היד שמכשירה את מגרון זורקת משפחה לרחוב

המנהל האזרחי הרס צריף ודיר צאן בדרום הר חברון, למרות הוראת בג"ץ. ליוסף עוואד ניתנה דקה לעזוב את הצריף, 15 טלאים נקברו בהריסות

בזריזות וביעילות, המינהל האזרחי הרס צריף ודיר צאן בדרום הר חברון, אף כי בג"ץ הורה לעכב ההריסה. היעד הבא: קולטי שמש וטורבינות רוח שהוצאו להם צווי הריסה.

ספק אם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמגלה דאגה רבה לגורלם של תושבי מאחז מגרון, שמע על הכפר תעלה, שלרוע מזלם של תושביו נקלע לאזור C הנתון לחסדיה של ישראל. יש להניח שגם השר בני בגין, שטרח כל כך על "ההסכם" המפוקפק שישאיר את עברייני מגרון עוד כמה שנים על אדמה גנובה (אם ייצא אי פעם אל הפועל), לא יודע מה קרה לאנשי הכפר הזעיר בדרום הר חברון. גם התקשורת הישראלית לא התפנתה מהעיסוק בפצצה האיראנית שמאיימת להחריב את בתינו, לסיפור משעמם על משפחה פלסטינית שאנחנו, הישראלים הרסנו את ביתה.

זה קרה ביום רביעי שעבר. קצין המינהל האזרחי, נביל טאפש, הגיע לצריפו של יוסף עוואד מלווה בדחפור. עוואד סיפר לפעילי ארגון "רבנים לזכויות אדם" שהוזעקו למקום, כי המפקח הודיע לו שלרשותו דקה אחת לעזוב את הצריף ולפנות את הצאן מהדיר. שני חיילים הוציאו את עוואד בכוח וכהרף עין הפך הדחפור את רכושו הדל לעיי חרבות.

שמונה בני אדם, בהם ילדים, הושלכו מצריפם הדל ונותרו ללא קורת גג בליל חורף גשום. דיר צאן נהרס וקבר תחתיו 15 טלאים. ארבעה טלאים מתו, ארבעה נפצעו ו-400 ראשי הצאן שניצלו איבדו את המחסה שלהם. בורות המים ששימשו להשקיית העדר נהרסו ונאטמו.

בתלונה שהעבירה למינהל האזרחי כתבה עורכת הדין קמר מישריקי מרבנים לזכויות אדם, כי עוואד הציג בפני הקצין צו ביניים של בג"ץ, המורה לעכב את ביצוע צו ההריסה שהוצא נגדו. לטענתה, הקצין קרע את המסמך וסטר לעוואד על פניו. מישריקי הציגה הסכם עם פרקליטות המדינה, שלפיו תינתן לעוואד שהות של 60 יום לפנות לבג"ץ, קודם שרכושו ייהרס. לדבריה, אלמלא שיחת טלפון בהולה שקיימה באותו יום עם הפרקליטות, קרוב לוודאי שהמינהל האזרחי היה ממשיך להרוס את כל בתי הכפר.

היעד הבא של המינהל (שכמובן, מוציא לפועל את מדיניות הדרג המדיני) בכפר תעלה ובכפרים נוספים באזור, הם מתקנים להפקת אנרגיה חלופית - טורבינות וקולטי שמש - ששני ישראלים טובים, נועם דותן ואלעד אוריין, אנשי ארגון "קומט", התקינו בעבורם. 1,500 בני אדם ב-16 קהילות השוכנות במקום מאז המאה ה-19, נהנים כיום מהאנרגיה שמפיקים המתקנים האלה, שמספקת להם תאורה וחשמל לתעשיית מוצרי החלב הצנועה שלהם. לפני שבועות מספר החליט השלטון הישראלי - זה שדואג להעביר מעל ראשיהם קווי מתח גבוה למאחזים לא חוקיים - להוציא צווי הפסקת עבודה נגד חמישה מתקנים. צווי ההריסה שצפויים להגיע בעקבותיהם יאפילו את בתיהם של 500 בני אדם. ילדים ישובו לאמץ את עיניהם בהכנת שיעורים לאורן של עששיות, והנשים ישובו לחבוץ גבינה וחמאה בידיים מיובלות.

