למרות הביקורת הקשה

הכנסת אישרה התיקון לחוק נגד מסתננים: פליטים ייכלאו ל-3 שנים בלי משפט

החוק השנוי במחלוקת אושר ברוב של 37 תומכים מול 8 מתנגדים. עוד נקבע בחוק עבריינים המעורבים בהברחת המסתננים מסתכנים ב-15-5 שנות מאסר

מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי) את חוק המסתננים החדש בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 37 לעומת 8 מתנגדים. החוק החדש מעניק לרשויות המדינה סמכות להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים מבלי שהמסתנן הורשע בדין או נגזר עליו עונש מאסר. בנוסף, החוק מטיל עונשי מאסר הנעים בין חמש ל-15 שנות מאסר לכל אחד שסייע למסתננים או סיפק להם מקום לינה. במהלך הדיון אתמול הובהר כי הענישה לסייענים לא מתייחסת למעניקי סיוע הומניטרי או לארגוני הסיוע. ועדת הפנים של הכנסת החליטה לאמץ הסתייגות ולפיה יועמדו לדין רק סייענים למסתננים על רקע פלילי: מבריחי סמים ובני אדם, או אלה שנתפסו כשברשותם כלי נשק.

החוק שאושר הוא תיקון לחוק הקיים למניעת הסתננות. הממשלה בחרה להביא את הצעת החוק כתיקון לחוק למניעת הסתננות, חוק שחוקק בשנת 1954, ולא כחוק חדש. החוק המקורי נחקק לצורך המאבק בתופעת הפדאיון, שהיתה בשנות ה-50 איום ביטחוני משמעותי על ישראל, והוא נחקק כחלק מחקיקת החירום. הצעת החוק החדשה מרחיבה את הגדרת ה"מסתנן" כך שתחול גם על עשרות אלפי מסתננים בגבולה הדרומי של המדינה, שמגיעים לישראל כמהגרי עבודה או פליטים, ולא על רקע ביטחוני.

החוק החדש קובע הוראת שעה שתוקפה לשלוש שנים, ולפיה תינתן סמכות לכלוא מסתננים לתקופה מינימלית של שלוש שנים. "הוראה כזו הינה חריגה ביותר, שכן במדינת ישראל אין כיום אפשרות משפטית להחזיק אדם לאורך שנים במשמורת, ולשלול את חירותו, מבלי שהועמד לדין והוכחה אשמתו בהליך שיפוטי", אמר היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, בחוות דעת שהציג בוועדת החוקה של הכנסת בחודש שעבר. על פי החוק, רק במקרים חריגים יוכל הממונה על ביקורת הגבולות לשחרר את המסתנן לפני תקופה זאת, אך יוכל לשחרר את המסתננים על פי שיקול דעתו בתום התקופה. "על מנת שהוראת השעה תעמוד באמות מידה חוקתיות מינימאליות, אין להותיר את השחרור לאחר שלוש שנים לשיקול דעת הממונה, אלא יש לקבוע הוראה מחייבת לפיה, ככלל, בחלוף שלוש שנים ישוחרר המסתנן", אמר ינון.

מהגרים מאפריקה באיזור התחנה המרכזית בתל אביב, בשבוע שעברתומר אפלבאום

עשו לנו לייק וקבלו חדשות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם

בנוסף, החוק צפוי להטיל ענישה משמעותית על מי שנותן מחסה או סעד למסתנן - שיישלח לכלא לתקופה הנעה בין 5 ל-15 שנות מאסר. ועדת החוקה אימצה הסתייגות לסעיף זה וקבעה שסייענים למסתננים ייענשו רק במידה שיתברר שהמסתננים החזיקו בנשק, או עסקו בהברחת סמים או נשים. אתמול אף הבהיר יו"ר הועדה כי הענישה לא תופנה לארגוני הסיוע או למעניקי סעד הומניטרי למסתננים. בניגוד למקובל במשפט הפלילי בישראל, החוק החדש קובע כי נותני המחסה והסיוע ייאלצו להוכיח כי לא ידעו שמקבל הסיוע הוא מסתנן, בניגוד למצב הרגיל שבו על המדינה להוכיח את מודעותו של המסייע לזהותו של המסתנן.

ראש הממשלה החליט שלא להעמיד להצבעה את הסתייגות הממשלה מכך שרק סייענים שעסקו בעבירות פליליות יוכנסו לכלא, לאחר שהממשלה דרשה להעניש גורמים שיסייעו לכלל הפליטים.

אישור התיקון לחוק ההסתננות הלילה הוא צעד נוסף במאבק הממשלה בתופעה שהחריפה בשנה האחרונה. בחודש שעבר אישרה הממשלה את תוכנית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למלחמה בהסתננות מגבול מצרים לישראל.

על פי התוכנית, ייעשה קיצוץ רוחבי של 2% בכל משרדי הממשלה והתקציב יופנה לכמה צעדים למניעת הסתננות ובהם: השלמת הגדר לאורך גבול ישראל-מצרים בתוך כשנה; הרחבת מתקן הכליאה בסהרונים (כך שיכיל 5,000 שוהים לעומת 2,000 היום); ובניית מתקן הכליאה החדש בסמוך לקיים - שיאכלס 10,000 בני אדם. עלות התוכנית עומדת על 630 מיליון שקלים, בנוסף ל-1.5 מיליארד שקלים שכבר הושקעו בנושא בשנים האחרונות.

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, אמנון כהן, הציג הלילה את החוק בפני המליאה. כהן נימק את הנחיצות בהארכת תקופת החזקתם של המסתננים במשמורת, בכך שחוק הכניסה לישראל כיום מאלץ את המדינה לשחרר את המסתננים כעבור זמן קצר שאינו מאפשר את השלמת הליכי גירושם. "החוק אינו מאפשר החזקה במשמורת למעלה מ-60 ימים, אך נדרש זמן ממושך יותר בשל קשיים בגירושם. הדבר יוצר תמריץ להמשך גל המסתננים לישראל והגברתו", הסביר כהן. לדבריו, "מוצע גם להוסיף לחוק את המנגנונים הנדרשים לשם קיום ביקורת על הגירוש. תיקונים אלה מוצעים כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים במהלכם ייבחנו התיקונים האלה".

"הצעת חוק מסוכנת". חניןשירן גרנות

כהן אמר בדיון כי חברי הוועדה הוסיפו לחוק שורה ארוכה של תיקונים. לדבריו, "הוועדה הכניסה בחוק מספר תיקונים, בהתבסס על הערות שהושמעו במהלך דיוני הוועדה. התיקונים נועדו לאפשר את יישומו של החוק, לצד שמירת זכויות אדם בסיסיות". כך, בין התיקונים הוחלט כי "סמכותו של הממונה על ביקורת הגבולות להורות על שחרורו של מסתנן בתום שלוש שנים לא תוגבל למקרים חריגים בלבד". בנוסף, הוועדה קבעה שמקום המשמורת יהיה טעון אישור של הממשלה, כך שהכליאה תתבצע בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותם או בכבודם של הנכלאים.

דב חנין, ממובילי ההתנגדות לחוק, נשא אתמול את אחד הנאומים הארוכים בתולדות הכנסת הנוכחית, במהלכו הציג את הסתייגויותיו מהחוק. במקור אמור היה להמשך נאומו תשע שעות ו-20 דקות, אך לבסוף סוכם שחנין ידבר 100 דקות בלבד. "הצעת החוק הזאת מסוכנת, בלתי מוסרית, בלתי חוקתית במובן המהותי של הדברים, עומדת בניגוד לחוק כבוד האדם וחירותו, סותרת את התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל. הצעת חוק שראוי לכנסת לדחות אותה על פניה". לדבריו, "מנמקי הצעת החוק טוענים שמבקשי המקלט מייצרים מצוקה, קשיים ובעיות בשכונות דרום תל אביב ובאזורים אחרים בהם מרוכזים מבקשי המקלט מאפריקה. אלא שמקורן של הבעיות איננו מבקשי המקלט. מקורן של הבעיות הוא האפליה, המדיניות המתמשכת שדנה את השכונות האלה והתושבים בהן למצוקה, לקיפוח, להזנחה סביבתית, תברואתית וחינוכית. לא האפריקאים הם אויבי תושבי שכונות הדרום בתל אביב. האויבים האמיתיים הם ממשלה מפקירה, אטומה ומרושעת ועירייה מתנכרת. לאלה צריך לבוא בטענות ובדרישות".

לדברי ח"כ נינו אבסדזה (קדימה), "מדובר בחוק אנטי דמוקרטי. אם היום שפכו מים על חבר כנסת, החוק הזה משול לשפיכת בנזין על הדמוקרטיה שלנו. מדובר בחוק אחד מתוך שרשרת חוקים שמכתימים את הדמוקרטיה שלנו ברחבי העולם. החוק הזה מערער את מקומה של ישראל כמדינה שומרת זכויות אדם".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5