לנו לאן ללכת"

התושבים הפלסטינים של שייח ג'ראח התקשו אתמול להעריך מה משמעות ההחלטה של בית המשפט העליון. 25 משפחות מתגוררות במתחם שלפי החלטת השופטים, הוא בבעלות יהודית. באשר אבו עלול, המתגורר בשכונה, העריך שכמחצית מהמשפחות מתגוררות במקום כדיירים מוגנים, אותן יהיה קשה לפנות. האחרים חוששים ממכתבי פינוי, כמו זה שקיבלה נז'ירה א-סיאם, בת 68, במאי האחרון. א-סיאם מתגוררת עם בנה הצעיר בבית מט לנפול ובו שני חדרים, שבאף אחד מהם אין חלון. "אין לנו אפילו אמבטיה, מתרחצים בשירותים", היא מספרת. "אני אשה חולה, אין לי כסף. 40 שנה אני גרה בבית הזה, ארבעה ילדים גידלתי פה. איך אפשר להגיד לי תצאי החוצה? אני לא יודעת מה אני אעשה אם יבואו לפנות אותי, אני אהרוג את עצמי ואת הבן שלי".

אבו עלול מתגורר במקום כ-20 שנה עם משפחתו. הבית שלו הועבר מהאפוטרופוס הכללי ליורש המשפחה היהודית, שהתגוררה במקום לפני מלחמת השחרור. "הוא בא אלי יום אחד לפני חמש שנים ואמר לי שהוא רוצה למכור. אמרתי לו שאם יש לך טאבו, אני אקנה. אבל אז הוא נעלם. אני פוחד שהוא ימכור למתנחלים - הם נותנים הרבה כסף, הרבה יותר ממה שהבית שווה", אמר.

חלקה המזרחי של השכונה, בו כבר מתגוררות כמה משפחות מתנחלים, הפך בשנה האחרונה לאחד ממוקדי האלימות והחיכוך הקשים בין יהודים לפלסטינים בירושלים. עתה חוששים תושבי החלק המערבי מגורל דומה, כאשר יתחילו משפחות יהודיות להיכנס למתחם. "אנשים מפחדים", אומר אבו עלול, "לדעתי, עכשיו, אחרי שבית המשפט קבע שהאדמה שלהם, הם יעשו את זה מהר. מה יש להם לחכות. בינתיים אין בעיות בשכונה, אבל אם יבואו כמה משפחות יהודיות יתחילו הבעיות".



משפחת א-כנבי בביתם בשייח ג'ראח, אתמול. מימין: הסבתא אנעם, הילדים אנעם ועמאר, אבי המשפחה רטיב, הבן הצעיר עלי והאם אמאל


הפגנה של פעילי שמאל נגד הנעשה בשייח ג'ראח, אתמול בירושלים

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