טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אירופה מזהירה את ישראל שלא ליצור רצף בין ירושלים למעלה אדומים

האיחוד האירופי הגיש מחאה רשמית על פינוי בדואים משטח אי-1, בין ירושלים למעלה אדומים. עבודות חדשות בכבישי האזור עשויות לסלול את הדרך לבנייה

תגובות

גוברת המתיחות בין ישראל לאירופה: שגריר האיחוד האירופי בישראל, אנדרו סטנדלי, הגיש אתמול למשרד החוץ מחאה רשמית על פינוי תושבים בדואים והריסת בתי פלסטינים בשטח אי-1 - אזור שבו ישראל מתכננת להקים בעתיד שכונה שתיצור רצף טריטוריאלי בין ירושלים למעלה אדומים. שגריר האיחוד הביע דאגה מכך שמדובר בהכנות לבנייה בשטח אי-1, וביקש לקבל הבהרות. סמנכ"ל אירופה במשרד החוץ, רפי שוץ, שמע מהשגריר כי האיחוד גם מודאג מהעלייה במספר הבתים בגדה שנהרסו על ידי המינהל האזרחי. דברי סטנדלי באים יממה לאחר העימות החריף בין ישראל לבריטניה, צרפת וגרמניה, כאשר משרד החוץ טען ששלוש המדינות מאבדות את הרלוונטיות שלהן.

בינתיים, לפי מומחים לגדר ההפרדה באזור ירושלים, מתרבים הסימנים לכך שישראל מכשירה את התנאים לבנייה בשטחי אי-1. עיקר הסימנים עולים מעבודות במערכת הכבישים הסבוכה שמתפתחת במזרח ירושלים והסביבה. בחודשים האחרונים חידשה ישראל לאחר שנים את העבודות בשני כבישים באזור מעלה אדומים. בנוסף, נפתח מעבר חדש בשועפט שבצפון הבירה. אל כל אלה מצטרפת אמירה של ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, שלפיה על ישראל לוותר על השכונות הפלסטיניות שמעבר לגדר. המומחים סבורים כי הסימנים מתחברים לכדי מהלך שיאפשר מערכת כבישים נפרדת לישראלים ולפלסטינים: מערכת אחת לישראלים שנוסעים ממערב למזרח - מירושלים למעלה אדומים, ומצפון לדרום - מההתנחלויות בשומרון לבירה; ומערכת שנייה לפלסטינים, מצפון לדרום - מרמאללה לכיוון בית לחם, ובעתיד גם ממערב למזרח - מהפרברים הדרומיים של ירושלים לכיוון יריחו ובקעת הירדן - בציר שיעקוף את מעלה אדומים.

במערב בטוחים שבנייה באי-1 תסכל הקמת מדינה פלסטינית

שטח אי-1, שבו ישראל מתכננת להקים את שכונת מבשרת אדומים, מעורר ביקורת בעולם זה זמן רב. ארה"ב מתנגדת בתוקף להקמת השכונה, מחשש שתבתר את הגדה המערבית לשניים ותנתק ממנה את מזרח ירושלים - וכך תסכל את הסיכויים להשיג הסדר קבע ולהקים מדינה פלסטינית.

לדברי דיפלומט אירופי בכיר, המחאה שהגיש השגריר האירופי היא מהלך שעליו החליטו 27 שרי החוץ של האיחוד האירופי, בישיבתם האחרונה לפני כשבועיים. שרי החוץ האירופים קיבלו לידיהם דו"ח שחיברו הקונסולים האירופים ברמאללה ובמזרח ירושלים, בעניין מצבם של התושבים הפלסטינים בשטחי סי בגדה המערבית, שנמצאים בשליטה ישראלית מלאה. הדו"ח הצביע על עלייה במספר בתי הפלסטינים שנהרסו על ידי ישראלים, וכן על מצוקה כלכלית חמורה של הפלסטינים החיים בשטחים אלו. כמו כן, קיבלו נציגי האיחוד האירופי ברשות הפלסטינית ובישראל מידע מארגוני זכויות אדם, שלפיו ישראל מתכננת לפנות כ-2,500 בדואים משבט הג'הלין ממקום מושבם בשטח אי-1. מידע זה העלה את החשד שמדובר בהכשרה של השטח לבנייה סביב מעלה אדומים.

כשבועיים לפני המחאה שהגיש שגריר האיחוד האירופי, שיגרה הנציבה לעניינים הומניטאריים של האיחוד האירופי, קריסטלינה גיאורגייבה, מכתב לשר הביטחון, אהוד ברק, ובו הביעה דאגה עמוקה מפעולות ישראל בשטחי סי - במיוחד בכל הנוגע לפינוי התושבים הבדואים משטח סי-1. הנציבה האירופית כתבה גם כן שהיא חוששת שפינוי הבדואים נועד לאפשר הקמה של שכונה חדשה באזור מעלה אדומים.

גורם ביטחוני: פינוי הבדואים משטח אי-1 - "רק עבודת מטה"

הנציבה האירופית ביקרה בישראל לפני למעלה מחצי שנה ונפגשה עם ברק ומתאם הפעולות בשטחים, האלוף איתן דנגוט. לדברי גורם ביטחוני, דנגוט קיבל בשבועות האחרונים כמה פניות מגורמים בינלאומיים בנוגע לפינוי הבדואים משטח אי-1, אך בכל השיחות הבהיר כי מדובר בבדיקה ראשונית בלבד, כחלק מניסיון להסדיר את אזורי היישוב של הבדואים בגדה. לדבריו, דנגוט הבהיר כי אין כל כוונה לפנות אותם בזמן הקרוב.

"יש פער אדיר בין מה שהאירופים חושבים שקורה לבין המציאות", אמר הגורם הביטחוני, "מדובר בעבודת מטה שנמצאת בחיתוליה. לא מפנים בינתיים אף אחד ואין שום קנונייה או מזימה ישראלית. ישראל היא מדינה מסודרת, וכשיהיו תכניות לא נסתיר אותן מאף אחד ונעדכן את הגורמים הבינלאומיים".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

הגורם הביטחוני הוסיף כי אין כל קשר בין האפשרות לפינוי הבדואים שחיים בשטח אי-1 לבין התחלה של בנייה שם. "אין אישורים לבנות שם בכלל והנושא כלל לא נמצא על שולחנו של שר הביטחון", אמר.

מחסום שועפט החדש נראה יותר כמו טרמינל בין מדינות

בשבוע שעבר נפתח, ללא כל חגיגיות, המעבר החדש בשועפט שבצפון ירושלים. המעבר, או המחסום, שהחליף את המחסום הצבאי הישן, דומה יותר לטרמינל מעבר בין שתי מדינות מאשר למחסום ביטחוני. הוא משתרע על שטח גדול וכולל חמישה מסלולי בידוק לכלי רכב ומסלול מפותל להולכי רגל. בימים שקדמו לפתיחה וגם לאחריה נישא מעל המעבר המצוחצח סירחון בלתי נסבל, כתוצאה מהשימוש שעשו חיילי מג"ב במשאית הבואש כדי לפזר את המפגינים הפלסטינים נגד המחסום החדש. בינתיים נראה שההפגנות היו לשווא, שכן המחסום מתפקד כהלכה וייתכן שהוא אף שיפר את חיי התושבים הפלסטינים של ירושלים, המתגוררים בשועפט ושכנותיה, וקיצר את זמני הכניסה והיציאה שלהם לעיר.

מעבר שועפט מצטרף למעברי גבול גדולים אחרים שהוקמו בשנים האחרונות באזור ירושלים. המעברים משרתים בעיקר אוכלוסייה של כ-70 אלף פלסטינים בעלי תושבות ישראלית, שנותקו מירושלים בשל הגדר. השכונות הללו הפכו לכיסי אנרכיה ופשע ללא שלטון ועם תשתיות קורסות. את האוכלוסייה הזו מבקש עתה ראש עיריית ירושלים לנתק מהעיר.

"הקו המוניציפלי של עיריית ירושלים ותוואי גדר ההפרדה צריכים להיות זהים על מנת שיהיה אפשר לנהל את העיר בצורה נאותה", אמר ברקת בשבוע שעבר בכנס של המכללה לביטחון לאומי. אתמול כבר נמסר מלשכתו של ברקת שהוא גיבש תוכנית "להחלפת האחריות למתן השירותים לתושבים בין העירייה למינהל האזרחי, בתפר בין גדר הביטחון לגבול המוניציפלי".

