המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

עופרת יצוקה: צה"ל טיפל בסרבנים עוד לפני שהחלה הלחימה

עוד לפני שנורתה הירייה הראשונה למלחמה, הקדים צה"ל לנטרל את פצצת הסרבנים שהסבה לו כל כך הרבה כאבי ראש בעבר. הטריק? פשוט להפליא: הוא שיחרר את כולם ממילואים לפני שהיתה להם הזדמנות לפצות פה

לקראת סוף הדיון נעמד בסמוך לבמה איש מבוגר והצהיר בסערת רגשות שהוא מתבייש להיות ישראלי. "אז מה אתה עושה כאן? תארוז ותיקח את עצמך מהארץ", זעק לעברו גבר מהשורה השנייה. הקשיש, בקול שבור, אמר שלא יעזוב את האדמה בה קבור בנו שנהרג במלחמה. האולם רעש. השמצות הוטחו, עלבונות נזעקו ודחיפות תפסו את מקומן של המלים.

ובכל זאת נראה שהדיון על הסרבנות במבצע עופרת יצוקה, לא חרג מהאולם הצר של בית ציוני אמריקה בתל אביב, שם נערך השבוע כנס מטעם ארגון "אומץ לסרב", על "גבולות הציות".

הפאנל על הבמה הורכב בעיקר מהחשודים המיידיים: הפרופסורים יוסי יונה ואריאל רובינשטיין, ח"כ מוסי רז (מרצ), העיתונאי ארי שביט (שדווקא לא סירב) ושני קציני מילואים: אסף בריט שחזר מעזה, שם לחם כקצין בסיירת גולני; ונעם לבנה, שלמחרת נכנס לכלא הצבאי לאחר שסירב לשרת במבצע. בקהל ישבו כ-60 צופים, רובם אנשי שמאל, הדיון סער ואמירות קשות הוטחו בשני הקצינים, זה ששירת וזה שסירב.

במשך שלושה שבועות של הפצצות וירי, נצרבו בתודעה הקולקטיווית הישראלית כל קלישאות המלחמה המוכרות - איחוד השורות, השורש נ.צ.ח. בהטיותיו השונות, הערצה ללובשי המדים ודה-הומניזציה לאויבים. קולם של הסרבנים כמעט שלא נשמע. בשבוע הראשון ללחימה פורסם בכלי התקשורת כי המילואימניק יצחק בן מוחה סירב לשרת בעזה ונכלא ל-14 יום. דובר צה"ל הכחיש תחילה, אחר חזר בו, ובן מוחה שוחרר במפתיע על ידי מפקדיו. לבנה, קצין (מיל.) בהנדסה קרבית, נעצר גם הוא למספר ימים ושוחרר לאחר שחקירת מצ"ח נפתחה נגדו. חוץ ממנו, נכלא רק קצין מילואים סרבן אחד.

מאז קמה תנועת "אומץ לסרב" באינתיפאדה השנייה, כ-650 חיילי מילואים הצהירו באמצעותה על סירובם לשרת בשטחים. הצבא הגיב בתחילה בחומרה: קצינים הודחו ולוחמים נשפטו לתקופות מאסר שונות. אך דווקא חומרת התגובה יצרה הד תקשורתי והגדילה את היקף הסרבנות. לדברי דוד זוננשיין, ממקימי התנועה, כשמשה (בוגי) יעלון מונה לרמטכ"ל במקום שאול מופז, השתנתה המדיניות הזאת. "בוגי הבין שאי אפשר להשחיר לגמרי טייסים, לוחמים ביחידות מובחרות ואנשים שנתנו שנים מהחיים שלהם למען המדינה", אומר זוננשיין. "מבחינתו, קצין מילואים סרבן בכלא, גורם ליותר דה-מורליזציה מאשר אותו הקצין, כשהוא פטור משירות מילואים. ככה למעשה הכיר הצבא דה-פקטו בסרבנות".

ובזה ניטרלו את האמירה שלכם?

"ברור. לא בחרתי לסרב ולקבל עונש במובן הפשוט של הדברים. רציתי שיידעו מזה, זה היה חלק ממסר שרציתי להעביר. לכן הגעתי עד בג"ץ עם הדרישה להישפט בבית דין צבאי, ולא לסגור את זה בתוך הגדוד. מאז לא קוראים לי יותר. מתקשרים שלוש פעמים בשנה בכדי לעדכן פרטים, אבל בגלל פומביות הסירוב שלי הם מעדיפים לשים אותי בצד".

אז המאבק שלכם נגמר?

"נוצר סטטוס קוו שאני אהיה הראשון לשבור, אם רק אמצא את הדרך. הבעיה הרי תלך ותתרחב. גם אם אין סרבנים בכלא, יקומו עוד אנשים שירגישו שהם לא רוצים לקחת חלק בעוול הזה. בסופו של דבר, זה מה שהוציא את ארצות הברית מווייטנאם וזה מה שיוביל את תהליך השלום כאן".

רוב הסרבנים הועברו בשנים האחרונות מיחידותיהם הלוחמות לתפקידים עורפיים, או שוחררו משירות. זה התחיל בסימון הגורמים הבעייתיים וברישומם במחשבי הצבא, או בכיתוב "סרבן שטחים" על צווי המילואים. בהמשך, היו שנקראו לשיחות עם מפקדי הגדודים והחטיבות, ומי שדבק בסירובו לשרת בשטחים, סומן כ"לא מתאים". גם בן מוחה ולבנה הועברו מתפקידי לחימה ליחידות מנהלה, לאחר שסירבו בעבר לשרת בשטחים. הפעם הם סירבו גם לשרת ביחידות תומכות לחימה.

לבנה, בן 34, דוקטורנט למתמטיקה המתגורר בתל אביב, מבהיר שהוא לא משתמט אלא מסרב להשתתף ב"פעולה לא הוגנת ולא מוסרית", כדבריו. "כשקראו לי לשרת ברמת הגולן, הלכתי. שם היה מדובר בשמירה על אדמות כבושות, לא על בני אדם. אדמות מחליפות כתובת ואין לי כל בעיה מוסרית לשרת שם".

ייתכן שלמספר הנמוך של הסרבנים תרמה העובדה שבהשוואה למבצע חומת מגן ב-2002, ולמלחמת לבנון השנייה, גויסו הרבה פחות כוחות מילואים.

קצין בכיר בחטיבת מילואים אמר בגאווה שאצלו אין סרבנים. "למה אני צריך בכלל להתעסק עם האנשים האלו", הוא אמר. "מבחינתי, הם כמו כל חייל אחר שאין לו מוטיווציה, ואפילו גרועים יותר. במהלך השנים האחרונות מי שסירב להגיע לפעילות מבצעית בשטחים נגרע מהיחידה בדיוק כמו כל משתמט סדרתי אחר. ביום פקודה אני צריך כוחות בעלי מוטיווציה ולא להתעסק עם שטויות. כמובן שאני יכול לרדוף אחר כל משתמט עד חורמה, לשפוט אותו ולהכניס אותו לכלא. אבל המציאות היום הרבה יותר מורכבת מבעבר. אנחנו לא בטוחים שהציבור הישראלי יוכל לקבל גישה כזאת לאורך זמן".

זו המדיניות שהכתבת גם למפקדי הגדודים שלך?

"זו לא מדיניות. ככה עובד השכל הישר. חייבים להיות פרגמטיים. במערכה הנוכחית אחוזי ההתייצבות של חיילי המילואים היו מאוד גבוהים. הצבא גייס כמות כוח אדם גדולה מהנדרש בסדר גודל של גדוד שלם. אם יש כל כך הרבה שרוצים להתגייס ולתרום, אני לא רואה סיבה להתעסק ולהשקיע כל כך הרבה אנרגיה בכאלה שמסרבים".

בתנועות הסרבנות השונות, מכירים דוגמאות נוספות של חיילי מילואים שגויסו בצווי 8 ושוחררו מיד כשהצהירו על סירובם להשתתף במבצע. רק במקרים בודדים בחר הצבא להתעמת עם סרבנים וגם אז, ברוב המקרים הם שוחררו כעבור כמה ימים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה, כי במבצע "נרשמה התייצבות של כמעט 100% בכל יחידות המילואים. התגייסות זו היא, בין היתר, תוצר של מחויבות חברתית עמוקה המאפיינת את כל שדרות החברה הישראלית". עוד נמסר כי "בשנים האחרונות העמיק צה"ל את הדיאלוג עם החברה הישראלית בכל הנוגע להגברת המודעות לחשיבות השירות בצה"ל, בסדיר ובמילואים, ולהתגייסות מקיפה כנגד תופעת ההשתמטות".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת