חייל מחטיבת גולני שהשתתף במבצע "עופרת יצוקה" בעזה, אומר שביחידה בה שירת נעשה בזמן הלחימה שימוש ב"נוהל שכן". הנוהל, שבו חיילים נעזרים באזרחים פלסטינים כ"מגן אנושי" לצורך בדיקת בתים חשודים, נאסר כליל בידי בג"ץ לפני יותר משלוש שנים.

עדות החייל מופיעה בקובץ עדויות על הלחימה שמפרסם השבוע ארגון "שוברים שתיקה". העדות מתועדת גם בווידאו, והחייל מסר פרטים דומים גם במפגש עם כתב "הארץ".

העדות מתייחסת ללחימה במזרח העיר עזה, בינואר השנה. החייל סיפר כי לצוותים שערכו סריקות בבתים פלסטיניים, ביניהם הצוות שבו שירת, צורף במקרים רבים פלסטיני שנשלח לתוך הבית לפני הכוח כדי לברר אם שוהים בו אנשים. "שיטת העבודה היתה - כבר לא קוראים לזה 'נוהל שכן', יש לזה שם אחר. קוראים לזה ג'וני (ג'וני הוא כינוי שבו משתמשים החיילים לאזרח פלסטיני. ע"ה)", סיפר החייל.

"כל בית סוגרים עליו, מכניסים את השכן, את הג'וני - ואם יש חמושים, מתחילים, כמו בעבודה של 'סיר לחץ' (מצור על בית ובו מבוקשים, ע"ה) בשטחים... בעיקרון המטרה היתה להוציא אותם חיים, להכניס, לתפוס את החמושים". החייל אמר כי היה נוכח בכמה סריקות מסוג זה בעצמו.

במקרה אחר ביחידה, שעליו סיפרו לו מפקדיו, "היו שלושה חמושים (בבית). הביאו מסק"רים (מסוקי קרב), ירו נ"טים ושלחו שוב את השכן (הפלסטיני) פנימה. הוא אמר להם בהתחלה שלא קרה להם כלום. עוד פעם הביאו מסק"רים וירו. שלחו שוב את השכן פנימה. הוא אמר שיש שניים מתים ואחד שעדיין חי, ואז הביאו די-ניין (דחפור) והתחילו להפיל עליו את הבית, עד שהוא (השכן) נכנס. יצא ותפסו אותו (החמוש האחרון) והעבירו אותו לשב"כ.

החייל העיד כי מפקדיו גם סיפרו לו על מקרים שבהם נתנו צוותים שעסקו בסריקות פטישים כבדים לפלסטיני, כדי שישבור קיר בבית ויאפשר כניסה מפתח צדדי, מחשש שהדלת ממולכדת. עדות דומה של פלסטיני, מאותה שכונה, הופיעה בכתבה של עמירה הס ב"הארץ" לאחר סיום הלחימה.

"היה מצחיק לקרוא את זה ואז לשמוע את תגובת צה"ל שהדברים נבדקו ואין עדויות מהשטח וצה"ל הוא צבא מוסרי. זה מעלה שאלות על תגובת דובר צה"ל באופן כללי, כשאתה יודע שהדברים האלה קרו באופן ודאי", אומר החייל, סמל-ראשון בדרגתו. לטענת החייל, במקרים אחרים שמע ממפקדיו על כוח מהיחידה שסרק בתים כשאזרח פלסטיני בקדמת הכוח וקנה נשק מוצמד לכתפו מאחור, כלומר שימוש מובהק כמגן אנושי.

למקרים אלה החייל לא היה עד בעצמו. בשיחת סיכום עם מפקד היחידה, העלו כמה מפקדים טענות על הנהלים שהופעלו בעניין השימוש באזרחים. לדברי החייל, מפקד היחידה הצדיק את השימוש במה שכונה "נוהל ג'וני", אולם אמר שפרשת השימוש בפטישים והצמדת הקנה לאזרחים אינן מוכרות לו וכי הדבר ייבדק.

"נוהל שכן" הופעל בשטחים באופן נרחב באינתיפאדה השנייה. באוקטובר 2005 פסק בג"ץ, בעקבות עתירה של שבעה ארגוני זכויות אדם, כי השימוש בנוהל פסול משום שהוא אינו חוקי ונוגד את כללי המשפט הבינלאומי. בג"ץ אסר גם וריאציות אחרות של הנוהל שהפעיל צה"ל, שאחת מהן כונתה "אזהרה מוקדמת". נשיא בית המשפט העליון אז, אהרן ברק, קבע בפסק הדין כי "הנהלים מצויים באזור אפלולי ובלתי ראוי".

באוקטובר 2007 נזף הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי בתא"ל יאיר גולן, שסיים באותה תקופה את כהונתו כמפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, בעקבות סדרת מקרים שבהם אישר גולן לפקודיו להשתמש ב"נוהל שכן" חרף פסיקת בג"ץ. קידומו של גולן עוכב בשל כך בכמה חודשים (כיום הוא מכהן כאלוף פיקוד העורף). באותה פרשה נפתחה חקירת מצ"ח לאחר שצוות צילום זר תיעד כוח מגדוד "חרוב" מפעיל "נוהל שכן" בעת מעצר בשכם. גולן הודה שפעל בניגוד להנחיית בג"ץ ונימק זאת בכך שניסה לסייע לפקודיו להתמודד עם קושי מבצעי אמיתי ומתוך רצון למנוע פגיעה בחיי אדם וברכוש. במקרה אחד, חודשיים לפני כן, הודח סגן מפקד פלוגה ונרשמה הערה פיקודית למפקד גדוד בחטיבת גבעתי, בעקבות שימוש בנוהל שכן בעת מעצר בצפון רצועת עזה.

קצין בכיר המשרת בשטחים אמר ל"הארץ" כי בצבא ישנם מפקדים שעדיין מתקשים לעכל את הנחיית בג"ץ, אולם הוא עצמו סבור שהשופטים "עשו לנו טובה גדולה, בכך שיישרו אותנו והבהירו מחדש את כללי המותר והאסור בעניין הזה. נדרשה התערבות חיצונית כדי שהדברים הללו יוסדרו".

קצין בכיר ל"הארץ": המפקדים סברו שהם פועלים לפי רוח החוק

קצין בכיר בצה"ל אמר אמש ל"הארץ" כי הטענות על שימוש ב"נוהל שכן" בחטיבת גולני מנופחות ובחלקן גם חסרות בסיס. הוא אמר שהטענה הנוגעת למקרה שבו כוון נשק לכתפו של פלסטיני כ"מגן אנושי" מופרכת, וכי בדיקה שנעשתה בחטיבה העלתה שלא מוכרת תקרית כזו.

ביחס לעדות על כך שפלסטיני קיבל הוראה להרוס קיר בפטיש כבד, טען הקצין שמדובר ביוזמה של הפלסטיני. לדבריו, "בעל הבית, שבו התבצרו שלושה חמושים, ראה שהחיילים מנסים לפרוץ מקיר צדדי. הוא טען שהם גורמים נזק גדול מדי לבית וביקש לעשות זאת בעצמו. לכן החיילים העבירו לו את הפטיש".

ביחס לשימוש בפלסטינים לסריקת הבתים, אישר הקצין שהדברים נעשו, אבל לדבריו ההקשר לכך שונה לחלוטין מכפי שמתאר החייל. "דווקא בגזרה שבה פעלה היחידה, היתה הקפדה יתרה על מניעת פגיעה בחיי אדם ועל סריקות סלקטיוויות של הבתים, בלא ירי מסיווי. זו יחידה שאנשים סיכנו את נפשם כדי לא לפגוע בחפים מפשע. הפתרון הכי קל מבחינתה של היחידה היה להחליט לשגר שני פגזי טנק לכל בית חשוד. אבל בפועל, עשינו את ההיפך", אמר.

לדבריו, "שני פלסטינים, אחד מהם ראש החמולה, פנו למפקדים והציעו להם להיכנס ראשונים כדי למנוע פגיעה בבתים. אחרי שנכנסו לבתים וגילינו בכמה מקרים משפחות שלמות מסתתרות בחדרון קטן, חשבנו שזה הפתרון הנכון. זה רחוק ממגן אנושי. לא הסתתרנו מאחורי איש. כל הרעיון היה לקחת סיכון מצדנו - ובכך למנוע פגיעה בחפים מפשע".

