אם נאומו בכינוס הפדרציות היהודיות היה חזרה כללית לקראת ההצגה האמיתית - פגישתו אמש עם ברק אובמה - בנימין נתניהו עוד יתחרט על הביקור הזה. הקריאה של נתניהו לפלסטינים "לשוב לשולחן המשא ומתן בלי תנאים מוקדמים" מבטיחה תשואות של קהל יהודי. אבל אובמה למד שזה ניסוח עדין יותר למסר "תשכח מזה שממשלתי תסכים להקפיא את ההתנחלויות". הנשיא האמריקאי יודע ודאי את מה שידוע לכל נוסע בארץ המתנחלים: בולדוזרים מכשירים את הקרקע לשכונה החדשה של בית אריה, באריאל החלה מכירת דירות ל"שכונת האוניברסיטה" ובקרוב יחלו בעלי לבנות בית כנסת חדש.

גם דיבורים על ביטחון ישראל הקטנה ומוקפת האויבים הם קלף מנצח בקהילות היהודיות בגולה. מבחינת נתניהו, ביטחון הוא תנאי מאוחר לשלום, אך גם תנאי מוקדם למשא ומתן לשלום. הוא בנה את הקריירה שלו על כלל הברזל שקודם שישראל מתחילה לדבר, הפלסטינים חייבים להפסיק לירות. הכלל הזה לא תופס בבית הלבן של אובמה.

נשיא ארה"ב מדבר עם כל מי שמוכן לדבר אתו. שליחו למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל, לא התנה את פגישתו עם נשיא סוריה בשאר אסד, בכך שיגרש את ראש הלשכה המדינית של החמאס, חאלד משעל, מדמשק. נתניהו עשה אמש עוד סיבוב ניצחון הסברתי על מכולות הנשק שאיראן שלחה לחיזבאללה. בשעה שהספינה עשתה את דרכה לביירות, נציגיו של אובמה לחצו ידיים עם שליחיו של מחמוד אחמדינג'אד.

חשיבותו של הנאום במה שהיה חסר בו. בניגוד לנאום הפרישה של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו-מאזן), שפירט את עקרונות הסכם השלום - החלטת מועצת הביטחון 242 ומפת הדרכים שמדגישות את סיום הכיבוש שהחל ב-1967 - נתניהו דבק במנהגו להסתפק בהצהרות כלליות. הוא מתעלם במכוון מההבנות שהושגו בין הצדדים בימי שלטונו של שותפו, אהוד ברק וקודמו, אהוד אולמרט. מבחינתו, המשמעות של "בלי תנאים מוקדמים", היא חזרה לנקודת האפס.

קשה להאמין שנתניהו חושב שעבאס, או כל מנהיג פלסטיני אחר, יישאר שעה אחת בחדר המו"מ, אחרי שישמע את ההצעות שראש הממשלה מתכוון להניח לפניו. נתניהו קרא לפלסטינים להפסיק את המו"מ על המו"מ. הדיבור על פתרון הסכסוך נהפך אצלו לחלק בלתי נפרד מניהולו של הסכסוך.

אובמה לא מתרגש מנאומים. מי כמוהו יודע שבנאומים לא עושים שלום במזרח התיכון. במיוחד לא נאומים שמטרתם השקופה היא הטלת אחריות על הערבים ודרישה מהאמריקאים להפשיל שרוולים. כשנתניהו יבקש לדעת מה הנשיא מתכוון לעשות כדי להציל את ישראל מהשד הגרעיני, אובמה יחזיר לו מן הסתם בשאלה: מה אתה מתכוון לעשות כדי להציל את ישראל מהשד הדו-לאומי?

האמריקאים הבינו שאם נתניהו לא יציע לעבאס מעשים קונקרטיים, במקום מלים חלולות, כל ההנהגה הפלסטינית תלך ביחד אתו הביתה ותחזור על דרישתו של מרטין לותר קינג, גיבורו של אובמה: אדם אחד - קול אחד.

אם הנאום הזה הוא כל מה שיש לנתניהו לומר לאובמה, לא נותר לו אלא להחליט, ומהר, על הצעד הבא: האם למסור לראש הממשלה את תוכנית השלום שלו על השולחן או את מספר הטלפון של הבית הלבן, ולהציע שיתקשר כשיידע מה הוא באמת רוצה.