ועדת החוקה של הכנסת אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק המסדירה הפעלת ועדות קבלה ביישובים קהילתיים בהם מתגוררים עד 500 בתי אב. ההצעה התקבלה פה אחד, לאחר שחבר הכנסת טאלב א-סאנע (רע"מ תע"ל) יצא מן הדיון לאות מחאה. ההצעה תעלה להצבעה במליאה בשבועות הקרובים.

בארגון עדאלה מצאו כי החוק יחול לגבי כ-695 יישובים (647 יישובים חקלאיים ו-48 יישובים קהילתיים), המהווים כ-68.3% מסך כל היישובים במדינת ישראל ו-84.7% מכלל היישובים הכפריים. מבדיקת הארגון עולה כי אם החוק יעבור, רוב הקרקע שבבעלות מדינת ישראל - 81% - לא תהיה זמינה לאזרחי המדינה הערבים. זאת מאחר שתוקצה רק למועמדים אשר עברו מבחני מיון ובעלי "אישיות מתאימה". עו"ד סוהאד בשארה, שגיבשה את הנתונים, הדגישה כי עד היום לא התקבלה אף משפחה ערבית ליישוב קהילתי. לדבריה, "זה יהיה החוק הראשון במדינת ישראל שיאפשר הנהגת משטר אפרטהייד במגורים".

באגודה לזכויות האזרח ציינו אתמול כי ההצעה לא תפגע רק בערבים, אלא במגוון של אוכלוסיות מוחלשות בהן מזרחים, משפחות חד-הוריות ומשפחות חד-מיניות. ארגון גוש שלום הודיע כי יעתור לבג"ץ כנגד החוק אם יעבור בכנסת.

הצעת החוק מונה שורה של תבחינים שעל פיהם יוכלו ועדות הקבלה לדחות את קבלתו של מועמד. אלא שבין הסעיפים ניתן למנות גם הגדרות הניתנות לפרשנות רחבה, כמו למשל: "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב" ו"המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה". עם זאת, בהצעת החוק גם כתוב: "ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות".

הצעת החוק השנויה במחלוקת כבר עברה בעבר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה במליאה, כך שהדיון אתמול עסק בעיקרו בהסתייגויות טכניות שהגישו חברי הכנסת וגורמי משפט לנוסח הקיים. כך, למשל, הוצע להוסיף אמות מידה נוספות לאיסור האפליה בקבלה ליישובים ובהן ארץ המוצא של המועמד או ההעדפה המינית שלו. כמעט כל ההסתייגויות וההבהרות נדחו על ידי חברי הוועדה. הצעת החוק שנידונה אתמול היא חיבור של שתי הצעות חוק דומות. את האחת יזמו חברי הכנסת מקדימה שי חרמש וישראל חסון, והיא זיכתה את סיעת האופוזיציה הגדולה בביקורת נוקבת. את השנייה יזם יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו).

אף על פי שהדיון היה טכני בעיקרו, הוא לא היה חף מעימותים קולניים. חברי הכנסת דוד רותם, שי חרמש ואורי אורבך ניהלו ויכוחים קולניים עם חברי הכנסת אחמד טיבי, טאלב א-סאנע וחנא סוויד, אל מול המצלמות. באחד מחילופי ההאשמות טענו א-סאנע וטיבי כי החוק גזעני ונועד למנוע כניסה של ערבים ליישובים יהודיים. על כך השיב לו יו"ר הוועדה רותם, בציניות: "לדעתי, בכל יישוב יהודי צריך שיהיה ערבי אחד לפחות. מה יקרה אם בשבת המקרר שלי יפסיק לפעול?".

ח"כ חרמש דחה אתמול בתוקף את הביקורת על החוק. לדבריו, "יפי-נפש אלה עומדים בראש המאבק כנגד התחרדות שכונות ויישובים חילוניים כגון קריית יובל ורמת אביב". גם ח"כ חיים אורון (מרצ) טען בדיון כי הוא דווקא מקבל את הצורך בהגנה על יישובים עם מבנה ייחודי, כגון יישוב דתי, טבעוני או של נגמלים.

חוק עוקף בג"ץ

במהלך השנים ניסו אזרחים ערבים רבים להתקבל ליישובים קהילתיים ברחבי הארץ. המקרה הנודע מכולם הוא מאבקם של בני הזוג עאדל ואימאן קעדאן. ב-1995 ביקשו השניים להתיישב ביישוב היהודי קציר, אך בקשתם נדחתה. הזוג עתר לבג"ץ ובפסק דין תקדימי נקבע במארס 2000 כי אסור להפלות בין יהודים לערבים בהקצאת קרקעות המדינה. "אין כל סתירה בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לבין שוויון גמור בין כל אזרחיה", פסק אז נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק. לאחר מתן פסק הדין, הוחזרה בקשת בני הזוג לפתחה של ועדת הקבלה ביישוב, אך זו, למרבה הפלא, שוב השיבה בשלילה. האגודה לזכויות האזרח פנתה שנית לבג"ץ בעניינם. באוגוסט 2007, למעלה מעשר שנים לאחר שהחלו במאבקם, קיבלו בני הזוג אישור לבנות את ביתם בקציר.

אך המקרה לא סלל את הדרך עבור משפחות ערביות אחרות. בני הזוג אחמד ופאתנה זבידאת מסכנין נרשמו ב-2006 ליישוב הקהילתי רקפת שבמועצה האזורית משגב, ואף עברו מבחן התאמה. אולם גם בקשתם נדחתה על ידי ועדת הקבלה. בני הזוג עתרו לבג"ץ בפברואר 2007 באמצעות המרכז המשפטי עדאלה. למרות שכבר עברו שלוש שנים טרם הכריע בית המשפט בעתירה. בנובמבר 2007 הורה בג"ץ ליישוב בצו ביניים לשריין מגרש מגורים לבני הזוג עד לקבלת החלטה.

בשנה שעברה חשף "הארץ" כי במספר יישובים במועצה משגב החלו בשינוי תקנוני הקבלה. לתנאים לקבלת חברים חדשים התווסף התנאי: "נאמנות לחזון הציוני ומועדי ישראל". בעקבות הסערה הציבורית שעורר הפרסום, בחלק מהיישובים לא המשיכו בהליך שינוי התקנון ובמקביל הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ועדות הקבלה.

לא רק ערבים המבקשים לרכוש דירה ביישוב קהילתי-יהודי נתקלו בתלאות: באפריל השנה דחתה ועדת הקבלה ביישוב נבטים שבנגב את בקשת אחמד ואכלאס טראבין לשכור דירה במושב. בני הזוג, שסיפורם נחשף ב"הארץ", ביקשו לגור בבית משפחת זכאי שעברה למושב אחר. הסוגיה מחכה לפסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ב-1995 ביקשו בני הזוג קעדאן להתיישב בקציר. בג''ץ פסק כי אסור להפלותם, אך רק ב-2004 הם קיבלו אישור סופי לבנות שם את ביתם


ח''כ רותם. ''לדעתי, בכל יישוב יהודי צריך שיהיה ערבי אחד לפחות. מה יקרה אם בשבת המקרר שלי יפסיק לפעול?''