כמעט שבע שנים מאז התוודע לראשונה לרעיון תוכנית ההתנתקות של אריאל שרון, יזם את הקמת מנהלת סל"ע (סיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון) והיה לאחת הדמויות המרכזיות מאחורי הקלעים של יישום התוכנית - ראש המועצה לביטחון לאומי בתקופת ההתנתקות, האלוף במיל' גיורא איילנד, משוכנע כי מדינת ישראל אינה מסוגלת לפנות יישובים ביהודה ושומרון.

במהלך עדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית לטיפול במפוני גוש קטיף, נשאל איילנד: "נניח שמחר מדינת ישראל צריכה לפנות יישובים ביהודה ושומרון, אילו לקחים אנחנו מפיקים?". איילנד השיב: "ברמה של מדינה, האם מדינה מסוגלת, כן או לא, להוליך מהלכים, בטח שנויים במחלוקת פוליטית, התשובה היא: ודאי שלא. אנחנו מדינה מנוטרלת. מה, זה לא ברור?".

האלוף במיל' העיד ביום רביעי שעבר בפני חברי הוועדה: השופט (בדימוס) אליהו מצא, פרופ' ידידיה שטרן וד"ר שמעון רביד. במהלך עדותו, נשאל איילנד על אודות הנסיבות שהובילו להקמת מנהלת סל"ע וכן על תהליכי ההכנה לקראת יישום ההתנתקות.

בתחילת עדותו, שב ודיווח איילנד על תכנון מדיני לקוי של התוכנית. "בערך עשר שנים הייתי במקום שנפגש כל הזמן עם הדרג המדיני במדינת ישראל, ואני אומר לך על פרויקטים שהם הרבה יותר חירום מזה - לא ניתן להזיז", הדגיש איילנד בפני חברי הוועדה את חוסר האמון שלו ביכולת הביצוע של ממשלות ישראל.

"לפני כחמש שנים היה ניסיון של מחבלים לפגוע במטוס אל על או ארקיע בקניה", שיתף איילנד את חברי הוועדה בניסיונו בעבודה עם רשויות המדינה. "הממשלה התכנסה והחליטה שצריך לתת מענה בצורת לוחמה אלקטרונית נגד טילים. הוגדר תקציב, ופרויקט א' ופרויקט ב', ואז הפרויקט נעצר. בין היתר כי נוצר ויכוח בין שר האוצר לשר התחבורה, אז ביבי ומאיר שטרית, על 5 מיליון שקל. אז התקיים דיון מיוחד בקבינט בראשות שרון, והגיעו לזה הרמטכ"ל, ואני כראש אג"ת, וחלוץ שהיה אז מפקד חיל האוויר, והשרים הרלוונטיים. והדיון, אתה יודע איך נגמר? אמר ראש הממשלה: טוב, נסו איכשהו להגיע להסדר ביניכם. אז מדינת ישראל ככה מתנהלת - למי שלא יודע".

איילנד המשיך והדגים מדוע לדעתו ממשלת ישראל אינה מסוגלת לבצע פרויקט נוסף בקנה המידה של תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה: "תסתכל מה הקשר בין החלטות ממשלה לבין מה שקורה", אמר איילנד ליו"ר הוועדה, "קח תוכנית של הממשלה מלפני ארבע שנים: 17 מיליארד שקל לפיתוח הנגב והגליל. מה קרה איתה?".

לדברי איילנד, הסיבה להתנהלות זו טמונה, בין היתר, במבנה השלטוני בישראל. "כשראש ממשלה נגיד רוצה לעשות איזה עבודת מטה הוא חייב לשתף אנשים", הוא הסביר. "לשתף אנשים זה לפעמים לשתף בסודות, זה לשתף בכוח פוליטי, זה להגיד שבסוף הוא זה שיקבע את הדברים. מי רוצה לעשות את זה? הרי בדרך כלל שר החוץ אמנם מהמפלגה שלו, אבל הוא אומר אני רוצה להחליף אותך ושר הביטחון שלו הוא בהגדרה ראש אופוזיציה. קשה לנהל מדינה ככה. שאתה מגיע למשבר, ממלחמת לבנון השנייה עד כל דבר אחר, אין פה סיסטם. אין פה סיסטם. לא בהתנתקות, ומחר זה יהיה משהו אחר וזה לא יהיה יותר טוב".

