משרד האוצר הפסיק את הפיקוח על הישיבות בגלל מחאה חרדית

מאז חודש יולי לא מבקרים פקחים של המשרד בכ-1,200 ישיבות וכוללים חרדיים המתוקצבים על ידי המדינה

משרדי הממשלה הפסיקו לערוך ביקורת בישיבות ובכוללים המתוקצבים בידי המדינה. הפיקוח, שבוצע על ידי פקחים ורואי חשבון של משרד האוצר הופסק בחודש יולי, בהוראת החשבת הכללית, בעקבות תקרית נקודתית שבה קטעו פקחי משרד האוצר שיעור בישיבה בבני ברק. המקרה הביא לביקורת חריפה מצד שרים וחברי כנסת מהסיעות החרדיות, ומאז לא חודשו הביקורות. במשרד האוצר לא מכחישים שאין פיקוח על תקצוב הישיבות, ואומרים שבתקופה הקרובה יחזרו הביקורות "לנפחן המקורי במתכונת חדשה ומשופרת".

בדיון מיוחד במליאת הכנסת ביולי האחרון, דרש ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ממשרד האוצר לעצור כליל את הביקורות בישיבות עד לקביעת נהלים ברורים לביצוען. ספק אם יו"ר ועדת הכספים עצמו שיער אז כי הפקחים של משרד האוצר ייעלמו כליל מהשטח לתקופה כה ארוכה. הדיון נערך לבקשת גפני בעקבות אירוע שהביא לגינויים מקיר לקיר, כולל מצד ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ושר האוצר. פקחים שבאו לישיבת "בית שמעיה" בבני ברק סירבו לבקשת התלמידים להמתין עד לסיום "שיעור כללי", שהעביר בבית המדרש ראש הישיבה, ודרשו לספור באופן מיידי את מאות התלמידים.

הדרישה לקטוע שיעור מרכזי ובעל חשיבות בישיבה חרגה מהנורמות המקובלות בביקורות פתע. ראשי הישיבות החרדיות קיימו אז כנס חירום, עיתונים חרדיים הקדישו לאירוע את כותרותיהם הראשיות ואת מאמרי המערכת, ובכירי הרבנים התבטאו בחריפות נגד התקרית.

תלמידי ישיבת פוניבז' בבני ברק, במארס השנה שעברה. הרב אלישיב תיאר את ההפרעה לשיעורים כ"רדיפת התורה ולומדיה" אלון רון

המנהיג הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, תיאר את האירוע כ"רדיפת התורה ולומדיה". השר שטייניץ והחשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, התנצלו אישית בפני ראש הישיבה, ועבאדי-בויאנג'ו הורתה להשעות את הביקורות לכמה ימים עד לבחינת הלקחים, אולם הביקורות לא התחדשו מאז.

באותו דיון ביולי האחרון, התערב יו"ר הכנסת ראובן ריבלין והצטרף למחאת הח"כים החרדים. "אם לומר בלשון המעטה, הזדעזעתי", הגיב לסיפור המקרה בישיבת בית ישעיה. הוא אמר שאם הדבר היה קורה באוניברסיטה "היתה קמה זעקה על פגיעה בחופש אקדמי, שלא מתקבלת על הדעת במדינה דמוקרטית". ריבלין סבר שניתן לערוך ביקורת פתע גם מבלי להיכנס לשיעורים, ואמר כי האופן שבו נעשה הדבר בישיבה יש בו "לא פגם, אלא איזושהי התרסה (...) כדי להרגיז".

מאז 2005, החשב הכללי באוצר הוא שאחראי לבצע ביקורות שטח בישיבות הנהנות מתמיכות ממשלתיות, ובאופן תיאורטי ממונה גם על עריכת ביקורת ביתר המוסדות המקבלים כספי תמיכות - תיאטרונים ומוזיאונים למשל.

החשב הכללי נטל את האחריות לעריכת הביקורת לאחר שהתברר שביקורות שערך משרד הדתות במשך שנים לא היו מספקות. במקרה של הישיבות והכוללים - המתוקצבים כיום בידי משרד החינוך, לפי מספר התלמידים והאברכים הרשומים בהם - הפקחים עורכים בעיקר בדיקת נוכחות, שנועדה לוודא כי התמיכות מוענקות על פי דיווחי אמת.

מנגנון הפיקוח המצומצם אמור לפקח על כ-1,200 ישיבות וכוללים, רובם חרדיים, שבהם תומך משרד החינוך. במשרד האוצר אומרים כי השאיפה היא להגיע לכל אחת מהישיבות הנתמכות מכספי מדינה בתדירות של לפחות אחת לשנה, דבר שכעת אינו אפשרי.

