כל הסימנים מצביעים על כך שהקיץ התחיל. הרגליים בתל אביב חשופות, השדות ביהודה ושומרון בוערים, השמש חורכת. החום של תחילת יוני כבר הביא בעבר לפריצת כמה מלחמות באזורנו - השנה הוא מסתפק בינתיים בחימום עצביהם של כמה מתנחלים.

ארגון זכויות האדם "יש דין" פרסם אתמול דף נתונים שמספר על כ-300 עצי זית פלסטינים שנשרפו, נעקרו או נכרתו על ידי מתנחלים בחודש מאי האחרון - עלייה חדה לעומת תלונה על עץ זית בודד שנפגע בחודש מארס. הזינוק החד מיוחס על ידי אנשי העמותה למדיניות "תג המחיר" שגובים מתנחלים מהפלסטינים בתגובה לפינוי מאחזים לא מורשים.

כמה קילומטרים מההתנחלות הוותיקה נוקדים, בסוף עלייה תלולה מנוקדת בקוצים סגולים, יש תלולית לבנה מאבן סיד שעליה כורסה אדומה ולידה פתח מערה. יוצאים ממנה שני צעירים. חזותם החיצונית חזות נערי גבעות מובהקת. הזקן של שי שחור, משקפיו דקים, על החולצה שלו כתוב: "חוזרים הביתה חומש תחילה". לאהרון עדיין לא צמח הזקן או התעבה הקול. פאותיו הבלונדיות רחבות ועיניו כחולות. שניהם משדרים מצוקה. פעולותיהם מהוססות, קולם נרגש ורועד. מתקשרים לשאול מה לעשות בנו. אחרי שאני חותם שלא אכפיש אותם, הם מדברים.

בשבות עמי ב' מתגוררים שישה. כולם תיכוניסטים שלומדים בימים אלו לבגרויות באקסטרני, לאחד מהם יש בגרות ממש עכשיו. הם בני נוקדים הסמוכה ויישובים אחרים באזור. הם יסכימו ללכת לצבא בבוא הזמן, אם יקבלו אותם. ו"אם הצבא יעשה מה שהוא צריך לעשות". במוצ"ש לפני עשרה ימים פונה המאחז על ידי הצבא. "אמרו לנו לצאת. יצאנו והתפזרנו באזור. חצי שעה אחרי שהם הלכו, חזרנו".

למה אתם פה?

"עכשיו כולם מדברים על הקפאת בנייה. אנחנו נגד זה. זה לא הגיוני שמקפיאים. זה ארץ ישראל ואנחנו רוצים להיות בכל ארץ ישראל. יש לנו עניין בכל ארץ ישראל שעכשיו זה מגמת הרס למרות שנתניהו נבחר על ידי הימין והיה אמור לשנות. זה לא ככה בינתיים. אתם יודעים משהו על הצקות לפלסטינים? הפלסטינים הם אלה שמציקים לנו. הם באים ותוקפים. הם באו עם סכינים וגרזנים".

אם יבואו שוב לפנות אתכם?

"יבואו וילכו, ואז נחזור ונבנה. זה לא מסובך. בסוף הם יתייאשו".

במערה מזרנים, תיקים, טליתות. על אחד המזרנים שקית לחם וממרח שוקולד פתוח, נוגה. ספרי קודש. לוח שנה. על שלט כתוב "הרי מת מקודשת לי מולדת". במבט חד יותר אני מבין שה"מת" זה בעצם "את". למטה אומרים אנשי "יש דין" שבעל האדמות מנסה להגיע לשטח שלו כדי לעבד אותו ותושבי המאחז לא נותנים לו. בריזה נעימה נושבת. ציפורים מצייצות בדחיפות. בשעות הערב אני שומע שהמאחז פונה שוב. בחיי שאני לא קשור לזה.

מכבי חיפה בחווארה

בכפר חווארה מישהו תלה על מרפסת דגל ירוק. החמאס הגיע לכאן? לא, זה "מכבי חיפה אימפריה", וזה נתלה רק כדי להגן מהשמש, אולי כבדיחה פנימית. בכבישי הגדה שורר דו-קיום: לוחיות רישוי צהובות, ירוקות ולבנות חולפות זו על פני זו. טרמפיסטים מרימים אצבעות עם זקנים ופאות מצד אחד, עם זקנים ובגדים כהים מצד שני. השומרון יפה וירוק כהרגלו, מנוקד עצי זית ותאנים.