המתקנים החדשים הוקמו בעיקר בכספי משלם המסים הגרמני. ממשלת גרמניה תרמה למיזם 400 אלף יורו, בנוסף לסכומים צנועים יותר שתרמו גופים נוספים. בביקורו בישראל לפני שלושה שבועות ביקש שר החוץ הגרמני, גידו וסטרוולה, מראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, שיפעלו לביטול הצווים. כולם הבטיחו לבדוק את העניין בחיוב. התשובה הגיעה כעבור שבוע בדמות צו חדש להפסקת עבודות במתקן נוסף.

משגרירות גרמניה נמסר ל"הארץ", כי ממשלת גרמניה ערה לצווים והיא מקיימת מגעים עם ממשלת ישראל כדי למצוא פתרון נאות. העיתונות הגרמנית מפרשת את התנהגותה של ישראל כאצבע משולשת לאיחוד האירופי, שהעז לפרסם דו"ח ביקורתי על מדיניות האפליה של ישראל נגד 150 אלף הפלסטינים באזור C, שנותרו שם למרות ההטרדות של הרשויות וההתנכלויות של המתנחלים.

המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם רשם בששת החודשים הראשונים של שנת 2011, הריסה של 342 מבנים פלסטיניים באזור. כמעט פי חמישה ממספר המבנים שנהרסו בתקופה המקבילה בשנת 2010. על פי דו"ח המשרד, בעוד כאשר מדובר בכפרים פלסטינים בשטח C המינהל לא מגלה חריצות יתרה בענייני תכנון, כמעט כל ההתנחלויות בגדה המערבית זכו לתוכניות מפורטות.

מהמינהל האזרחי נמסר בתגובה כי "בכפר ת'עלה מדובר בבנייה בלתי חוקית שנפתחו נגדה הליכים משפטיים. התוכנית שהגישו התושבים נדחתה על הסף על ידי לשכת התכנון ביוני 2011 ולכן הוחלט על ביצוע האכיפה. המתקן הסולארי הינו בלתי חוקי ועל כן הוצא לו צו הפסקת עבודה שנידון עתה בוועדות הרלוונטיות. סיוע החוץ הינו מרכיב חשוב בשיפור מרקם החיים של האוכלוסיה אך אינו מעניק חסינות לפעילות בלתי חוקית. הטענות נגד הקצין יבדקו".

צב הריסה

פקחי המינהל האזרחי עסוקים עד מעל לראש בדירי עזים ובטורבינות רוח של פלסטינים. אין פלא אם כך שאין להם זמן להתעסק בכמה מבנים שמתנחלים בונים על אדמה גנובה. לא רק גנובה מבעלי קרקעות פלסטינים, אלא גם מהרשות הפלסטינית.

שלשום פורסמה ב"הארץ" רשימה של מאחזים שפולשים לאדמות חקלאיות באזור B שבאחריות אזרחית של הרשות. עתירה שהגיש אתמול לבג"ץ תושב הכפר הפלסטיני אמאתין, בסיוע ארגון "יש דין", מגלה ששמו של המאחז, "חוות גלעד", נפקד מהרשימה.

בעתירה נטען שאנשי המאחז הקימו שני בתים בשטחם של הפלסטינים בניגוד לחוק ולהסכמי אוסלו. לשם הפקחים לא ממהרים להיכנס. בפעם האחרונה הם יצאו משם בשן ועין. בג"ץ קבע אתמול כי על המדינה להגיב בתוך שבעה ימים.

איור: עמוס בידרמן


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5