לא הרחק מכיכר הזיכרון במתחם "יד ושם" בירושלים ניצב כלי רכב לבן, ספק אוטובוס, ספק אמבולנס. זהו אחד מ-36 כלי רכב דומים ששימשו בסוף מלחמת העולם השנייה להעברת אלפי אסירים ממחנות הריכוז הנאציים בגרמניה לשוודיה. אתר האינטרנט הרשמי של "יד ושם" קובע ששיירת ההצלה הזו חילצה מגרמניה כ-27 אלף אסירים, ביניהם כמה אלפי יהודים, רובם נשים. ההיסטוריון יהודה באואר קובע שהניצולים מנו כ-21 אלף בני אדם ובהם כ-6,500 יהודים.

השערורייה שחולל שר החוץ אביגדור ליברמן סביב המאמר בעיתון השוודי אפטונבלדט אינה במקומה, מפני שממשלה במדינה המכבדת את חופש העיתונות אינה אחראית למה שכותבים העיתונים. עצם הדרישה שממשלת שוודיה "תגנה" את המאמר מעידה שליברמן עוד חושב במושגים סובייטיים. ההשוואה בין סירוב שוודיה לגנות את המאמר לבין שתיקתה כביכול בתקופת השואה, לא תקדם את מדיניות החוץ של ישראל יותר מהאידיאולוגיה הגזענית של "ישראל ביתנו".

גם מבחינה היסטורית אין מקום לטענת השר. מלך שוודיה גוסטב החמישי פנה לשליט הונגריה האדמירל הורטי ודרש למנוע את גירוש היהודים מארצו ומה שחשוב יותר - שוודיה הצילה את חייהם של כ-20 אלף יהודים.

בדומה לארצות אחרות לא נחלצה שוודיה לעזרת היהודים שנרדפו בשנות השלושים, בעיקר בגרמניה ובאוסטריה, ורק מעטים מהם הורשו להתיישב בתחומיה. על כן אפשר לומר שהשוודים נושאים בחלק מהאחריות למותו של כל פליט יהודי שלא הורשה להיכנס לשוודיה ונרצח אחר כך בידי הנאצים. זו האשמה שאפשר לתלות בכל מדינה המגרשת מגבולותיה פליטים הצפויים למוות, לרבות ישראל.

במהלך המלחמה שמרה שוודיה על ניטרליות. שוודים רבים התפרנסו ומקצתם התעשרו מהמסחר עם גרמניה הנאצית; הם סיפקו גם סחורות שסייעו למאמץ המלחמתי הנאצי. ייתכן מאוד שהשוודים היו יכולים להביט כיום במראה ההיסטורית ביתר גאווה אילו החליטו בזמנם להצטרף למלחמה נגד הנאצים. כך או כך הניטרליות השוודית איפשרה לארגוני הצלה שונים, לרבות ארגונים יהודיים, להתמקם בשטוקהולם ולפעול משם לטובת הנרדפים. מבצעי ההצלה העיקריים נעשו בידיעתה של ממשלת שוודיה, במקרים מסוימים גם ביוזמתה.

באוקטובר 1943 התירה שוודיה את כניסתם של קרוב ל-8,000 יהודים מדנמרק, ובכך איפשרה את המבצע הידוע להצלתם. בקיץ 1944 הנפיקה שגרירות שוודיה בבודפשט "מסמכי חסות" לכ-4,500 יהודים הונגרים. מסמכים אלה איפשרו את הצלתם של אלפי יהודים נוספים. זה המבצע העיקרי המזוהה עם הבנקאי השוודי ראול ולנברג, שנעלם אחר כך בכלא הסובייטי.

מבצע "האוטובוסים הלבנים" בשבועות האחרונים של המלחמה, התאפשר בין היתר הודות למשא ומתן בין היינריך הימלר, מפקד האס-אס, לבין הרוזן השוודי פולקה ברנדוט שנרצח אחר כך בירושלים בשל תכנית השלום שהציע.

בנוסף, שוודיה נמנית עם המדינות המעטות שחוקקו חוק מיוחד נגד האנטישמיות. בינואר 2000 אירחה ועידה בינלאומית חשובה שנתנה גם דחיפה למאבק העולמי נגד הכחשת השואה.