הכפר בורין יושב בוואדי בין שני רכסים של התנחלויות. מצד אחד נמצאת ההתנחלות יצהר ומאחזי הלוויין שלה להבה, שלהבת ו-752 - שני האחרונים חלק מרשימת 26 המאחזים שברק הבטיח לפנות - ומצד שני ההתנחלות הר ברכה, בגבעות הסמוכות לה מאחז ברכה דרום ועוד מאחז או שניים שהמפה שמראה לי עזמי, פעיל השטח של "יש דין", לא מעודכנת מספיק כדי לנקוב בשמותיהם. אנחנו בבית של אבו-עיימן, הבית הקיצוני בבורין, הקרוב ביותר ליצהר. "בית מוכה", אומר עזמי, "אום-עיימן היא אישה מוכת כיבוש". עזמי, בחולצת כפתורים לבנה יפה ומשקפי שמש, מעשן פאל-מאל אחת אחרי השנייה. לפני שבוע מתנחלים ירדו מיצהר או אחד המאחזים שלה ושרפו שלושים עצי זית. זה קורה כל שנה בתקופה הזו, "התקופה שבה זה נשרף הכי טוב".

מתנדבת "יש דין" רות קדר היתה פה בזמן השריפה האחרונה: "המתנחלים חסמו את הכביש עם מכוניות והכבאיות לא יכלו לעבור. כולם יודעים שזו פארסה. בירושלים עוצרים חרדים כשהם חוסמים כביש. פה - כלום". קדר, בת 81, עולה על גבעות כמו נערה בגיל הפוך משלה. "לא בשביל זה הקמנו את מדינת ישראל", היא אומרת. בשנת 1946 נהרג אביה במלון המלך דוד, שפוצץ על ידי האצ"ל. "היום כשאני עומדת במחסום-ווטש, מתנחלות צורחות עליי שאני לא יודעת מה זה שכול. אני לא עונה להן".

חיטה צהובה מרכינה ראש. ערסים ערבים עומדים על הכביש ליד מונית צהובה. פוסטר על בטונדה בדרך מכריז: "נתניהו, אין לך מנדט לוויתורים". משני צדי המאחז חוות גלעד יש מדרונות שחורים, זכר לשריפה שהשתוללה לפני שבועיים. אנשי השמאל טוענים שמתנחלי חוות גלעד אחראים להצתה, שפגעה בעשרות עצי זית פלסטיניים. המתנחלים אומרים שהפלסטינים הציתו את המדרון הצפוני - האש הגיעה כמעט עד הקרוואנים. כעשרים קרוואנים פזורים בעצלות נינוחה על הגבעה, ביניהם בית כנסת וישיבת "שירו למלך". מתנחלת סקסית בהריון וחצאית שחורה הולכת עם מיקסר ביד. בגן משחקים מאובק - "גן ההתיישבות לזכר גוש קטיף וצפון השומרון" - נחות עגלת תינוק נטושה, נדנדה לא מחוברת, פיסת לגו מיותמת וכוס גלידה לא גמורה, בתוכה כפית פלסטיק ורודה.

במקום מתגלה גם מפעל תעשייתי בלתי מזוהה. אנחנו מתקרבים למתנחל שעובד על מלגזה. הוא שזוף ושרירי, מאוד נאה, משדר רוגע. הוא מתקשר לברר מה לעשות בנו. בינתיים אנחנו רואים קורות ורשתות פלדה, אליהן נוצק בטון ממערבל בטון. לא לגמרי ברור מה זה, אולי רצפות לקרוואנים, כנראה לא משהו שמסתדר עם מסרי הקפאת הבנייה של אובמה. המלגזן קיבל תשובה. גזר דיננו הוא "תעופו מפה". יהודי מגרש יהודי.

קיץ. השירים ברדיו הם של קיץ. החזאית ברדיו אמרה קיץ. בקיץ השדות בוערים היטב. בקיץ הנוער בחופש. על כביש 5 בדרך חזרה מערבה יש שלט חוצות מתיישן, מצהיב. כתוב עליו "ברגע האמת, ברק".

*ספרו האחרון של אסף גברון, "הידרומניה", ראה אור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן

הסופר אסף גברון ושני מתנחלים בהתנחלות שבות עמי ב', אתמול. אחרי הפינוי לפני עשרה ימים, הם אומרים, ''יצאנו והתפזרנו באזור. חצי שעה אחרי שהם הלכו, חזרנו''