את האבחנה הישנה והתמימה - "לא יכול להיות" או "לא יעלה על הדעת" - מומלץ להוציא מאוצר המושגים המתעדכן. כבר הכל עולה על הדעת המתבלעת, והכל יכול להיות. ויכול גם להיות, שש"ס תממש את איומה ותתבע לעצמה את תיק החינוך בממשלה הבאה; תתבע ואף תקבל, בעבור קואליציה. בנימין נתניהו ייתן לה כמפלגה המועדפת עליו, ואפשר שגם אהוד ברק ייתן; הרי בתקופתו כראש ממשלה ביקש להפקיד את החינוך החרדי בידיו של משולם נהרי, למרות השחיתות שפשתה אז ברשת החינוך העצמאית של ש"ס.

מה שנראה במבט ראשון כרעיון-רוח, שאינו מוצלח במיוחד, במבט שני נראה כרעיון עוועים ממש. אמנם ש"ס ידועה בציבור כמפלגה מרבת תיקים, אך לא כולם תיקים בממשלה; לכן, מבחינת הדוגמה האישית, לפחות, לא נרצה לראות בש"ס מופת לחינוך ילדינו. גם לא ברור מניין צומחת היומרה של ש"ס לטיפול יעיל יותר בסמים ובפשע. החברה החרדית אינה פטורה מנגעים, היא רק יודעת לכסות עליהם ולהחביאם בתוכה.

זאת ועוד זאת: אלי ישי מעוניין בכל מאודו, שתלמידינו ידעו יותר על עברנו כיהודים - על שלושה אבות וארבע אמהות, על רבי שמעון בר-יוחאי ועל קריאת שמע - אלו הדוגמאות שהביא. אלא שמרוב לימוד העבר, גוזלת ש"ס מילדיה-אסיריה את העתיד, ואיזה עתיד נשקף להם בימינו בלי לימודי הליבה - מדעים, אנגלית וכן, גם אזרחות. מרוב אבות ואמהות קדמוניים, נותרים הילדים יתומים מהשכלה כללית. ולא מומלץ להעמיד את ראשי ש"ס עצמם למבחן בציונות, לא כל שכן תינוקות של בית רבן.

האם בוגרי המערכת, שהתלמיד חכם מש"ס יופקד עליה, יפנו אל שוק העבודה וישתלבו בו, או שימשיכו כאברכים במסלולם לישיבות ולכוללים. האם אותם בוגרים - כל נערי ישראל - שיחנכו להם על פי דרך ש"ס, ילכו קודם לשרת בצה"ל ואחר כך ללמוד באוניברסיטאות, או ימשיכו להמית עצמם באוהלה של תורה. אנחנו מחכים בקוצר רוח למוצא פיו של הרב עובדיה יוסף לשם הבהרות, או למצע ההלכתי של ש"ס לבחירות הקרובות כדי לדעת אל נכון.

ראיתם, שמעתם, הוזהרתם: מעתה אל נא תאמרו "זה לא יכול להיות" ו"זה לא יקרה". בלכתכם אל הקלפי, אל תשכחו את האזהרה בבית. דע במי אתה בוחר, ודע במי הנבחר עלול לבחור.