אחרי שנים רבות בהן לא נשמע קולו כמעט בשום סוגיה סביבתית, מגלה באחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו מעורבות מפתיעה בסדר היום הירוק: ביום ראשון צפה בישיבת הממשלה במצגת המשרד להגנת הסביבה על היעדים לשיפור המצב הסביבתי בישראל, בשבוע שעבר גילה ראש הממשלה עניין מיוחד בהפחתת גזי חממה באמצעות אנרגיות מתחדשות במטרה לסייע לישראל להפחית את התלות בנפט, ואתמול דווח כי הוא שוקל לצאת בדצמבר בראש המשלחת הישראלית לוועידת שינויי האקלים בקופנהאגן.

ואולם, עד שייצא נתניהו לוועידה, נראה כי בינתיים הכוונות לחוד והמעשים לחוד: בשבוע שעבר התנגדה ממשלתו להצעת החוק המחייבת לפעול להפחתת פליטת גזי חממה; פרט לדיון שקיים השבוע, נתניהו כמעט ולא השתתף בדיונים או סיורים מיוחדים בענייני סביבה; ובדומה למרבית ראשי הממשלות בעבר, הוא לא יזם עד עתה כמעט שום צעד משמעותי בתחום ההגנה על הסביבה, מיעט להתבטא בנושא ולא הציג חזון סביבתי מגובש.

ככלל, הרקורד הירוק של נתניהו התאפיין עד לאחרונה בהתעלמות כמעט מוחלטת מנושאים סביבתיים או אפילו בקידום יוזמות להן השפעה שלילית על הסביבה. בין היתר, תומך נתניהו בקיצור הליכי התכנון, הפרטת המקרקעין וקידום מואץ של סלילת כבישים - כולן יוזמות המעוררות התנגדות בקרב הארגונים הירוקים והסביבתיים.

מלשכת ראש הממשלה מסרו אתמול כי "ראש הממשלה העלה את נושא הגנת הסביבה למקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי".

מלשכת ראש הממשלה הוסיפו כי שיקולים סביבתיים מנחים גם תוכניות נוספות של נתניהו, והדגישו כי במקביל, פועל השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לגיבוש תוכנית להפחתת פליטת גזי חממה, למהפכה בתחום המיחזור, להיערכות לקראת ועידת קופנהאגן ועוד.

במהלך ועידת האקלים - שתיערך בקופנהאגן בין ה-6 ל-18 בדצמבר ואליה נתניהו שוקל לצאת, ינסו מנהיגי העולם לגבש הסכם חדש למניעת התחממות כדור הארץ בשם "פרוטוקול קופנהאגן". ההסכם, שיחליף את ההסכם הנוכחי - "פרוטוקול קיוטו", אמור לקבוע יעדים חדשים לפליטת גזי חממה אליהם יתבקשו להתחייב כל המדינות המפותחות וחלק מהמתפתחות. לישראל, שאינה מחויבת ביעדי הפחתת הפליטות בגלל שהיא מוגדרת כמדינה מתפתחת, אין עמדה רשמית בתחום הפחתת גזי החממה שהיא מתכוונת להציג בוועידה.

ואולם, גם בעת כהונתו הראשונה כראש ממשלה בין השנים 1996-1999, נתניהו לא הצטיין בהישגים סביבתיים. הוא היה ראש הממשלה הראשון שמינה שר להגנת סביבה במשרה חלקית בלבד: השר רפאל איתן כיהן במקביל כשר החקלאות - צעד שהחליש מאוד את מעמד המשרד שגם כך לא היה חזק. בהמשך תמכה ממשלתו בתוכניות הבנייה במערב ירושלים שאיימו על הריאות הירוקות ונדחו לבסוף. בסוף כהונתו הראשונה החל משבר מים חמור, אך הממשלה לא נערכה לטפל בו ולא קיבלה הכרעות בנושאים כמו הקמת מתקני התפלה או פעילות חיסכון. "בתקופה הזו היתה נסיגה מדהימה בנושאי סביבה", סיפר ל"הארץ" פרופ' אלון טל, שכתב ספר על ההיסטוריה הסביבתית של ישראל. לדבריו, "תקציב המשרד לאיכות הסביבה קוצץ ובוטלה הקרן החשובה לעידוד התעשייה לטפל בזיהומים סביבתיים".

