היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, תומך בחוק המסדיר את ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים וסבור כי הוא מידתי ואין כל עילה לפסול אותו. על פי דעתו של וינשטיין, שהוצגה אתמול בתגובת המדינה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החוק, הוא מאזן בין צורכי ההתפתחות של יישובים קטנים בפריפריה על ידי קליטת מתיישבים חדשים שיתאימו לחיי הקהילה ויתרמו ללכידותה החברתית, לבין החובה להבטיח הקצאת קרקעות באופן בלתי מפלה.

בשנה שעברה הוגשו שתי עתירות לבג"ץ נגד החוק שעיגן את סמכותם של יותר מ-300 יישובים קהילתיים וכפריים שהוקמו בהם שכונות הרחבה על קרקעות ציבור לערוך הליכי סינון. יש לציין כי החוק במתכונתו הנוכחית מאפשר הליך של ועדות קבלה רק ביישובים בנגב ובגליל, שבהם עד 400 משפחות. לטענת העותרים, מנגנון הסינון הקבוע בחוק אינו חוקתי, פוגע בחופש לבחור מקום מגורים, בשוויון, בפרטיות ובקניין. "החוק אינו אלא רישיון לאפליה ולהדרת מיעוטים וקבוצות אוכלוסייה בלתי-רצויות ולהבטחת שכנים 'איכותיים'", נכתב בעתירת האגודה לזכויות האזרח.

בעמדת המדינה שהוגשה אתמול לבג"ץ בעקבות העתירות, נכתב כי ההסדר שבחוק הנוכחי עדיף לעומת הסדרים קודמים של מועצת מקרקעי ישראל, שכן תחולתו הגיאוגרפית היא רק בנגב ובגליל וכי בחוק נקבע איסור מפורש לפסילת מועמדים ליישוב, בין היתר, מטעמי גזע, דת, מין ולאום. הפרקליטות הציגה בתגובתה את החשיבות שבייחודה של הקהילה ביישוב קטן, שבהם יותרו ועדות הקבלה. "קיימת חשיבות מכרעת לנכונותם של מתיישבים חדשים לתרום ולהשתלב בחיי הקהילה של יישובים אלה, כפי שהם מקובלים על תושבי המקום", נכתב בתגובת המדינה.

ארגונים חברתיים ביקרו אתמול בחריפות את העמדה שהציג וינשטיין בבג"ץ. האגודה לזכויות האזרח, שנמנית עם העותרים, אמרה כי "חוק ועדות קבלה מפלה ומשפיל אנשים שכל חטאם הוא הרצון לממש את זכותם לבחור את מקום מגוריהם. היישובים המפעילים ועדות קבלה הם פרברים עירוניים לכל דבר, שלתושביהם אין כל ייחוד המצדיק הליכי סינון שכאלה". מהמרכז המשפטי עדאלה, שעתר אף הוא נגד החוק, נמסר בתגובה כי עמדתו של וינשטיין בעייתית ביותר, בהיותה מצדיקה פגיעה כה חמורה בזכויות של התושבים בצפון ובנגב. לפי נתוני המרכז, עמדת וינשטיין תצדיק הליכי סינון מועמדים למגורים על קרקע ציבורית ב-475 יישובים בצפון ודרום, שהם כ-46% מכלל היישובים בשטח המדינה וכ-65% מסך היישובים הקהילתיים והחקלאיים בארץ.

חוק ועדות הקבלה הוגש לכנסת בעקבות שורה של כתבות ב"הארץ" לפני כשנתיים, בעניין שינוי תקנוני קבלת תושבים ביישובי המועצה האזורית משגב. התקנונים הדגישו את הנאמנות הנדרשת מהתושבים ביישובים אלו לחזון הציוני. החשיפה גררה סערה ציבורית וויכוחים בתוך היישובים עצמם. במקביל, הוגשה בכנסת הצעת חוק המסדירה את מעמדן החוקי של ועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים. יש שקשרו בין המגמה לשינוי התקנון ובין עתירה לבג"ץ שהוגשה לפני חמש שנים, בשם בני הזוג פאתינה ואחמד זבידאת מסכנין, שביקשו לגור ביישוב רקפת ונדחו. עתירתם התקבלה בסופו של דבר, וכיום הם בעיצומו של הליך הקליטה.