הקלטה שנעשתה בעת סיור מודרך מטעם עמותת אלע"ד בחפירות בכפר סילוואן (עיר דוד) שסמוך לעיר העתיקה בירושלים, חושפת את שיטות החפירה של העמותה, לכאורה בניגוד למנהל תקין. החפירות, מתחת לבתי הערבים, חושפות אותם לסכנת התמוטטות.

בהקלטה, שנעשתה לפני כשנה, מספר ראש העמותה ומייסדה, דוד בארי: "בשלב מסוים הגענו לבית משפט. בא אלי השופט ואומר לי ?אתה חופר להם מתחת לבתים'. אמרתי: זה דוד המלך חפר! אני רק מנקה. הוא אמר לי: תנקה כמה שיותר. מאז אנחנו מנקים. אנחנו רק מנקים, אנחנו לא חופרים".

בהמשך מתוודה בארי על שיטת החפירה: "בדרך כלל בניין בונים מלמטה למעלה לא? פה בנינו מלמעלה למטה. הבעיה שהכל עומד באוויר. אתה ממשיך לחפור אז אתה באוויר. הקונסטרוקטור אומר: לך תסתום את הכל (בגלל סכנת התמוטטות, ע.א). אני אומר לו: מה אתה השתגעת? ואז הגיע חורף והאדמה מתחילה לגלוש ולמעלה יש בתים של ערבים, זה פחד".

בסוף פברואר נפער בור במדרגות שמובילות מהאגף העליון של הכפר לחלק התחתון וכעבור שלושה חודשים התמוטטה הרחבה שמתחתיה מנהלת אלע"ד חפירה אינטנסיבית. בעקבות זאת השטח גודר והכניסה נאסרה אליו. אחד ממשתתפי הסיור העיד בפני "הארץ" כי בארי אף סיפר שהוא נוהג להשאיר בחפירה פתח צר שניתן להיכנס אליו רק בזחילה. לדבריו, הוא מזמין את הפקחים להיכנס, אך הם מסתפקים בהתבוננות מבחוץ והולכים.

על בניית המבנה של מרכז המבקרים - מעל החפירה, על אף סכנת התמוטטות - אמר בארי: "אנחנו רואים שאתה מגיע לחציבה שלא נגמרת. ויום אחד מצאנו פינה מעוגלת, אמרנו זו בריכת מים. עכשיו הבריכה יורדת פה למטה למטה ... כאן יש הר 18 מטר, מעליו יש בתים ערבים. ואני רוצה להגיע לתחתית ההר, לבריכה. איך אפשר להגיע? בזהירות. אז פה התחלנו להשתגע, לא ידענו למה אנחנו נכנסים. שברנו פה את הקיר ברוחב דלת. התחלנו לחפור בזהירות ולתמוך את עצמנו בקונסטרוקציית ברזל שמחזיקה את ההר ואת הבתים. מצאנו את עצמנו עם חמישה קילומטרים ריתוך ברזל בפנים, מטורף לגמרי. מחירי הברזל עלו בגללנו".

החפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד הן מהגדולות שנעשו בארץ בשנים האחרונות. עמותת אלע"ד פועלת בשיתוף עם רשות העתיקות ועיריית ירושלים, ורשות הטבע והגנים הלאומיים העניקה לה את ניהול האתר בשכונה הפלסטינית. היא יוזמת ומממנת אותן בסכומים ניכרים. "קנינו שני חדרים, החדר הזה והחדר שמתחתיו", ממשיך ומתאר בארי, "אני החלטתי אז לבנות פה מרכז מבקרים. מה אפשר לעשות פה בשני חדרים? כלום. אז אמרתי נשבור את הקיר הזה, שברנו ת'קיר לתוך ההר. כל החלל הזה היה ממולא בעפר... וניגשת רשות העתיקות, ואמרתי: ?אנחנו משפצים. למעלה היתה איזו טראסה, אנחנו נשפץ עד הטראסה'. התחלנו לחפור עד הטראסה שהיתה פה למעלה, ובלילות הייתי מזיז את הטראסה. הם (רשות העתיקות) היו באים בבוקר ואומרים: ?בואנה, משהו פה... זה לא נראה ככה', אבל יש טראסה. (וככה התקדמנו), וכל פעם אני צריך גם לגייס כסף (לחפור ולבנות) עד שהגענו איפה שהדלת שם".

מעבר לניהול החפירות, עמותת אלע"ד קיבלה מהאפוטרופוס על נכסי נפקדים גם את השליטה ב"בית המעיין". ועדת חקירה מיוחדת בראשות מנכ"ל משרד המשפטים דאז, חיים קלוגמן, גילתה בראשית שנות ה-90 שהאפוטרופוס הכריז על "בית המעיין" נכס נפקד, והבית הושכר לעמותת אלע"ד תמורת דמי שכירות חודשית של 23 שקלים במעמד של שכירות מוגנת, וכן תמורת שיפוצים שערכה בנכס. בנוסף, שילמה העמותה 3,000 דינרים לפלסטיני שהתגורר בנכס, בתמורה לפינויו.

לפני כשבועיים דחה בג"ץ שתי עתירות של תושבי סילוואן נגד כל הגורמים המעורבים בחפירות מתחת לבתיהם - בשם האינטרס הציבורי שבחשיפת ההיסטוריה היהודית במקום. בפסק הדין כתבה השופטת עדנה ארבל כי "ישראל אמנם מדינה צעירה, אך שורשיה עמוקים בהיסטוריה, ואדמתה רוויה בשרידים עתיקים של ציביליזציה אנושית קדומה... תל עיר דוד מספר את דברי ימיה של ירושלים זה אלפים בשנים, כפי שניתן ללמוד עליהם עוד מן התנ"ך, זאת הגם שהמקום עצמו מוזכר כמובן עוד קודם לכן, בסיפור עקדת יצחק". עם זאת ציינה ארבל כי "חשיבות חקר העבר אינה מבטלת אינטרסים של ההווה. היא אינה יכולה להסיג את זכות התושבים באזור החפירות לחיות בבטחה".

מרשות העתיקות לא התקבלה תגובה עד סגירת הגליון. מעמותת אלע"ד נמסר כי מפאת שעת הבקשה המאוחרת מטעם "הארץ" (אתמול בשעות אחר הצהריים המוקדמות), לא ניתן היה להעביר תגובה ראויה.

החפירות, בצמוד לבתי התושבים


החפירות בעיר דוד. הפקחים נמנעים מלהיכנס בגלל הפתח הצר