שוב לא צלחה פשיטת הקומנדו, שוב כישלון צורב; בניסיון לכבוש את פאריס, נחשפו מחדש כל מחדלי התיכנון האופייניים לצה"ל, למערכת הביטחון כולה: התרעות מאוחרות מדי ביציאה אל היעד, ביטולי משימות ברגע האחרון ותוך כדי תנועה, מודיעין סותר ומבולבל על מה שתפוס ועל מה שפנוי, ומעל לכל - מחירים נוסקים השמיימה כיאה לסלון אווירי.

עכשיו כבר ברור מדוע נתחייבה לאחרונה תוספת חירום לתקציב הביטחון, ומדוע הוצפנו יעדי התוספת כסוד בטחוני כמוס. עכשיו גם ברור מדוע נתחייבו דווקא השבוע חילופי גברי דחופים בוועדת השרים לאתיקה.

הו, היתממות קדושה: אנשים עסוקים וטרודים עד למעלה ראש, שכל עול המדינה וצערה על כתפיהם, נכנסים לסוויטה תועפתית. מה מצפים מהם, במצבם, שיאמדו את מחירה? מנין לאהוד לדעת, שרק אתמול הגיע מהקיבוץ ומהסיירת; ומניין לנילי לדעת, שרק אתמול נולדה להוויות העולם הגדול.

לא רק עיניהם טחו מראות; גם חבריהם למפלגה הסוציאל-דמוקרטית וגם חבריהם האישיים הוכו בסנוורים. העיוורון הזה הוא מכת מדינה, סאראמאגו היה יכול לכתוב עליו ספר. והוא לא מתחיל עכשיו.

כך התנהל לו במשך שנים ראש ממשלה קודם - ממדינה למדינה במימון כפול, ממלון פאר למלון רב פאר, מסוויטה של יורשי עצר לסוויטה של מלכים. אבל החברים מיאנו לראות, רק לא מזמן באה התפכחות כהתגלות פתאום.

וכך התנהל לו ראש ממשלה נוכחי לפני שנתיים וחצי, בימי מלחמה. וכך גם יושבת ראש הכנסת לשעבר, שגינוניה כגינוני נסיכה על העדשה.

20 אלף שקלים ללילה אחד של אושר לא היו צריכים איפוא להפתיע, על מה כל הרעש. זאת הנורמה המקובלת, זה אורחם של מנהיגינו ורבעם. כבר נוכחנו לדעת מה באמת מעניין אותם בחיים; כסף מעניין אותם, וכל מה שכסף מסוגל להעניק. הם עשו לביתם כשפרשו לרגע מהפוליטיקה - ועוד איך עשו - והגמילה עכשיו נקנית בייסורים.

עשינו חשבון מהיר, חילקנו את הסכום שלעיל לשמונה שעות של שנת ישרים בלילה, ועוד שעתיים של שנת התרעננות בצהריים - סך הכל עשר שעות. כלומר, 1400 שקל לשעה, והמונה דפק. האם פאריס לא בערה? האם לא בערו שם סדיני השיראים תחתיהם, ושנת המלך לא נדדה?

אתמול התפרסם בהראלד טריביון ראיון עם וצלב האבל, שחולל את מהפכת הקטיפה, ושיחרר את ארצו משיעבוד. גם הוא מזהה תאוות בצע אצל יורשיו. הוא מפרש אותה כתגובה לארבעים שנה של דיכוי קומוניסטי. מי דיכא את ברק ונתניהו שלנו, את אולמרט ואת איציק. מי יודע, אולי היתה להם ילדות קשה וסגפנית, שעל חסכיה אנחנו מפצים עכשיו בכסף מלא.