התקרית בישיבת בית שמעיה באה בתום חודשים של ביקורות נוקשות יחסית בישיבות ובכוללים, בין השאר על רקע "פרשת המתמידים" שנחשפה בנובמבר 2010. בפרשה ההיא חשפה המשטרה הונאה שיטתית ונרחבת שנועדה להשיג תקציבים מנופחים לישיבה ירושלמית ידועה, באמצעות דיווח על תלמידים שמעולם לא למדו בה.

החשבת הכללית,  מיכל עבאדי-בויאנג'ו
החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו עופר וקנין

פקחי משרד האוצר אימצו נהלים נוקשים יותר, כמו ספירה של הנוכחים במבנה הישיבה בשעת הביקורת בלבד, וכן הזדהות רק על סמך תעודת זהות ורישיון נהיגה מקוריים. באותה תקופה נרשמה ירידה קלה במספר הבחורים והאברכים שדווחו על ידי המוסדות החרדיים, וההערכה היא כי הפיקוח ההדוק הוא שהביא לכך.

ואולם, בעקבות התקרית בבית שמעיה, הופסקו הביקורות כליל. בסביבתו של ח"כ גפני דחו את הטענה כי משרד האוצר "עושה הכל" כדי לרצות את יו"ר ועדת הכספים, בתקופה שבה מונח על שולחנו דו"ח טרכטנברג. גפני הבהיר כי הוא תומך בביקורות "שוויוניות והוגנות".

במשרד האוצר הכחישו שיש הקפאה כללית של הביקורות, ועם זאת מאשרים כי "הביקורות הוקפאו למספר ימים, עד לבירור נסיבות המקרה, ביצוע תחקיר והפקת לקחים". נמסר כי "בתקופה האחרונה, מעבר לחופשת בין הזמנים, היתה גם חופשת חגי תשרי, שלושה שבועות נוספים בהם אין לימודים ולאחר מכן, תקופת ‘תחילת הזמן' בה מעבירים המוסדות את הדיווחים המעודכנים לגבי הלומדים בהם, ועד גמר הקליטה לא ניתן לערוך ביקורות". עוד ציינו כי גם בשנים עברו לא התקיימו ביקורות באותם מועדים.

עשו לנו לייק לקבלת כל החדשות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לפי המשרד, בימים אלה - ללא קשר לאירוע בבית שמעיה - עובדים במשרד על שינוי נוהלי ביקורות השטח. "שינוי מודל הביקורת החל עוד בימי החשב הכללי הקודם, במטרה להגביר את האפקטיביות של ביקורות השטח ותוך צמצום ההפרעה (עד כמה שניתן) לסדר היום של הישיבות ולמרקם החיים בהם".

מודל הביקורת הקיים מבוסס על ספירת כלל התלמידים במוסד - מאות ואף אלפי תלמידים - וכרוך בקושי רב ובהפרעה למהלך הלימודים. "לאחר עבודת מטה ארוכה ומאומצת נבנה מודל חדש בסיוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובעל תוקף סטטיסטי מובהק, שיאפשר לבצע ביקורות שיבטיחו ביקורת נאותה והגדלת האפקטיביות שלה", אמרו במשרד. המודל החדש צפוי לשפר את יעילות הביקורות ולהפחית את הפגיעה במהלך הלימודים. הבדיקות יתמקדו במוסדות בהם הסבירות לחוסר השתתפות גבוה יותר.

מנכ"ל איגוד הישיבות, הרב שלמה ברילנט, אמר אתמול ל"הארץ" כי "הסיבה שכרגע אין ביקורות זה לא בגללנו, אלא ככל שידוע לי בגלל תוכנת מחשב לא תקינה של משרד החינוך לכן עולם הישיבות עסוק בלימוד תורה במקום בביקורות". בהתייחס לתקרית בבית שמעיה, אמר כי "אנחנו תמיד אמרנו שאנחנו בעד ביקורות בישיבות אבל לא בצורה משפילה".

לדברי ברילנט, "בישיבות לומדים כעת תורה באין מפריע. לי זה טוב, למרות שהפסקת הביקורות היא לא בגללנו. תמיד היו ביקורות אבל לא בצורה משפילה. אחרי סיפור ישיבת המתמידים הם (פקחי האוצר) התחילו להשתגע". מי שמבצע בשטח את הביקורות הם רואי חשבון מטעם משרד האוצר. אם מתגלים ליקויים, הם מדווחים על כך ישירות לוועדת התמיכות במשרד החינוך, שאמורה לקבל החלטות על הפחתת התמיכות או על סנקציות שונות.

Read this article in English: Treasury suspended yeshiva checks due to Haredi protests



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5