"הממשלה לא בנויה להרים פרויקטים לאומיים", סיכם ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר. "זה בגלל שבעצם במידה מסוימת הגולם יותר חזק ממי שיצר אותו, והגולם שהוא הביורוקרטיה הממשלתית לא מאפשרת ולא תאפשר לעשות דברים בצורה יעילה. החיבור של זה עם משפטנות מופלגת במדינת ישראל יוצר נטרול מוחלט. מה זה ישראל? ישראל זה בן אדם שהולך בחושך, יש לו פנס אבל מכובה והוא לא מאיר אותו לפנים. כשהוא נתקל באבן ונופל לאדמה והאף שלו בבוץ, הוא אומר: ?טוב, איך יוצאים מזה?' וזה הוא יודע לעשות לא רע. אבל את הפנס שמאיר לו שייראה את האבן, אולי נעקוף אותה, הוא לא יודע להפעיל".

איילנד המשיך ותקף באופן חריף את התנהלות משרד ראש הממשלה: "הוא אף פעם לא תפקד במדינת ישראל. צריך לראות איך נראים דיונים שם, זה בושה וחרפה. קובעים דיון, על מה הדיון? דיון על לבנון. מגיעים האנשים הכי חשובים והכי עסוקים במדינת ישראל, ועל מה הדיון? מי מציג מה? מה הנושאים להחלטה? רק תוך כדי הדיון מתחילים לגלגל".

בסיום מתן העדות, התרפקו איילנד וחברי ועדת החקירה על פרויקט "המוביל הארצי" כמודל להתנהלות שהיתה ואיננה עוד.

פרופ' שטרן: "מוביל ארצי לא היינו בונים".

איילנד: "אתה צודק".

השופט מצא: "שום דבר לא היינו בונים".

רביד: "היה לוקח לנו 40 שנה לעשות".

משרד הביטחון יטפל

עדות נוספת שנמסרה בפני חברי ועדת החקירה בשבוע שעבר, היתה עדותו של ויקטור בר גיל - המשנה למנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף המבצעים במשרד זה 16 שנה. בהתייחסו לתוכנית ההתנתקות אמר בר גיל כי היא פגעה בו נפשית וכי "אם יטילו עליי עוד פעם משימה כזאת - אני לא אבצע אותה".

בהמשך עדותו, ביקשו חברי הוועדה לברר מדוע משרדו של בר גיל, המופקד על ביטחון המדינה, עסוק גם במתן פתרונות תשתית אזרחיים. בתשובה, הציג גם בר גיל תמונה עגומה של תפקוד הממשלה. לדבריו, הממשלה מטילה על האגף בראשותו את כל המשימות הלאומיות, מהקמת גדר בלבנון ועד הקמת כפר בטורקיה אחרי רעידת האדמה. "היינו בדיון על שפעת העופות, והחליט שר החקלאות ושר הבריאות שהוא אינו מסוגל למנוע את המשך המגיפה של שפעת העופות והמליץ שמשרד הביטחון יעשה את זה. נאלצתי לצאת לשטח", תיאר בר גיל את אופן העברת האחריות למשרדו.

על רקע זה, הסביר בר גיל מדוע משרד הביטחון בנה את אתר הקרוואנים באתר המפונים ניצן, ולא משרד השיכון. "היתה ישיבה ואריק (אריאל שרון - ח.ל.) הסתכל על המשרד הזה ועל המשרד הזה, והם אמרו שהם לא יכולים לעשות את זה. אז הטילו על משרד הביטחון. אנחנו יודעים לצאת לשטח ואנחנו יודעים לפתוח גם קופסת לוף תוך כדי תנועה".

חבר הוועדה פרופ' שטרן, תהה אם כך, מדוע לא מעבירים את פרויקט הרכבת הקלה לבר גיל. הוא השיב: "אני לא חושב שהרכבת הקלה היא משימה ממלכתית".

בר גיל: "פחדתי משרון, מאוד"

באחת התמונות המפורסמות מימי ההכנות לקראת תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, נראה ראש הממשלה, אריאל שרון, כשהוא מסייר באתר העבודות בניצן ומפגין את חוסר שביעות רצונו מקצב התקדמות עבודות במקום. מול המצלמות, דפק שרון על ג'יפ סמוך וצעק על פקידי משרד הביטחון: "להתחיל לעבוד".

כעת, ארבע שנים לאחר האירוע, תיאר ראש אגף המבצעים של המשרד, ויקטור בר גיל, בפני חברי ועדת החקירה לטיפול במפוני גוש קטיף, את הצד שלו בהתרחשות. "אני, ברגע שראש הממשלה נזף בי, היה איזה טנדר, אני לא יודע אם אתם זוכרים", אמר בר גיל. יו"ר הוועדה, השופט (בדימוס) אליהו מצא, השיב לו: "את האגדה הזאת אנחנו קראנו אצל כל מחברי האגדות. קרילוב, לפונטיין, כולם כתבו על זה". בר גיל ענה: "זה לא לפרוטוקול, אבל מאוד פחדתי ממנו - באמת".

ההתנתקות מרצועת עזה: פינוי כפר דרום, קיץ 2005


גיורא איילנד