ברקת רוצה לוותר על השכונות הפלסטיניות שמעבר לגדר

על פניו ניתן לבצע את הניתוק הזה בקלות יחסית. מעמד התושבות של הפלסטינים במזרח ירושלים תלוי במעמד החוקי של השטח, כלומר, תיאורטית, שינוי הגבול המוניציפלי של העיר יבטל באחת את התושבות של הפלסטינים וישפר פלאים את המאזן הדמוגרפי של ירושלים מבחינת הרוב היהודי. אבל כל מי שמכיר את הסוגיה מזהיר שזה לא כל כך פשוט. החלטה שכזו תגרום להגירה מהירה וחד כיוונית לתוך ירושלים מצד עשרות אלפי פלסטינים, שיחששו לאבד את מעמד התושבות ואתו את הזכויות הסוציאליות והיכולת לעבוד וללמוד בעיר. "אנחנו בני ירושלים, אנחנו רגילים לירושלים, אם יקרה מצב כזה כולם ירצו לעבור לתוך ירושלים, אנשים יגורו גם בכביש", אומר חלמי ברק, מנהל בית חולים ליולדות בשכונת כפר עקב, שמעבר לגדר.

אבל יש שרואים במחסום החדש ובאמירה של ברקת רק חלק קטן מהתמונה הכוללת שמשורטטת בימים אלו במרחב שבין ירושלים לגדה המערבית. לטענת אלוף-משנה במילואים שאול אריאלי, איש המועצה לשלום ולביטחון וממובילי יוזמת ז'נווה, הממשלה משקיעה מאות מיליוני שקלים בתוכנית שתאפשר את הקמת מבשרת אדומים, בשטח המכונה אי-1. בגבעה אי-1 הוקמו תשתיות בהשקעה עצומה - כבישים, חשמל, כיכרות ומגרשים לפיתוח. הכל מוכן לבניית השכונה, אך בשל לחץ אמריקאי מאז 2007 נעצרה הבנייה באזור. האמריקאים והפלסטינים זועמים במיוחד בטענה שבנייה באי-1 תבתר למעשה את הגדה המערבית לשני גושים, ולא יאפשר הקמת מדינה פלסטינית עם רצף טריטוריאלי סביר.

לטענת אריאלי ואחרים, ישראל מבקשת לפתור את הבעיה באמצעות מערך תחבורתי משוכלל שיאפשר חיבור מהיר בין רמאללה לבית לחם מצד אחד, וחיבור מהיר של מעלה אדומים לירושלים מן הצד השני. בחודשים האחרונים חודשה העבודה על מערך הכבישים הזה בשתי נקודות - בכביש הגישה החדש למעלה אדומים, ובאזור מצודת אדומים, שם הוקם לפני כמה שנים הכביש המחולק באמצע בחומה - הצד המזרחי למתנחלים והצד המערבי לפלסטינים.

בונים כבישים כדי להפריך את הטיעון שאין רצף פלסטיני

נקודת המפגש של המערך הזה היא מחלף הזיתים שבכביש ירושלים-מעלה אדומים. למחלף החדש והמתוחכם שכמעט הושלם יהיו שלוש מטרות - לאפשר לתושבי מעלה אדומים להגיע לבירה ללא מחסום, לאפשר למתנחלים מצפון יהודה ושומרון להגיע לירושלים במהירות וללא מחסומים, ולאפשר חיבור תעבורתי פלסטיני בין דרום הגדה לצפונה.

חיבור כזה יאפשר לישראל לטעון שהבנייה באי-1 לא פוגמת ברצף הפלסטיני. "הם מכינים את המערכת לאפשרות כזו - מתי תתקבל ההחלטה להפעיל אותה, זה לא ברור", אומר אריאלי, "מספיק שיהיה פיגוע על כביש ירושלים-מעלה אדומים, יגידו שזה ביטחוני ויסגרו את הכביש. זה קומפלקס ששורף ים של כסף וים של אנשים כדי לשרת תוכנית שמבוססת על הנחת עבודה הזויה, שאומרת שירושלים השלמה נשארת בריבונותנו ומרחב מעלה אדומים הגדול, כולל אי-1, נשאר בריבונותנו".

לדברי אחמד סב-לאבן, איש עמותת עיר עמים, לא ניתן להבין אחרת את מערכת הכבישים אלא כדי לאפשר את חלוקת הגדה לשניים: "הם לא בנו את זה כדי לחלק את הגדה, הם בנו את זה כדי לשמור על רצף טריטוריאלי בין מעלה אדומים לירושלים וכדי לאפשר למתנחלים נסיעה רצופה לירושלים בלי מחסומים. בפועל, הם חילקו את הגדה לשניים".

ראש העיר מעלה אדומים, בני כשריאל, דוחה את המסקנה של אריאלי. לדבריו, העבודות בכביש לא חודשו וזה שנים שאין התקדמות בעבודות על הכביש החדש, שקילומטרים ספורים ממנו נותרו בלתי סלולים. "אין לכביש שום קשר לבנייה באי-1", אומר כשריאל.

ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות