בכיר בימין מגייס למשטרה בוגרי ישיבות כדי להשפיע עליה מבפנים

18 תלמידים החלו את הקורס הנוכחי, בשנה הבאה צפויים להצטרף 25 צעירים נוספים; יו"ר הפורום המשפטי למען א"י: "יש להכשיר "אנשים מהמגזר שלנו"

"אנחנו רוצים שבעוד עשר שנים הציונות הדתית תוכל לשרת במשטרה ולהרגיש בנוח. שיהיו מי שיידעו מה זה אומר לשלוח כוחות כדי לפנות מתיישבים. מי קבע שהמשטרה שייכת למגזר אחד ולא למגזר אחר? אני חלק מהמדינה וחובה עליי להיות גם חלק מהמשטרה" - כך מסביר נחי אייל, מנכ"ל האיחוד הלאומי והפורום המשפטי למען ארץ ישראל, את חזונו לסלילת דרכה של הציונות הדתית לצמרת המשטרה שהופקרה, לטענתו, למגזרים אחרים. אייל יזם את פרויקט "מכינה לחיים" לשילוב בוגרי מכינות וישיבות הסדר בתפקידי ליבה במשטרה. לדבריו, "אני רוצה שבעוד 10-20 שנה מפקד מחוז ש"י יהיה אדם דתי, תושב יהודה ושומרון, ושבסגל הבכיר יהיו לפחות ארבעה או חמישה ניצבים חובשי כיפה שמייצגים את המגזר שלנו".

אייל, בן 49, ייסד ב-1997 את מכינת אלישע ועמד בראשה עד לפני ארבע שנים. ב-2006 נפצע בנו באורח קשה בעת פינוי עמונה, ובעקבות זאת הוא החליט להביך את המשטרה באמצעות פרסום נתונים וכתבות שליליות שאסף נגדה.

"אין לי ספק שאם היו קצינים דתיים בכירים בעמונה זה לא היה קורה", אמר אייל.

נחי אייל (ראשון משמאל) עם מנכ"ל המשטרה יוחנן דנינו (שלישי מימין) והרב חיים דרוקמן (שלישי משמאל) בפגישתם ביולי האחרוןדוברות משטרת ישראל

למרות המאבק הממושך, החליט אייל לפעול מתוך המשטרה כדי להוביל לשינוי. כל זאת על אף שבארגון היו מודעים לביקורתו החריפה של אייל ביחס לאירועים בעמונה. "חלק מהאוכלוסייה אצלנו ראה באופן שונה את ההתמודדות עם המשטרה", אמר, "אני בחרתי להיכנס בדלת הראשית ולעשות את השינוי בארגון עצמו. הציונות הדתית לא התחברה למשטרה והגיע הזמן לשנות זאת".

אייל התקשה תחילה ליצור עם תלמידיו שיח המעודד הצטרפות למשטרת ישראל, בעוד רבים מהם מתגוררים בהתנחלויות ונוטלים חלק בהפגנות ובמחאה נגד המשטרה. מנגד, במשטרה הביעו נכונות לגייס את תלמידי ישיבות ההסדר לשורותיהם גם כדי לקבל כוח אדם איכותי וגם כדי להרגיע את היחסים המתוחים עם ציבור המתנחלים. על כן הבטיחו לתלמידים באופן בלעדי כי הם לא יידרשו לשרת במחוז יהודה ושומרון. כיום יש שוטרים רבים המתגוררים מעבר לקו הירוק, אולם להם לא ניתנה הזדמנות לדרוש שלא להשתתף בפעילויות של המשטרה, ובהן בפינויים. כמו כן, שוטרים רבים ששירתו בזמן ההתנתקות מעזה ביצעו את משימתם גם בניגוד לעמדתם האישית. מעבר לכך, המשטרה אינה נוהגת להתאים את אופי הפעילות לצורכיהם ולדרישותיהם של בני מגזרים שונים המשרתים בשורותיה, ועל כן ההבטחה שניתנה לתלמידי המכינה נחשבת חריגה.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות, עדכונים ופרשנויות מהארץ לפייסבוק שלכם

אייל היה רוצה לראות את השוטרים בוגרי המכינות משרתים ברמלה, בלוד, בראש העין או "בכל תחנה שהשוטרים האחרים לא רוצים להיות בה". לדבריו, המשטרה לא תינזק מבחינה מבצעית בשל הפרויקט. "המשטרה יכולה לא לעמוד בהסכם אתנו, אבל אם היא תעשה את זה היא תאבד אותנו כשותפים לדרך", הדגיש, "נכון לעכשיו אין למכינה הנחיית פעולה למקרה שיצוותו בכל זאת את השוטרים למחוז ש"י. המשטרה היא גוף היררכי שנותן פקודות, אבל לכל אדם יש את הגבולות המוסריים שלו. שוטר יכול להחליט שהוא לא עוזר לפנות את האחים שלו או את בני משפחתם, ומי שלא יכול לחיות עם זה לא יחיה עם זה".

שלא לציטוט אמרו במשטרה כי אכן קיימת הבטחה שלפיה השוטרים החדשים לא יוצבו במחוז ש"י, אולם לא נחתם מסמך רשמי בעניין מכיוון שהמהלך מנוגד לרוח המשטרה, ששוטריה מחויבים לבצע פעילות בכל מקום שיידרשו. במשטרה טוענים שיעשו הכל כדי שהשוטרים מישיבות ההסדר יוצבו בתחנות במרכז הארץ.

18 תלמידים כבר החלו את הקורס הנוכחי, ובשנה הבאה צפויים להשתתף בפרויקט 25 צעירים נוספים. כל זאת במגמה להגדיל באופן משמעותי את מספר המתגייסים. מסלול ההכשרה נמשך שנה וחצי, ובמהלכו משלבים התלמידים את לימודי הדת עם לימודי השיטור. הראשונים שיסיימו את הקורס ישולבו במערך הסיור של המשטרה. התגובות בקרב המתנחלים לפרויקט הן מעורבות. "ההורים של אחד השוטרים המתלמדים החליטו לא לבוא לבקר אותו ביום ההורים, כי הם עדיין לא מוכנים להשלים עם העובדה שבנם יהיה שוטר", סיפר אייל.

יו"ר הפורום המשפטי למען א"י, נחי אייל
יו"ר הפורום המשפטי למען א"י, נחי אייל דוברות משטרת ישראל

ביולי האחרון התקיימה פגישה בין אייל והרב חיים דרוקמן לבין מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו וראש אגף משאבי אנוש במשטרה, ניצב יורן בארי. "צריך לראות איך שני הצדדים - המשטרה ובני הציבור הדתי-ציוני באים זה לקראת זה", אמר דרוקמן בפגישה, "זה עניין של גישה. המפתח להצלחה הוא רצון טוב של שני הצדדים". דנינו אמר כי הוא מאמין בתוכנית, המהווה צעד משמעותי בעבור המשטרה והחברה. "זהו פרויקט ערכי בעל חשיבות אסטרטגית איכותית בשורות המשטרה", ציין דנינו.

למרות הרושם האידילי העולה מהיחסים בין הצדדים יש עדיין כמה מהלכים ארגוניים, בעיקר דתיים באופיים, שעל המשטרה לנקוט כדי לגרום לשוטרים הצעירים להיות חלק אינטגרלי ממנה. "המשטרה לא בנויה למערך הדתיים בתוך הארגון", אמר אייל, "הבעיה העיקרית קשורה בשבת: קשה לתת דו"חות בשבת, לצאת לסיורים שאינם כרוכים בפיקוח נפש אלא בהטרדת אזרח, למשל". לדברי אייל, קיימים פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו את שילוב הדתיים במשטרה, והיא אף הביעה נכונות לבוא לקראת הציבור שומר המסורת. מהמשטרה נמסר בתגובה כי "משטרת ישראל רואה בשילובו של המגזר הדתי-לאומי, כמו גם של מגזרים אחרים בשירות פעיל, חשיבות אסטרטגית הן לארגון והן לחברה הישראלית. לכל מגזר נעשות התאמות בהתאם לצרכיו ומאפייניו, כל עוד אינן נוגדות את רוח הארגון ותפקידי המשטרה בכל חלקי הארץ".

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות