שני פרחי הביטחון של נתב"ג עמדו בפתח המטוס. באותו יום שישי (17.12) הם לא חיכו לאיזה מוחמד אלא לכהן. מתן. הם הלכו אחריו עד שהגיע לאשנב הדרכונים. משם הובל לחדרון של ביקורת הגבולות. השוטר האחראי הודיע למתן כהן, בן 22, סטודנט בהמפשיר קולג' בארה"ב, שהוא מעוכב, כי הוא "מוחשד בפח"ע".

כהן: זה מגיע מכם?

שוטר: לא, מגורמי הביטחון.

כהן: כלומר מהשב"כ?

שוטר: כן, מהמחלקה היהודית בשב"כ.

ארבעה אנשים אחרים, לבושים בבגדים אזרחיים, בדקו אז את כליו של כהן. הפשפוש הדקדקני ארך כשעתיים וחצי. הם שאלו כמה שאלות שלימדו את כהן שהם לא יודעים עליו כלום (פעיל בקרב האנרכיסטים ואחד ממתאמי פעילות הסנקציות והחרם בארה"ב). הם הסבירו לו, שאין להם הסיווג הביטחוני שמתיר להם לדעת מה יש בתיק (הביטחוני) שלו. "יש לנו רק התראה שאתה מוחשד בפעילות חבלנית", שמשמעו שצריכים לבדוק ידנית את התיקים. אחרי הבדיקה הוא הוחזר לשוטר, שאמר "אם זה היה תלוי בי, הייתי כבר משחרר אותך. אני מחכה לטלפון מראש המחלקה היהודית".

כהן: חשוד במשהו?

שוטר: לא חשוד. מוחשד.

כהן: שימוש מדהים בסביל.

שוטר: מוחשד זה כשחושבים שיש לך קשר ואתה לא חשוד בשום דבר קונקרטית.

כהן: במלים אחרות, יכולים מתי שמתחשק לכם לעכב אותי.

שוטר: אלו ההוראות שקיבלתי מהשב"כ וההחלטה בידיהם.

בסוף מילא השוטר דו"ח עיכוב שעליו נכתב: "מוחשד פח"ע שב"כ", וכהן, שנמצא בחופשה מלימודיו האינטנסיביים (כלכלה מדינית, פילוסופיה ופסיכואנליזה) ומפעילותו בארה"ב - נסע לבית הוריו.

הוא לא האנרכיסט היחיד באותו שבוע שהעסיק את המחלקה היהודית. חמישה ימים לפני, שהה קובי סניץ בכנס כשהקול מהמספר החסוי אמר: "שלום, זו רונה מהשב"כ, אתה בטח שמעת עלי".

"היא אמרה לי שהיא רוצה להזמין אותי לשיחה ידידותית, ושנוכל להעביר אחד לשני מסרים", סיפר סניץ, בן 39, פעיל בקרב האנרכיסטים ומתמטיקאי. הוא שאל אם הוא מזומן לחקירה, וכשאמרה שלא, אמר לא תודה. ב-2009 סניץ ישב במאסר שבועיים בשל ניסיון למנוע הריסת בית בכפר חרבתא (ממערב לרמאללה) ולפני כחודשיים בילה עוד חמישה ימים במאסר בעקבות השתתפות בהפגנת מחאה נגד מלחמת לבנון השנייה.

סניץ חושב ש"במחלקה היהודית חושבים שכל ערבי מסוכן ויכול לעבוד עלינו, הפעילים התמימים". הוא מעריך, ש"הם קוראים לנו כדי לשרטט פרופיל פסיכולוגי שלנו, לדעת את מי מאתנו הם יכולים לנצל, ומי יכול להיות מנוצל על ידי אחרים. הם לא מחפשים מידע".

הטלפון לאסף קינצר הגיע ב-9 בדצמבר. "שלום, אני רונה מהשב"כ. מה שלומך?" אחרי ה"בסדר" שלו היא אמרה שהיא רוצה לראות אותו ומבקשת שיגיע לתחנת משטרת דיזנגוף. זה דחוף, אמרה. קינצר, בן 33, אמר שאינו יכול להגיע בדחיפות. היא אמרה "אצור אתך קשר בקרוב, וכדאי לך להגיע". ואז המשיכה, לפי שחזורו: "תשמע, אם אתה לא מגיע עכשיו אגיד לך בטלפון כמה מלים. אני רוצה שתדע שאנחנו יודעים בדיוק מה אתה עושה, ושיהיו לזה השלכות. כרגע מה שאתה עושה הוא על הגבול של החוק ויכול מאוד להיות שממידע שייאסף עליך (יתברר) שמעשיך לא יהיו חוקיים. אנחנו מעודכנים בכל התיקים שלך". (באותו יום זומן קינצר לחקירה במשטרה בעקבות שתי הפגנות נגד גדר ההפרדה במעסרה, שבהן נעצר).

ואז הוסיפה רונה: "ומעבר לפעילות שלך בגדה, אנחנו יודעים שאתה מתעסק בנושא של ועידת העסקים. אם תעשו משהו שקשור באלימות אז יהיו לזה השלכות. למה אתה לא מדבר?" אין לי סיבה לענות, הוא ענה. ורונה, הוא זוכר, אמרה לסיום: "תדע שאני לא נגדכם בכלל. אפילו בעדכם, ומשתתפת בהפגנות".

מי שכן הגיע לפגישה עם רונה, לפני כשבועיים, בעיקר מתוך סקרנות, היה נ', בן 30, פעיל אחר ב"אנרכיסטים נגד הגדר". כל הפגישה, כולל הבדיקה במגנומטר בכניסה ובדיקת התיק, ארכה פחות מ-20 דקות. המסר של רונה (שלא הצליחה לגרום לנ' לענות על שאלותיה) היה, לפי שחזורו: "אנחנו יודעים מה אתה עושה. אתה כרגע לא עובר על החוק ואין לנו שום בעיה אתך, ברגע שתעבור על החוק אנחנו נהיה שם".

"הארץ" שאל את השב"כ אם הוא מזהיר את הפעילים מפני עבירה על חוקים, שאפשר שיתקבלו בקרוב בכנסת, והם שיהפכו את פעולותיהם לבלתי חוקיות. כמו כן שאל "הארץ" מהו מוחשד פח"ע והאם לעובדי השירות מותר להשתתף בהפגנות נגד מדיניות הממשלה.

תשובת השב"כ: "שירות הביטחון הכללי פועל על פי הסמכויות הנתונות לו בדין למימוש ייעודו לשמירה על ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות המדינה, כאמור בסעיף 7(א) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב 2002. לעניין מידת אפשרותם של עובדי שב"כ ליטול חלק בהפגנות, יובהר כי בהיותם עובדי מדינה (הם) כפופים להגבלות החלות על כלל עובדי המדינה בהקשר זה".

הפגנה נגד הגדר בכפר מעסרה, במאי 2010. ''ייתכן שמעשיך לא יהיו חוקיים'', אמרו לאנרכיסט בשב''כ