להיות צעיר תמיד היה באופנה. בבחירות המקומיות האלה, נראה כי האופנה היא להיות צעיר ופוליטיקאי. ברשויות רבות מתמודדות על מקום במועצה רשימות שמגדירות עצמן כ"רשימות צעירים". גילם של מרבית מועמדיהן אינו עולה על 35, ומצעיהן כוללים נושאים הנוגעים לצעירים, מתעסוקה ועד תרבות ומקומות בילוי. בנוסף, מתאפיינות רשימות אלה בתקציב נמוך למימון מסע הבחירות.

"בבחירות האלה הגל הרבה יותר גדול", מספר איתי הוז, בן 37, שנבחר לפני עשר שנים למועצת רמת השרון ברשימת הצעירים "תותים", והריץ בבחירות הקודמות שבע רשימות צעירים, "זה מגיע ממקום של תסכול". תחושות דומות עולות מדבריה של מאיה כץ בת ה-22, המתמודדת בראש רשימת "צעירים נטו" בהרצליה, שהוקמה "מתוך תחושה שדוחקים את הצעירים הצידה". לדברי עו"ד אסף זמיר בן ה-28, ראש רשימת "רוב העיר" המתמודדת בתל אביב, "לא יכול להיות שבעיר הכי צעירה בארץ אין צעירים בעירייה שחווים את המצוקות שהצעירים חווים".

רשימות צעירים ניתן למצוא לא רק בערים הגדולות, אלא גם בהרצליה, יבנה, קריית שמונה, נס ציונה, רחובות, רמת גן, קריית גת, קריית ביאליק, קריית אתא, נתניה ובאר שבע. בפתח תקוה התאחדה תנועת "צעירי פתח תקוה" עם הגמלאים לרשימה בשם -גיל צעיר'.

התעסוקה ועלות הדיור תופסות מקום מרכזי במצעי הרשימות. "מבחינת תעסוקה, אין תשתיות וקשה מאוד לגור פה", אומר ראש רשימת "התעוררות ירושלמים", עופר ברקוביץ' בן ה-25. בצפון, שם מתמודדות שלוש רשימות מטעם עמותת קצ"ב (קידום צעירים בצפון), חוששים גם מנטישת צעירים את האזור. "אם חיפה תעלה על המסלול הנכון, גם האזורים מסביב יתפתחו", אומר ראש רשימת "צעירי חיפה", שי אבו חצירא בן ה-28.

פרט לנושאים אלה, שואפים הצעירים לטפל גם בייעול התחבורה הציבורית ולהגדיל את תקציבי התרבות. "חייבים ליצור תמריצים לאמנים צעירים להישאר בעיר", טוען ברקוביץ', שכמו זמיר שם לו למטרה גם לדאוג למצביעי העתיד ולהיאבק אפילו בביטול הקיצוץ בתקציב תנועות הנוער.