נייר עבודה פנימי וחסוי שחיברו שגרירויות מדינות האיחוד האירופי בישראל ממליץ להפוך את סוגיית ערביי ישראל ל"נושא ליבה" בדיאלוג עם ממשלת ישראל. "עלינו להתייחס לדרך שבה ישראל מטפלת במיעוטים - כנושא שאינו פחות חשוב מהסכסוך הישראלי-פלסטיני", נכתב במסמך, שחלקים ממנו הגיע לידי "הארץ".
מדובר במסמך חסר תקדים מבחינת העיסוק שלו בנושאים פנים-ישראליים רגישים. לדברי דיפלומטים אירופים ובכירים במשרד החוץ, חיבורו ושליחתו למוסדות האיחוד האירופי בבריסל נעשו מאחורי גבה של ישראל. בין הנושאים שמוזכרים בו - הקיפאון בתהליך השלום, המשך הכיבוש בשטחים, הגדרתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית - והשפעתם על ערביי ישראל. במסמך המקורי אף נכללו הצעות פעולה של האיחוד ביחס לישראל, אבל אלו הוסרו בלחץ כמה מהמדינות. בין היתר הוצע להגיש מחאה רשמית של מדינות האיחוד בכל פעם שהצעת חוק שמפלה לרעה ערבים עוברת בקריאה שנייה בכנסת.
עשו לנו לייק לקבלת מיטב הסיפורים, ישירות לפייסבוק
תכני המסמך נשארו חשאיים בשל רגישות העניין. שורה של דיפלומטים אירופים שעמם שוחח "הארץ" בשבועיים האחרונים, סירבו למסור פרטים על הדו"ח ותכניו, וכמה מהם הגדירו אותו "חומר נפץ פוליטי". בכירים במשרד החוץ ציינו ששמעו על קיומו של הדו"ח רק לפני כמה שבועות, באופן לא רשמי, מפי דיפלומטים מכמה שגרירויות אירופיות בישראל.
לדברי דיפלומטי אירופי שהיה מעורב בכתיבתו, העבודה על המסמך החלה לפני יותר משנה, ביוזמת שגרירות בריטניה. המטרה הראשונית היתה לכתוב דו"ח רשמי של שגרירי האיחוד האירופי ולהעביר אותו לדיון במועצת שרי החוץ האירופים בבריסל. בשלב מסוים הביעו כמה מדינות, ובהן צ'כיה, פולין והולנד, הסתייגות מתכניו.
נציגי שגרירויות קיימו שורה של דיונים בנושא, שבהם ניסו להשיג את הקונסנזוס הדרוש להעברת הדו"ח לבריסל. לבסוף הוחלט לדלל את המסמך ולהשמיט ממנו חלק מהמסקנות האופרטיביות. הוחלט גם להגדיר אותו "מסמך חומר למחשבה" (Food for thought) בלבד ולא כדו"ח (Report).
פרק הסיכום של המסמך המליץ על שינוי במדיניות האיחוד האירופי בנוגע למיעוט הערבי בישראל, שיהפוך את הסוגיה ל"נושא ליבה" במגעים עם ממשלת ישראל, בדומה ליחס למשא ומתן עם הפלסטינים.
שגרירויות האיחוד האירופי קבעו במסמך שהקיפאון בתהליך השלום משפיע לרעה על השתלבות ערביי ישראל בחברה. "להמשך הכיבוש יש השפעה בלתי נמנעת על הזדהות ערביי ישראל עם המדינה", נכתב במסמך. "כל עוד הסכסוך עם הפלסטינים נמשך, יהיה קשה יותר לערביי ישראל להרגיש בנוח עם זהותם". מנגד קבעו השגרירויות כי עובדה זו אסור שתהיה תירוץ "להתנהגות עוינת" של ערביי ישראל, או לאי-הענקת טיפול שוויוני למיעוט הערבי מצד הממשלה.
אחת ההמלצות במסמך היא שהאיחוד האירופי יעלה בדיאלוג עם ישראל את סוגיית היחסים בין יהודים לערבים במדינה, וידגיש את מחויבות הממשלה לתקן פערים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי.
המסמך מתייחס גם לדרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו להכיר בישראל כמדינה יהודית. "איננו מאמינים שהכרה בישראל כמדינה יהודית צריכה להפחית כהוא זה מהחזון של שוויון לכל אזרחיה, שקודש במגילת העצמאות", נכתב במסמך. "זה האינטרס של כל הישראלים להראות שישראל אינה רק יהודית ודמוקרטית, אלא סובלנית ומשתפת".
המסמך היה בן 27 עמודים. שני העמודים האחרונים שלו, שכללו המלצות לפעולה של האיחוד האירופי, הושמטו בלחץ צ'כיה, הולנד ופולין. ההמלצות כללו צעדים שנוגעים למדיניות פנים, כגון שתדלנות אירופית נגד הצעות חוק שמפלות לרעה ערבים. "כל הצעת חוק כזו שעוברת בקריאה שנייה צריכה להביא להגשת מחאה של האיחוד האירופי", נכתב בפרק ההמלצות שנפל מהדו"ח.
בתגובה שפרסם האיחוד האירופי נמסר כי "ליבה של כל משימה דיפלומטית היא לדווח למפקדה על התפתחויות במדינה המארחת. לכן, כחלק ממדיניות החוץ של האיחוד האירופי, שגרירויות ומשלחת האיחוד פועלות במשותף ובאופן הדוק. הדו"ח הוכן על מנת לעורר מחשבה כיצד יכול האיחוד האירופי לקיים שיח עם גורמים רשמיים ולא רשמיים ביחס לנושא שזוהה עם תוכנית האיחוד וישראל כערך משותף, בעיקר כדי לקדם זכויות מיעוטים, כולל הגדלת הזדמנויות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות בקרב כלל האזרחים".
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