בתשובה לשאלה אם אינו מודע לכך שבג"ץ אסר לחלוטין שימוש ב"נוהל שכן", אמר הקצין שהמפקדים סברו שהם מקיימים את רוח החוק ושכל פעילותם נועדה למנוע הרג אזרחים והרס מיותר של בתים.

תגובת דובר צה"ל:

"מצרים על הצגת דו"ח נוסף שמהימנותו לא נבדקה"

דובר צה"ל מצר על העובדה שארגון זכויות אדם מציג בארץ ובעולם, פעם נוספת, דו"ח המכיל עדויות אנונימיות וכלליות, מבלי לבדוק את פרטיהן או מהימנותן, ומבלי לאפשר לצה"ל, בהגינות מינימלית, את האפשרות לבדוק את הדברים ולהגיב להם טרם הפרסום, תוך הטלת דופי בצה"ל ובמפקדיו והוצאת דיבתם רעה.

דובר צה"ל סבור כי על ארגון "שוברים שתיקה" לעודד את מוסרי העדויות לשבור את שתיקתם ולהעלות תלונות ספציפיות על מנת שניתן יהיה להתמודד עם הטענות באופן הולם ולחקור אותן במידת הצורך, ולא להתחבא מאחורי עדויות אנונימיות וכלליות.

ממקצת העדויות שהובאו לידיעתנו מצד גורמי תקשורת, ולאחר קריאה ראשונית ע"י גורמי הפרקליטות הצבאית, מסתמן כי בדומה לעדויות שפורסמו לפני כמה חודשים מן הכנס במכינת רבין, גם הפעם מבוסס חלק ניכר מהעדויות על שמועות ועדויות מכלי שני. ברוב המקרים מדובר בעדויות אנונימיות הנעדרות פרטים מזהים כמו דרגה, אות ראשונה של השם, גדוד, מקום ותאריך, ולפיכך לא ניתן לבצע על בסיסן בדיקה פרטנית שתאפשר חקירה, אישור או הפרכה של הדברים. החלטת ארגון "שוברים שתיקה" לגבות עדויות באופן זה ומסוג זה, מעוררת את התחושה שהארגון אינו מעוניין באמת בקיומה של בדיקה מהימנה ומקיפה ביחס לטענותיו, כמו זו לה מחויב צה"ל. לצערנו, זו אינה הפעם הראשונה בה נוקט הארגון דרך פעולה זו.

צה"ל מחויב לבחון כל טענה מבוססת שתועבר לידיו וכך עשה מיד לאחר המבצע אז התקיימו בצה"ל, בהוראת הרמטכ"ל, חמישה תחקירי מומחים בהם נבחנו היבטים שונים של המבצע, לרבות שורת אירועים פרטניים. בנוסף, בימים אלה מקיים צה"ל, כפי שכבר פורסם, בדיקה ביחס לעשרות אירועים לגביהם התקבלו תלונות ופניות פרטניות. בחלק קטן מן המקרים ניתנה הוראה לפתוח בחקירה של המשטרה הצבאית החוקרת. נציין כי באחת העדויות שנגבו על ידי "שוברים שתיקה", מצאנו תיאור של מקרים פרטניים אשר לגביהם ניתן לקיים בירור עובדתי. בהתאם למדיניות הנוהגת בצה"ל, תתקבל התייחסות לאירועים המתוארים בעדות זו, היא תועבר לבחינת הפרקליטות הצבאית ועל בסיסה יוחלט אם יש מקום לנקוט צעדים כלשהם ביחס לאירוע.

צה"ל מצפה כי כל חייל ומפקד אשר חושד שהיה עד להפרה של פקודות או נהלים, קל וחומר מקום בו הפרות אלו הביאו לפגיעה ב"בלתי מעורבים", יעביר לידי הגורמים המוסמכים את כלל הפרטים מתוקף חובתו החוקית והמוסרית. כך יש לצפות גם מכל גוף, ארגון או עמותה. כאמור, צה"ל מתחייב לבדוק לעומק ולחקור על תלונה ומידע אשר יאפשר בדיקה שכזו.

צה''ל מבצע נוהל שכן בשכם, ב-2003