טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בכירים בצה"ל: בצבא חסר אומץ להביע דעה עצמאית

מאמר שפרסם מח"ט הנח"ל, אמיר אבולעפיה, במגזין הצבאי "מערכות" מוציא מהמחשכים את אחת התופעות הבעייתיות בצה"ל: אמירת ההן

תגובות

לקצינים רבים בצה"ל אין אומץ לחלוק על מפקדיהם. לתופעה הזו יש סיבות רבות ותוצאה אחת: צבא פחות טוב ופחות יעיל שיתקשה לבצע את משימותיו כראוי. המסקנה הזו אינה נחלתו של עוד פרשן בעיתון, או של גנרל במילואים שתסכולו על השנים שחלפו מאז פשט את המדים מעורר אצלו רצון להטיח בוץ ביורשיו. חתום עליה אחד המפקדים המצטיינים של הדור הנוכחי בצה"ל, אלוף-משנה אמיר אבולעפיה, מפקד חטיבת הנח"ל.

אבולעפיה כותב את הדברים במאמר במגזין הצבאי "מערכות", בכותרת "האומץ להביע דעה". המאמר הוא תמצית של עבודת הגמר שכתב במכללה לביטחון לאומי, שם למד לפני שהתמנה למח"ט הנח"ל. קודם לכן שימש ראש מחלקת המבצעים במטכ"ל, תפקיד שרבים רואים בו את החשוב שבתפקידים בדרגת אל"מ בצה"ל ושבמהלכו מתקבלת תמונה רחבה ומהימנה של המתרחש בצמרת הצבאית.

אבולעפיה מצטט במאמרו קצין צרפתי ערב מלחמת העולם הראשונה. "לי יש שני כוכבים על כתפיי ולו יש שלושה. כיצד אוכל להתווכח עמו?", שואל הגנרל, בהתייחסו למחלוקת עם הרמטכ"ל הצרפתי. הגנרל הזוטר יותר צדק, אך לא העז לחלוק על מפקדו. הצרפתי, כותב מח"ט הנח"ל הוא דוגמה אופיינית. "קצינים כפופים נמנעים בדרך כלל מלהביע עמדות שסותרות את עמדות הממונים עליהם... מהצגת מידע או דעות שלהערכתם אינם עולים בקנה אחד עם עמדות של בכירים בארגון", הוא סבור.

לדבריו, "מנהלי ארגון אינם יכולים לקבל החלטות טובות אם הם אינם נחשפים למגוון של דעות. כשמדובר בצבא, עלולות החלטות לא טובות לפגוע קשות ביכולתו למלא את ייעודו: הגנה על ביטחון המדינה". לצורך עבודת הגמר, ראיין אל"מ אבולעפיה שמונה קצינים בדרגות תת-אלוף ואלוף, בשירות פעיל ובדימוס. הוא התחייב שיצוטטו בעבודה בעילום שם. כל המרואיינים השיבו שאכן קיימת בצה"ל תופעה של היעדר אומץ להביע דעה עצמאית.

ארבעה מהשמונה טענו שהבעיה אינה בקצינים הכפופים, אלא במפקדים. הם שקובעים אם יהיה מקום לדעות עצמאיות או רק לאומרי הן. בנוסף, אמרו, לעתים קרובות קצינים מביעים דעה "לפרוטוקול", בידיעה שעמדתם לא תתקבל אך כדי שיוכלו לומר בעתיד "אמרתי לכם".

שישה משמונת הקצינים הבכירים שהתראיינו במסגרת העבודה קבעו שהיעדר האומץ להביע דעה הוא תופעה שהיקפה בצבא חורג מהמקובל במערכות היררכיות אחרות. שני הנותרים טענו שבפורום מטכ"ל, המאגד את האלופים, דווקא מובעות דעות בחופשיות.

הקצינים מנו כמה סיבות לתופעה: התנהגות המפקד הבכיר (סגנון ניהול, נכונות לבזר אחריות וסמכות, אישיות), אישיותו של הקצין הכפוף, יחסי הגומלין בין השניים, שיטת המינויים בצבא, חוסר מקצועיות ומחסור בידע, רצון להימנע מקונפליקטים ועוד.

אבולעפיה כותב כי "מפקדים רבים רואים באי קבלת דעותיהם התקפה אישית עליהם, שכן על פי תפיסתם, האדם ודעותיו הם מקשה אחת. בעיניהם, מי שמתנגד לדעתם בעצם מתנגד להם. כשזו תפיסת המפקד, הופכים הכפופים לו למרוסנים הרבה יותר בהשמעת דעותיהם. אחד המרואיינים ציין שיש הבדל בין קצינים שחשים ביטחון רב בנוגע לעתידם או שנמצאים בקדנציה האחרונה שלהם בארגון ואין להם מה להפסיד, לבין קצינים שעתידם בצבא תלוי במפקדם".

ארבעה מהמרואיינים טענו כי שיטת המינויים בצה"ל משפיעה על התופעה, משום שבצבא רווחת תרבות ארגונית של "חבר מביא חבר". קצינים מעדיפים להקיף את עצמם באנשים שאותם הכירו בעבר ושאתם יש להם מערכת יחסים טובה ולאו דווקא באנשים המוכשרים ביותר.

חמישה מרואיינים טענו כי חוסר האומץ קשור בחוסר מקצועיות. קצינים רבים באים לדיונים כשאינם מוכנים וחסר להם ידע בסוגיות הדיון ולכן אינם מביעים דעה משלהם. קצינים אלה נוטים ליישר קו עם המפקד או לשמור על עמדה מעורפלת, כדי שלא להיפגע. קיים גם חשש להצטייר כטיפוס "לעומתי" מדי בעיני הקולגות, על רקע החשיבות הרבה שמייחס צה"ל לשאלונים סוציומטריים כשיקול בקידום.

אבולעפיה ומרואייניו סבורים שהסכנה העיקרית מהתופעה היא היווצרות נתק בין המפקד הבכיר לבין המתרחש בארגון, נתק שבגללו עלול הארגון לאבד תובנות רבות, תחושות ואינטואיציות נכונות של הקצינים הכפופים וכן את הסיכוי לשמוע עמדות החורגות מהקונצנזוס ועשויות למנוע קבלת החלטות שגויות.

המאמר החריג של מח"ט הנח"ל מוציא מהמחשכים את הדיון באחת התופעות הבעייתיות ביותר בצה"ל. עצם כתיבתו, לפיכך, גם היא בבחינת "אומץ להביע דעה". אפשר לשער שאבולעפיה, שהמאמר שלו רוכך בהשוואה לעבודת הגמר המקורית שכתב, יעורר כלפיו גם אנטגוניזם בקרב חלק מהממונים. אבל המצב שהוא חושף מחבל בתפקוד צה"ל זה שנים רבות. באופן מצער, הדברים אף החריפו אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמה ציניקנים בצבא, סגני-אלופים במטכ"ל, אפילו חשבו על שם מקורי למה שהגדירו כ"פחד משתק מפני הבעת דעה, האוחז בקצינים המזומנים לדיונים בלשכת הרמטכ"ל". הם מכנים אותה "גביזם".



הרמטכ''ל גבי אשכנזי ומח''ט הנח''ל אמיר אבולעפיה, משמאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות