קבוצת משפטנים ממשרד החוץ מחברת בימים אלה כתב הגנה מטעם ממשלת ישראל בנוגע למבצע עופרת יצוקה בעזה. כתיבת המסמך צפויה להסתיים בתוך שבוע-שבועיים, לקראת שני דו"חות של האו"ם שצפויים להתפרסם ולמתוח ביקורת חריפה על פגיעה באזרחים פלסטינים במהלך המבצע. בישראל מעריכים שפרסום הדו"חות עלול להביא לפתיחה בהליכים באחד משני בתי הדין הבינלאומיים בהאג.

במהלך אוגוסט יסתיים חיבורם של שני דו"חות של האו"ם בנושא פגיעה באזרחים במבצע. הדו"ח הראשון, שנחשב לחריף ביותר, מחובר ע"י ועדת חקירה שמונתה ע"י המועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נווה, ובראשה עומד השופט ריצ'רד גולדסטון. דו"ח שני נכתב בימים אלה ע"י נציבת זכויות האדם של האו"ם.

מאז עופרת יצוקה פועלת ועדת שרים מיוחדת שעוקבת אחר הגשת תביעות נגד קצינים ישראלים בחו"ל ואחר הדו"חות השונים שמתפרסמים. ההערכה שהשמיעו לאחרונה גורמי המקצוע ממשרדי החוץ והמשפטים בפני השרים היתה כי שני הדו"חות הקרובים עלולים להביא, לראשונה מאז המבצע, לפתיחת הליכים נגד ישראל או נגד אישים ישראלים בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) או בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) שנמצאים בהאג.

הנרטיב הישראלי

הטיפול בסוגיה הזו רגיש ביותר ומתבצע תחת מעטה של חשאיות. לדברי מקור מדיני בירושלים, על כתב ההגנה שוקדים באגף המשפטי של משרד החוץ יחד עם האגף הבינלאומי במשרד המשפטים ועם אנשי המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית. המסמך יסכם את "הנרטיב הישראלי למבצע עופרת יצוקה".

המקור ציין כי מדובר במסמך עבה שיכלול את הסיפור המלא מהזווית הישראלית - הסיבות ליציאה למבצע, המצב הביטחוני בדרום מאז ההתנתקות, מהלכי המבצע, החלטות הממשלה והפקודות שניתנו לצבא. כמו כן יכלול המסמך היבטים משפטיים וחוות דעת משפטיות לגבי הפעלת הכוח במהלך המבצע, תוך פירוט של סוגי פעולות שאותן ביצע צה"ל ברצועת עזה.

"הדרך לבתי דין בינלאומיים קצרה מאוד מהנקודה שבה אנו נמצאים", אמר המקור המדיני. "חייבים להיערך לשני הדו"חות גם מבחינה מדינית, גם מבחינה הסברתית וגם מבחינה משפטית".

"מנדט חד צדדי"

כתיבת שני הדו"חות תסתיים לקראת סוף אוגוסט וטיוטה שלהם צפויה להימסר לישראל. באמצע ספטמבר הם יוצגו באופן רשמי בפני המועצה לזכויות אדם של האו"ם. הדו"ח החמור והמדאיג יותר הוא זה של השופט גולדסטון, שישראל אינה משתפת פעולה עם ועדת החקירה שלו.

ישראל טוענת כי המנדט של ועדת החקירה הוא חד-צדדי נגד ישראל ולכן כל שיתוף פעולה עמה ייתן לגיטימציה למסקנותיה ולהמלצותיה. בחודש האחרון קיימה הוועדה שימועים פומביים בז'נווה, שהפכו לבמה להכפשת ישראל ולהאשמתה בביצוע פשעי מלחמה ברצועת עזה. רוב מוחלט של העדים היו פלסטינים. כמה ישראלים ובהם נועם שליט באו באופן עצמאי להעיד בפני הוועדה, אך זכו ליחס מזלזל.

הדו"ח השני, שאתו מוכנה ישראל לשתף פעולה, מנוסח בימים אלה בלשכת נציבת האו"ם לזכויות אדם, נוונתום פיליי, שיושבת גם היא בז'נווה. בשבוע שעבר נפגש סמנכ"ל ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ אביתר מנור עם הנציבה והטיח בה האשמות קשות לגבי מהימנות הדו"ח.

בפגישה הקשה והמתוחה טענו מנור והשגריר הישראלי למוסדות האו"ם בז'נווה רוני לשנו-יער כי "לדו"ח אין שום ביסוס במציאות" וכי הוא נכתב ע"י אנשי או"ם ערבים על בסיס "קטעי עיתונות פלסטינית". "זה יהיה דו"ח חד-צדדי שלא עומד בשום סטנדרט של האו"ם", טענו הדיפלומטים הישראלים בפגישה.

ראש ועדת החקירה של האו'ם, ריצ'רד גולדסטון, בסיור בעזה