בשעות המעטות שיצאו בין ההכרזה על הזוכה בפרס נובל לשלום לבין הודעת הנשיא אובמה שלא כך ציפה להתעורר, ריחפה באוויר האפשרות שבחכמתו הרבה אובמה ישחק אותה עד הסוף ויסרב לקבל את הפרס, עד שיהיה ראוי לו, אולי כבר בשנה הבאה. כמה יפה וראוי להערצה זה יכול היה להיות, שהרי באמת, עדיין אינו ראוי לפרס. אפילו את מחנה הריכוז בגואנטנמו עוד לא פירק. רק מעטים מבין כ-90 האישים וכ-20 הארגונים שקיבלו את הפרס הזה מאז 1901 נהנו מהערצה כה רבה כברק אובמה ועל כן יכול היה להרשות לעצמו לוותר לפי שעה על הפרס, אבל אולי מוגזם לדרוש זאת אפילו ממנו.

לעומת זאת יש מקום להטיל ספק גדול בשיקול דעתם של הנורווגים הטובים שהחליטו לכבדו כך; למעשה החלטתם נראית תמהונית למדי. במקרה הטוב גם הם נסחפו בהיסטריה העולמית המקיפה את אובמה-האייקון, ומטשטשת את מגבלות הישגיו של אובמה המדינאי-הטירון. במקרה הרע חשבו שהוא ראוי לפרס נובל רק מפני שהוא הנשיא האמריקאי השחור הראשון, וזה בעצם די מעליב, כמעט גזעני אפילו.

בהקשר זה יש עניין בכך שרבים הזכירו בסוף השבוע את חתן הפרס ראלף באנטש, סגן מזכיר האו"ם שהצליח ב-1949 להביא את ישראל ואת שכנותיה להסכים על "הקו הירוק" ולחתום על הסכמי שביתת הנשק. גם באנטש היה אמריקאי שחור ואובמה מנסה - לפי שעה ללא הצלחה מוכחת - לעשות שלום גם במזרח התיכון. לא ראוי להשוות בין השניים, רק מפני שהם שחורים: אובמה עוד לא הצליח לקדם את השלום במזרח התיכון אף צעד אחד, ולפי שעה לא נראה שהוא מוכן להפעיל על ישראל את מידת הלחץ הנדרשת לשם כך. האמריקאי השחור שקיבל את פרס נובל לשלום בזכות מאבקו על מעמד השחורים היה מרטין לותר קינג; הנשיא האמריקאי שקיבל את הפרס בשל חלקו בקידום השלום במזרח התיכון היה ג'ימי קרטר. שמו של אובמה עוד אינו ראוי בשלב זה לעמוד בין השניים האלה.

כדי ליטול משהו מתמהונות ההחלטה להעניק את הפרס לאובמה, היו בסוף השבוע פרשנים שביקשו לראות בהענקת הפרס מעין אשראי ועידוד למה שיעשה אובמה בעתיד; הנורווגים שהחליטו לתת לו את הפרס כבר עתה מאמינים לו מן הסתם שאכן כן, הוא יכול. אך בהקשר זה ראוי להזכיר שמות של אנשים שבחירתם לחתני הפרס הזה עוררה מחלוקת קשה, כגון הנרי קיסינג'ר ויאסר ערפאת ויש כמובן אישים וארגונים לאין ספור שזכו בפרס נובל לשלום ואיש אינו זוכר עוד את שמותיהם. רשימת הזוכים ששקעו אל תוך אלמוניותם ארוכה ואילו וינסטון צ'רצ'יל, כידוע, קיבל את הפרס לא מפני שעשה היסטוריה אלא מפני שכתב עליה: הוא היה חתן פרס נובל לספרות.

נורמלי בין כל המשוגעים | יוסי שריד

נובל לאיש ששינה את העולם | אלוף בן