בין סבב מהלומות למשנהו בגבול רצועת עזה, בצל שיטפון של פרסומים על תקיפה ישראלית אפשרית נגד אתרי הגרעין באיראן, מתאפיינת בינתיים הקדנציה של בני גנץ כרמטכ"ל בדומיננטיות הרבה של סוגיה אחרת לגמרי: מלחמות התרבות בצה"ל, ובראשן מידת ההשפעה של רבנים וקצינים דתיים על חיי היום-יום הצבאיים, מעבר לזכויות הבסיסיות המובטחות להם זה שנים בתקנות צה"ל.

המאבקים הללו רחשו מתחת לפני השטח כבר שנים אחדות. העלייה התלולה בחלקם של חיילים דתיים ביחידות הלוחמות, ובייחוד בקרב הקצונה הצעירה ובדרגי הביניים, יצרה בהדרגה שינוי תרבותי בצבא. השינוי הפך במקומות מסוימים להתנגשות גלויה, משתי סיבות: מגמה כללית של הקפדה יתרה בציבור הדתי-לאומי ופעלתנות גוברת מצד הרבנות הצבאית.

כעת, נשמע גם קול מן הצד השני. 19 אלופים במילואים פנו אמש במכתב לשר הביטחון ולרמטכ"ל, שבו קראו להם למנוע פגיעה בשירות נשים בתפקידים משמעותיים בצבא. האלופים הוותיקים מזהירים מכפיית "נורמות התנהגות המתאימות לחלק קטן מהאוכלוסייה הדתית על כלל הצבא", וטוענים כי אלו אינן עולות בקנה אחד עם רוח צה"ל.

זה צעד ראשון מסוגו, שלאחריו צפויות פניות נוספות, אחת מהן מטעם המועצה לשלום וביטחון, גוף שהתמקד עד היום בהבעת תמיכה פומבית בקידום התהליך המדיני. לקצינים ולקצינות הבודדים בשירות קבע, שהעזו עד היום להתייצב נגד המכבש האפקטיבי שהפעילה הרבנות הצבאית, ניתן כאן לראשונה סיוע ארטילרי משמעותי.

מנסחי המכתב פנו גם לאלופים במילואים צעירים יותר. רק חלקם נענו. אחדים חושבים עדיין שזה מסוג הנושאים הרגישים שמוטב ללבן בפניות אישיות לרמטכ"ל ולראש אכ"א. אחרים, מן הסתם, מעדיפים שלא להתנגח במערכת הביטחון, שאליה הם עדיין קשורים במישרין או בעקיפין בעבודתם. אמרה צבאית נושנה גורסת שמפקד חפץ חיים וקידום יימנע מלהסתבך בשלושה תחומים: נשים, דת וכספים. נדמה שמרבית הגנרלים, בשירות פעיל ובפנסיה, נשארים נאמנים לכלל הזה גם כיום.