דו"ח אירופי: ישראל מבצעת טרנספר כפוי בפלסטינים

האיחוד האירופי אימץ את המלצות הדו"ח העוסק בשטחי C וקורא בין השאר לפעול לשינוי מדיניות ישראל, ולהעמיק את התמיכה בפלסטינים

האיחוד האירופי החליט באחרונה לפעול לשינוי מדיניותה של ישראל בשטח C ולהעמיק את מעורבותו בסיוע לאוכלוסייה הפלסטינית ולרשות באזור זה. ההחלטה התקבלה על סמך דו"ח שנמסר לאיחוד מראשי הנציגויות האירופיות בירושלים וברמאללה.

לפי הדו"ח הפנימי, אם מדיניות ישראל בשטח C לא תיעצר או תשונה, ייעלם הסיכוי לפתרון שתי המדינות בגבולות 1967. "המיוחד בדו"ח זה הוא שכולנו שותפים לו ומסכימים על ניסוחיו", אמר היום (חמישי) ל"הארץ" דיפלומט אירופי. הוא הוסיף כי "לממשלות באירופה יש מגוון עמדות לגבי המצב - כשהולנד מייצגת צד אחד, מאוד פרו-ישראלי, ואירלנד את הצד השני - אבל על מסמך זה הסכימו כולם. ישראל תמיד אומרת שבאירופה יש לה אויבות אבל גם חברות. ואנחנו אומרים: גם החברות חושבות כך לגבי המצב בשטח C".

חלקו העובדתי של הדו"ח מציין כי תוצאות המדיניות הישראלית בשטח C המהווה 62% משטח הגדה המערבית, הן "טרנספר כפוי של האוכלוסייה הילידה". לפי הדו"ח, בשל מדיניות ישראל, רק 5.8% מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית, המונה כ-150 אלף בני אדם חיים בשטח C. בבקעת הירדן, ש-90% משטחה שייכים לשטח C - מספר התושבים הוא 56,000 מתוכם 70% חיים ביריחו, המוגדרת כשטח A. נתונים אלו בולטים במיוחד מאחר והדו"ח מציין כי לפני 1967 חיו בבקעת הירדן בין 200 אלף ל-320 אלף פלסטינים.

בית ספר שנבנה מפח בכפר ג'יהלין אלכס ליבק

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

ב-2011 החליטו ראשי הנציגויות האירופיות להתמקד בשטח C ולא רק במצב בירושלים המזרחית, כפי שעשו בשנים האחרונות וזהו הדו"ח הראשון המשותף שלהם בנושא. לדברי הדיפלומט "הדו"ח נוצר מתוך תחושה של דחיפות ונועד לשקף אותה".

בנוסף לצעדים הנדרשים מהאיחוד האירופי בהיבט הפוליטי, הדו"ח מציע גם להעמיק את המעורבות בתוכניות סיוע שונות שיחזקו את כושר העמידה של האוכלוסייה הפלסטינית מול המדיניות הישראלית. אופן וקצב יישום ההמלצות שאומצו תלוי עכשיו בבריסל, אך להערכת דיפלומט אירופי אחר - אין מדובר בפעולות דראסטיות ודרמטיות אלא הדרגתיות ואיטיות.

מחצבות בשטח Cאלכס ליבק

המסמך, שכותרתו "שטח C ובניית המדינה הפלסטינית", אינו מותח ביקורת רק על ישראל אלא גם על הרשות הפלסטינית, שלא הקדישה תשומת לב מספיקה לשטח סי בתוכניותיה הלאומיות. "תוכנית הרפורמה והפיתוח הפלסטינית של 2008-2010 כמעט ולא לקחה את שטח C בחשבון, ולא נתנה המלצות איך להתמודד עם צרכי התושבים. באותה מידה, התוכנית החדשה לפיתוח (שנים 2011-2013) אינה מבהירה כיצד הפלסטינים מעוניינים להתמודד עם שטח C, קו התפר ומזרח ירושלים".

עם זאת, המסמך מציין שבתוכנית הדו-שנתית שחיבר ראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פיאד, לבניית מוסדות המדינה, היו פרויקטים לפיתוח תשתיות בשטח C, ושמימושם של רבים לא הסתייע משום שישראל מנעה את ביצועם, למרות מאמצי הקווארטט, האיחוד האירופי ואחרים.

המסמך בן 16 העמודים מתאר בחלקו הגדול את המצב הפיסי והחוקי השורר בשטח C; מדיניות תכנון ישראלית המעודדת בניית התנחלויות ומונעת בנייה פלסטינית, הריסות בתים שבלית ברירה נבנו בלא אישורים, מניעת פיתוח תשתיות, מגבלות תנועה, מניעת גישה למים ולאוצרות טבע ועוד. הנתונים המוצגים בו נסמכים על דו"חות שוטפים, מפורטים וגלויים שחיברו בשנתיים האחרונות ארגוני או"ם שונים, ארגוני פיתוח בינלאומיים והבנק העולמי, ובהם התריעו הן על ההידרדרות במצבה של האוכלוסייה והן על ההשלכות השליליות על הכלכלה הפלסטינית.

ההחלטה של ראשי הנציגויות האירופיות, כגוף אחד, להתמקד בשטח C היא המשך ישיר לפעילות ציבורית מואצת של ארגוני זכויות אדם וארגוני פיתוח פלסטיניים ובינלאומיים. אלו הבחינו שבשל האיסורים והמגבלות הישראליות על פיתוח בשטח C, המדינות התורמות נטו פחות ופחות להפנות מכספיהן לפרויקטים באזור זה, והתמקדו בשטחי A ו-B. פעילים פלסטינים האשימו במפורש את המדינות התורמות בשיתוף פעולה ביודעין עם המדיניות הישראלית של יצירת מובלעות פלסטיניות מנותקות.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות