מבצע "עופרת יצוקה" בעזה והירי על יישובי הדרום נראים רחוקים בגליל למוד המלחמות וירי. הארץ נראים מחזות רחוקים, אולם מתברר כי ילדים רבים מהצפון, שעברו את הפגזות החזבאללה בימי מלחמת לבנון ה-2, מושפעים מאירועי הימים האחרונים.

למרפאת החרדה והטראומה במרכז הרפואי "זיו" שבצפת מגיעות בימים האחרונים פניות רבות מצד הורים לילדים שטופלו, או שמטופלים עדיין, בעקבות המלחמה. לדברי הד"ר מעיין זיסקינד-לב-אל, פסיכיאטרית ילדים ואחראית על המרפאה, "יש בימים האחרונים פניות רבות מצד הורים שילדיהם לא מוכנים לצאת מהבית, או שלא רוצים לשוב ללימודים מחר. יש כאלה שנמצאים במרכז הארץ ולא מוכנים לשוב צפונה".

כ-100 מתוך 200 הילדים המטופלים במרפאה, בגילאי 6-18, הם ילדים הסובלים מחרדות או מתופעות הקשורות בתסמונת פוסט-טראומה בעקבות המלחמה ואצל רבים מהם נמתח בימים האחרונים 'שריר הדאגה', כהגדרת הצוות הרפואי במקום.

לדבריה, גם בקרב ילדים שנראה היה שהצליחו להתגבר על האירועים אחרי המלחמה חלה נסיגה. "יש בקרבם עוררות גבוהה לכל מטוס חולף, הם דבוקים לחדשות. זה גורם לנסיגה בהתנהגות, להסתגרות בית, פחד להישאר לבד, חיפוש אחרי מקלטים סמוכים. יש ילד שכבר חיפש מפתח למקלט".

למרבית הילדים המטופלים במרפאה היתה נטייה לחרדה וזו התחזקה בעקבות המלחמה שעירערה את שיווי המשקל, אצל חלקם, גם ללא שחוו את מראות המלחמה ממש. זיסקינד-לב-אל אומרת "זה שונה מהמצב בדרום. שם המצב הביטחוני הקשה כבר הפך לשגרה והאוכלוסייה כבר שחוקה. בצפון זה 'נפל' על ילדים שלא היו עדים למצב כזה, מלבד בקרית שמונה, בה זה הפך למצב כרוני של ממש".

עם זאת היא מדגישה כי 80 אחוזים מהילדים שחוו טראומה יצאו מהמצב, יתגברו ויחזרו לתפקוד מלא. 20 אחוזים ישארו עם סימפטומים חלקיים ועל פי הטיפול שיקבלו מצבם ישתפר.