כשהיה שר אוצר בממשלתו של אריאל שרון, בשנים 2003-2005, היה נתניהו שותף בממשלה שקיבלה את ההחלטה לקדם את תוכנית תחנת הכוח הפחמית באשקלון - יוזמה העומדת בניגוד גמור למחויבות להפחתת גזי חממה. בחודשים האחרונים היתה לנתניהו ולממשלתו הזדמנות לשקול מחדש את הקמת התחנה הפחמית, אך עד עתה הם לא עשו זאת למרות מאמצי השכנוע של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שאף היה זה שהציג לנתניהו לאחרונה את תוכניות המשלחת הישראלית לוועידת קופנהאגן.

בנייה מואצת וכבישים

מבחינת הארגונים הסביבתיים, הנזק הגדול ביותר שעשוי נתניהו לגרום הוא ביוזמות הפיתוח והבינוי שבהן הוא תומך. לטענת הארגונים הסביבתיים, סלילת הכבישים המתוכננת תגרום נזק כבד לשטחים הפתוחים בישראל ותעודד נסיעות בכלי רכב פרטיים הגורמות זיהום אוויר ופליטת גזי חממה. במקביל, חוששים בארגונים הירוקים כי המהלך לביטול ועדות התכנון המחוזיות עשויה לקדם יוזמות פיתוח ובינוי מהירות, ללא בקרה וללא התחשבות בשיקולים סביבתיים.

"כל מה שמעניין את הממשלה הזאת זה קיצור הליכים, והיא רואה במוסדות התכנון רק זרוע ביצועית שצריכה לבצע את הוראות הממשלה ולא להיות גם חלק משיח ציבורי ולקחת בחשבון גם דעות של אנשי מקצוע", טוענת מתכננת בחברה להגנת הטבע, איריס האן. " זו ממשלה אנטי-סביבתית ואני לא זוכרת מתי העומד בראשה אמר משהו סביבתי, השמיע איזה שהיא אמירה כמו למשל משהו בזכות תחבורה ציבורית או משהו דומה לזה".

פרט לסיכול החוק להפחתת גזי חממה, עיכבה ממשלת נתניהו או התנגדה לחוק לטיפול בקרקעות מזוהמות, לחוק לייעול אנרגיה במבני ציבור של ח"כ דב חנין וכן ויתרה על חוק שהיה מצרף בקבוקי שתייה גדולים לחוק הפיקדון.

העניין שמגלה נתניהו בשבועות האחרונים בנושא שינויי האקלים ובנושאים סביבתיים נוספים, קשור ככל הנראה להיבטים כלכליים וגיאו-פוליטיים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, המכיר היטב את העדפותיו של נתניהו בתחום, הציג את תוכנית הפעולה של משרדו כהזדמנות כלכלית. השקעה במדיניות סביבתית, הסביר ארדן לממשלה ביום ראשון, תסייע ליצירת שווקים חדשים ומקומות עבודה בתחומים כמו אנרגיה, מים וטיפול בפסולת. היא תגדיל את ההשקעות הזרות בטכנולוגיות סביבתיות ותסלול את דרכה של ישראל לקראת קבלה לגופים בינלאומיים כמו ה-OECD. גורם נוסף שהשפיע על נתניהו כנראה, הוא ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל, המגלה מעורבות בתחום.

מלשכת נתניהו נמסר בתגובה כי "ראש הממשלה העלה את נושא הגנת הסביבה למקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי. די אם ניקח דוגמאות לכך מהשבועיים האחרונים: ישיבת ממשלה ארוכה הוקדשה לנושא הגנת הסביבה; נאומו של ראש הממשלה בוועידת הנשיא יוחד לאנרגיות נקיות; וראש הממשלה הכריז על הקמת מועצה לאומית חדשה למציאת ופיתוח תחליפים לנפט וכבר החל בהליכים לכינונה". עוד נמסר מלשכת רה"מ כי שיקולים סביבתיים מנחים גם את תוכניתו של ראש הממשלה לפריסת רשת של כבישים ומסילות רכבת, במטרה לשפר את איכות חייהם של תושבי הפריפריה. כמו כן, בנוגע להליכי התכנון והבנייה שנתניהו מקדם, נמסר כי "קיצור הביורוקרטיה אינו מתנגש עם שמירה על הסביבה. ההפך הוא הנכון".

נתניהו בנטיעות ברמת הגולן, ערב הבחירות


רה''מ בנימין נתניהו נוטע אילן בביקור ברמת הגולן בפברואר 2009, ערב הבחירות לכנסת ה-18