אגדת "הריבוי הטבעי" אינה עושה רושם על אלוף משנה (במיל') שאול אריאלי, גם לא הסיפורים על תינוקות של בית רבן שנותרו בלא גן ילדים. מי שהיה בסוף שנות ה-90 סגן המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק, חישב ומצא כי שליש מהישראלים המתגוררים בשטחים (לא כולל מזרח ירושלים) התנחלו שם בשנות תהליך השלום, ושליש נוסף מאז הקפאתו. במספרים: ב-1992-2001 נוספו 93 אלף מתנחלים וארבע התנחלויות, וב-2001-2009 נוספו עוד 95 אלף מתנחלים והוקמו עוד מאה מאחזים.

בנוגע למזרח ירושלים - 45% מהישראלים המתגוררים במזרח ירושלים עברו לשם אחרי הסכם אוסלו.

ובסך הכל: בעוד שב-1967-1977 הוקמו בשטחים (ללא מזרח ירושלים) 32 התנחלויות וחיו בהם 6,000 מתנחלים - היום יש בהם 127 התנחלויות, ועוד מאה מאחזים, שבהם חיים 295 אלף מתנחלים.

לא צריך להיות דמוגרף כדי להבין מהנתונים של אריאלי, ש"ריבוי טבעי", אפילו אם מגיע לשיא של 3.4%, כפול מהממוצע הארצי בקרב היהודים, אינו יכול להסביר תוספת של 100% לאוכלוסיית המתנחלים ב-2001-2009.

סיפוח זוחל במרמה

כשראשי הממשל בוואשינגטון ישאלו את שר הביטחון אהוד ברק לשלום ההתנחלויות, כדאי שלא יישבע שאצלו אין התנחלויות חדשות. הלוויינים האמריקאיים מצלמים כל בית חדש בשטחים, והקונסוליה שלהם בירושלים מדווחת על כל תוכנית בנייה חדשה שמוגשת לוועדות התכנון. מן הסתם הם דיווחו הביתה גם על סיפורה של התנחלות סנסנה.

לפני יותר מחודשיים פורסם כאן, כי באישור מיוחד מברק הפקיד המינהל האזרחי תוכנית מתאר מפורטת לבניית ההתנחלות הקטנה הזאת בדרום הר חברון. בשלב הראשון מדובר בהכשרה בדיעבד של בנייה ללא היתר של יותר מ-50 יחידות דיור, שהוקמו בידי תושבי המקום בקרבת הקו הירוק. בשלב השני יאושרו כ-400 יחידות נוספות. אף שהמרחק ביניהן מגיע לשלושה קילומטרים, בלא כביש מחבר, וגדר ההפרדה מפרידה בין השתיים - מציגה התוכנית את סנסנה כהרחבה של התנחלות אשכולות.

מלשכת שר הביטחון נמסר אז, כי סנסנה הוקמה על פי החלטת ממשלה 3951, מ-1998, להקים שישה יישובים חדשים לאורך קו התפר, וכי התכנון אושר כבר ב-2003. בדיקה נוספת בימים אלה העלתה שבין תוכנית 3951 ובין התוכנית החדשה של סנסנה אין כל קשר. לפי הנ"צ שמצוין בהחלטה 3951, סנסנה היתה מיועדת לקום בשטח השיפוט של המועצה האזורית בני שמעון שבתוך הקו הירוק, ולא בשטח השיפוט של המועצה האזורית הר חברון שבגדה המערבית. כך עולה גם מתצלום אוויר המצורף להחלטת הממשלה. זאת בעוד שתוכנית המתאר המפורטת של סנסנה (505/1) הופקדה והוכנה לפי חוק התכנון הירדני - כפי שמתחייב לנהוג כאשר מדובר באישור התנחלות.

סנסנה הוקמה אפוא בשטחים הכבושים, בניגוד להחלטת הממשלה. ניר שלו, מעמותת "במקום", שהגישה התנגדות לתוכנית, אומר שההתנחלות עונה על כמה מהקריטריונים של מאחז לא חוקי: אין החלטת ממשלה בדבר הקמתה בשטחים, ואין לה תוכנית מתאר מאושרת.

לשכת שר הביטחון לא הכחישה את העובדות. הפעם הוסבר כי ליישוב הוקצו אדמות מדינה, "המשיקות" לקו הירוק, וזאת כדי להימנע מעקירת חורש נטוע. כמו כן, נמסר, כי היישוב ממוקם ממערב לתוואי המכשול הביטחוני. כדאי להזכיר שבמסגרת מפת הדרכים ישראל התחייבה להפסיק כליל את בנייתן של התנחלויות חדשות. "תוואי המכשול" לא הוכר מעולם כתוואי ההתנחלויות.

אזרח נאמן

על פי הסכם טיעון עם הפרקליטות, צפוי גרגורי לרנר לבלות עוד שנים רבות בבית הסוהר. האוליגרך (במיל') יורשע בימים הקרובים, על פי הודאתו, בגניבת 62 מיליון שקל מ-2,500 משקיעים, רובם עולים מחבר המדינות. בסיבוב קודם נידון לרנר לשש שנות מאסר ולקנס כבד, לאחר שהודה בהונאה של שלושה בנקים רוסיים בכ-48 מיליון דולר ובניסיון לשחד פוליטיקאים. עם הודאותיו של לרנר בפשעיו, מן הראוי היה שהאזרח הנאמן אביגדור ליברמן יודה בטעותו ויבקש את סליחתם של חוקרי המשטרה.

בעיצומה של החקירה הראשונה נגד לרנר, זה היה בסוף יולי 1997, זימן ליברמן, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסיבת עיתונאים דחופה. "חקירות נגד רוסים הן חלק מציד מכשפות שדומה לו היה רק בתקופת מקארתי בארה"ב", הכריז הפקיד הבכיר. "מה פסול בכך שבן אדם תרם כסף למוסדות או לאנשים? למה לא בודקים למי תרם אדון (נחום) מנבר, שמואשם בריגול לטובת מדינת אויב? באקלים החברתי שיצרנו, כל אחד שמצליח חייבים לדפוק אותו, וכל טרדן ומלשין הופך למודיע משטרתי".

באותה הזדמנות הציע האזרח הנאמן הגדרה מחמיאה למדינת ישראל: "אנחנו הרבה יותר מדינת משטרה מאשר מדינת חוק". מעניין אם זה מה שליברמן חושב גם היום, אחרי שהמפלגה שלו קיבלה את השליטה במשטרה.