רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם הלווייתו של המפגין שנהרג מרימון גז נערכה בצל הגז המדמיע

זה היה מסע אשכבה עצוב וזועם בכפר המוחה על נישול אדמותיו. צה"ל מיאן לשחרר את אחיו של מוסטפא תמימי 4 ימים לפני המועד, כדי שיוכל להשתתף בלוויית אחיו

פני המת היו צהבהבים להחריד, צמר גפן כיסה את עינו המרוסקת, במקום שפגע בו רימון הגז שנורה לעברו מטווח קצר, ועינו השנייה עצומה לנצח. מוסטפא תמימי המת נישא בידי חבריו, גופתו עטופה בדגל הלאום ורק פניו הלא מגולחים מבצבצים מבעד ליריעת הבד הירוקה-שחורה-אדומה.

זה היה מסע אשכבה עצוב וזועם. ביום שישי האחרון נוסף החלל המיותר הזה, מפגין מיידה אבנים אל ג'יפ ממוגן היטב וחייל שעבר על פקודות הפתיחה באש ויידה את הרימון בראשו של הצעיר בן ה-27. על אחורי הג'יפ התנוססה הכתובת המקאברית: "איך אני נוהג?". איך אתה נוהג, חייל? הנה המת מוטל לפנינו.

רוח קרה צלפה אתמול בבתי הכפר נבי סאלח, אחד מכפרי המאבק הבלתי אלים, ככל שניתן, שמתקיימת בו מדי יום שישי הפגנה. ביום שישי שעבר הייתה ההפגנה גדולה מהרגיל: הכפר המוחה על נישול אדמותיו ציין שנתיים להפגנות. מוסטפא תמימי היה ממובילי המאבק, הוא בן למשפחה הלוחמת: לפני פחות משנה, כשצה"ל עצר עשרות צעירים באישון ליל, נעצרו ארבעת בני המשפחה, שניים מהם תאומים. תאום אחד, עודאיי, נידון לתשעה חודשי מאסר והוא אמור להשתחרר ביום חמישי; צה"ל מיאן לשחרר את עודאיי ארבעה ימים לפני המועד, כדי שיוכל להשתתף בלוויית אחיו. גם מחוות אנושיות מתבקשות זרות כאן מאוד.

אבי המשפחה, נהג המונית עבד אל ראזק, היה צריך אתמול לקבל דיאליזה בבית החולים בסלפית. עד הבוקר הסתירו ממנו את מות בנו, כדי שיגיע לדיאליזה בשלום. האם, איחלאס, התלוותה לבנה לבית החולים. בתחילה אמרו לה שמצבו טוב, ורק לאחר כמה שעות הודיעו לה שמותו קרוב, או בלשונו של בן הכפר, מחמוד תמימי: "הרופא אמר שהחיים שלו עומדים להתפרק". ואכן החיים בכפר התפרקו אתמול: כל הכפר הלך אחרי המת. איחלאס נראתה הלומה מכולם; שפכו מים על פניה, להשיב את רוחה.

הלווייתו של תמימי בנבי סאלחמיקי קרצמן

עשו לנו לייק לקבלת מיטב החדשות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

נשות הכפר המתינו וקוננו. כשמהעמק עלתה שיירת המכוניות הארוכה, התגברו זעקות השבר, עד שהגיעו לשיאן עת נשאו את גופת המת לביקור מסורתי אחרון בביתו. הם הניחו את גופתו לכמה דקות על ריצפת חדר האורחים הזעיר ומשם התקדמה התהלוכה למסגד. גם שם הניחוהו על הרצפה, בפינת האולם, עד תום תפילת האשכבה. צעירים שעיניהם אדומות מבכי עמדו שם והתחבקו דומם, צעירות בכו בכי תמרורים בחוץ. גם לא מעט ישראלים הגיעו אתמול לכפר במפגן ראוי לציון של אחווה. אלו הצעירים של ה"אנרכיסטים נגד הגדר" ופעילי שמאל רדיקלי אחרים, שהכירו את מוסטפא היטב. הצעירים הישראלים האמיצים והנחושים הללו, שכמה מהם, כמו בן רונן מיפו, נפצעו בעצמם בעבר בהפגנות מפגיעת רימוני עשן בגופם, נראו אתמול המומים ואבלים.

וזה מה שקרה ביום שישי: ההפגנה צעדה כרגיל בכביש היציאה מהכפר, החיילים ושוטרי מג"ב יידו כרגיל גז מדמיע לעברם. גם יידוי האבנים לעבר החיילים היה שגרתי, עוד מעט ושככה ההפגנה ועברה כמעט בשלום, זולת כמה פציעות קלות. אלא שבשלב מסוים הכניס צה"ל דחפור לכפר, לפנות מחסום אבנים ואיתו שלושה ג'יפים מלווים. גם זה עבר איכשהו בשלום, הדחפור הסתלק ואיתו שניים מהג'יפים, זולת אחד. כשזה אמר להסתלק, דלקו אחריו כמה צעירים ויידו אבנים בדלתו. החייל ירה רימון אחד, מוסטפא נפל כשפרץ של דם מתפרץ מעינו, והג'יפ הסתלק, פגע וברח. רק אחרי שהחברים הכניסו את מוסטפא הגוסס למונית וזו דלקה לכיוון המחסום, העבירו החיילים את הפצוע לאמבולנס צבאי. שרית מיכאלי, דוברת "בצלם", שהשתתפה בהפגנה האחרונה של מוסטפא, אומרת שהירי ברימוני עשן אל גופם של מפגינים מטווח קצר הוא עניין שבשגרה.

מהמסגד עשה מסע ההלוויה את דרכו לבית הקברות הזעיר של הכפר. יונתן פולק הלך וקרא קריאות זועמות בערבית, לבוש בשחורים; מעולם לא ראיתיו המום כל כך. אחרי שמתפזר מסע ההלוויה, אני ניגש לקבר הטרי: זר פרחים מבית הספר של הכפר מכסה עליו. אני אומר להתקרב למכוניתי כשלפתע שוב עולים מהעמק קולות הנפץ.

מטחי עשן מכסים את שמי הסתיו, כוחות צה"ל ומג"ב שוב מיידים גז אל עבר צעירי הכפר שירדו למחסום ליידות אבנים. תוך דקות התכסה הכפר כולו בעננת גז, שחודר לעיניים, לפה ולאף ומטיל בהם שמות. הכפר נראה כשדה קרב: עשרות תושבים מתכנסים בבהלה אל הבתים, מכסים בצעיפים בחולצות על פניהם. גם ה"בואש" נכנס למערכה: צחנה איומה מציפה באחת את הכפר, צחנת הכובש והכיבוש, צחנה שליוותה אותי עוד שעות ארוכות גם לאחר שעזבתי את נבי סאלח המתאבל, שכבר רגיל לסירחון הזה שצה"ל מטיל בו, שוב ושוב.

Read this article in English:The stench of occupation hovers over the Palestinian bereaved
 



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות