ראש הממשלה נתניהו, שהיה צפוי להגיע לדיונים לקראת סיומם, בשבוע הבא, ישקול מחדש את תוכניותיו, אם יתברר שיישב באותו אולם עם נשיא איראן. עד לפני כמה ימים אמור היה הנשיא פרס לעמוד בראש משלחת ישראל, אולם בשבוע שעבר הוא הודיע כי הוא מבטל את השתתפותו מאחר וראש הממשלה הודיע כי ייסע.

הדיונים לגבי העמדה שישראל תציג בוועידה נמשכו גם בימים האחרונים. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ציין שלדעתו צריכה ישראל להציג עמדה שעל פיה בכוונתה להפחית את הגידול בפליטת הגזים בשני העשורים הקרובים בשיעור של עד 70%. ארדן ביסס עמדה זו על דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי, שבדקה את אפשרויות הפחתת פליטות גזי החממה בישראל.

על פי עמדת המשרד, תפעל ישראל לצמצום קצב גידול הפליטות בכמה תחומים, עם יעד של הפחתת 25% מצריכת האנרגיה של ישראל ממקורות מתחדשים בתוך שני עשורים. אם יאומצו הצעדים שעליהם המליץ הדו"ח, תצטרך ישראל להשקיע בכך בשני העשורים הקרובים מיליארד שקלים מדי שנה.

בנוסף, צפויה היום ועדת השרים לחקיקה להחליט אם הממשלה תאמץ ארבע הצעות חוק פרטיות בענייני סביבה. שלושה חברי כנסת, המבקשים להציג את החוקים שיזמו, יצאו אף הם לקופנהאגן. מדובר בדב חנין (חד"ש), אופיר פינס (עבודה) וניצן הורוביץ (מרצ).

הצעת החוק הראשונה עוסקת בהתייעלות אנרגיה במבני ציבור וקובעת כי בכל מוסד תיקבע תוכנית מוגדרת להפחתה בצריכה. הצעה נוספת נוגעת ל"חוק אנרגיה מתחדשת" וקובעת יעדים לאומיים לייצור חשמל מאנרגיות שמקורן, למשל, בשמש, ברוח או במים. הצעת החוק השלישית קוראת לעידוד נסיעה בתחבורה הציבורית, וההצעה הרביעית נועדה לעודד בנייה בת קיימא עם תמריצים לקביעת תקנים סביבתיים. בשבוע שעבר התברר עד כמה ממשלת ישראל אינה מתואמת בנוגע לוועידה. שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, פנה במכתב לראש הממשלה ובו תמה מדוע השר ארדן מגבש את עמדת ישראל על סמך המלצות דו"ח מקינזי. "מאימתי הסמיכה הממשלה את חברת מקינזי לקבוע את המדיניות במקומה?", שאל. ארדן אמר בתגובה שכוונתו היתה להציג את ממצאי בדיקת מקינזי שנעשתה גם בשיתוף פעולה עם משרד התשתיות. הוא הביע צער על כך שבמקום לשתף פעולה עם התוכנית, שר התשתיות דבק בקו מיושן של תמיכה בהקמת תחנות כוח פחמיות הפולטות גזי חממה.