בית המשפט העליון הכריע היום (חמישי) בהרכב מורחב של תשעה שופטים לדחות את העתירה לפסול את חוק החנינה הגורפת לעצורים בתקופת ההתנתקות. ברוב של שמונה שופטים נגד אחד, החליט בית המשפט כי אמנם החוק פוגע בזכות לשיוויון בפני החוק, אך אין מדובר בפגיעה המצדיקה את פסילתו.

העתירה הוגשה בשנת 2010 על ידי שורה של מפגיני שמאל, שטענו כי הם מופלים לעומת מפגיני הימין. את העתירה כתבו עורכי הדין עומר שץ ויפתח כהן. על פי החוק, מפגינים שעברו עבירות קלות בהתנתקות יקבלו חנינה וההליכים הפלילים נגדם יעוכבו. על פי הנתונים שנמסרו לעליון, עד ליוני 2011 החוק היה רלוונטי לכ-1,500 בני אדם, שמתוכם 150 פנו לקבל מחיקת רישומים על פי החוק. בחודש יולי בשנה שעברה, הורו שופטי בית המשפט העליון דורית ביניש, אשר גרוניס ועוזי פוגלמן למדינה לנמק מדוע לא יבוטל חוק החנינה, בטענה כי הוא פוגע בעיקרון השיוויון.

השופטת דורית ביניש, שהובילה את דעת הרוב כתבה בפסק דינה כי "נראה כי מעטים יחלקו על כך שאירוע ההתנתקות היווה אירוע ייחודי בעוצמתו ובהיקפו בהיסטוריה של החברה והציבור בישראל. ישראלים רבים, אשר במהלך שנים זכו לגיבוי ותמיכה מצד המדינה להתיישב ברצועת עזה ובצפון השומרון ולבסס שם את חייהם, נדרשו לעזוב את ביתם ואת מרכז חייהם בניגוד לרצונם... אין ספק כי ברקע הפרות החוק עמדו נסיבות יוצאות דופן. עוצמותיו של האירוע היו חריגות בהיקפן ובמשמעותן, עוררו מחלוקות חריפות בקרב הציבור בישראל ויצרו קרע בין חלקים שונים בחברה, שספק אם אוחה גם בחלוף שנים מספר מאז האירועים עצמם. יתכן כי הדבר נובע, בין היתר, מתחושות התסכול שעדיין מלוות את המפונים בעקבות טיפול המדינה בהם לאחר אירועי ההתנתקות".

ביניש הוסיפה עוד כי הסייגים שהיו בחוק צמצמו משמעותית את פגיעתו בשיוויון, ועל כן עומדים בתנאי פסקת ההגבלה. לעמדתה של ביניש הצטרפו השופטים מרים נאור, אשר גרוניס, אסתר חיות, אליקים רובינשטיין, עדנה ארבל, ניל הנדל ויורם דנציגר.

בדעת המיעוט היה השופט סלים ג'ובראן, שכתב כי אינו מקל ראש בקרע של ההתנתקות, אך החוק פוגע בעקרון השיוויון שכן "הוא מבחין בין קבוצת הנאשמים שביצעו את העבירות על רקע התנגדות לביצוע תוכנית ההתנתקות, לבין נאשמים שביצעו עבירות זהות מטעמים אחרים ובנסיבות דומות. הבחנה זו, לטעמי, אינה על רקע שוני רלבנטי ומשכך עולה לכדי אפליה".

ג'ובראן ציין כי הפגיעה בשיוויון באה לידי ביטוי בשתי דרכים "במבצעי העבירות הקבועות בחוק ושהחוק אינו חל עליהם. הידיעה כי בזמן שאחד נותן את הדין על מעשיו, אחר, בסיטואציה דומה, אינו נדרש לתת את הדין היא בגדר השפלה.

"בראייתי, קבוצת השיוויון הראויה צריך שתהיה כל מבצעי העבירות על רקע אידיאולוגי, ולכל הפחות, על רקע שסעי עומק בציבור הישראלי. אין כל הצדקה להעדיף את איחוי הקרע שנוצר בציבור על רקע תוכנית ההתנתקות על ידי חנינת מבצעי העבירות הנוגעות לה, מאשר איחוי הקרע בין הציבור היהודי והערבי שנוצר על רקע אירועי אוקטובר 2000".

עורכי הדין שץ וכהן מסר בתגובה כי "זוהי מדינת אפרטהייד. בית המשפט העליון שלה קבע כי יש חוק אחד ליהודים ויש חוק אחר לערבים. חוק אחד לדמוקרטים וחוק אחר ללאומנים. זו הארץ הזו וזה בית המשפט שלה".

בשנת 2010 אישרה מליאת הכנסת חנינה גורפת למרבית האנשים שנעצרו בפעולות המחאה נגד תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. את ההצעה לחנון את נאשמי ההתנתקות יזם יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, בכנסת הקודמת. החוק חל על כ-400 מ-482 תיקים שנפתחו בתקופת ההתנתקות, רובם לבני נוער שהואשמו בעבירות קלות. החוק יחול על כל התיקים, למעט מקרים של סיכון חיי אדם, עבירות הקשורות בחומרי נפץ, עבירות אלימות חמורה ותיקים של מי שהיה לו עבר פלילי.

ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהציג את הצעת החוק, הסביר כי מבדיקה שנעשתה עלה שאין היום אנשים המרצים עונש מאסר בשל ההתנתקות. לפי החוק, יימחק הרישום הפלילי של חשודים ונאשמים, ועל גורמי האכיפה ייאסר להעביר מידע על חשדות או כתבי אישום בעבירות אלו, לגופים אחרים. זאת, כדי למנוע פגיעה בעתיד התעסוקתי או הצבאי של מי שנחשד או הואשם בעבירות אלו. לפי החוק החדש, גזר דינם של מפגינים יבוטל, וכך גם כל הליכי המשפט שעודם מתקיימים נגדם. רותם ברך על דחיית העתירות, ואמר כי "טוב שבגץ דחה את העתירות הטורדניות נגד החוק". לדבריו, "זהו חוק ראוי וצודק, בו ראה המחוקק לנגד עיניו את הקרע העצום בעם, שנוצר עקב הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון".

בחודש פברואר 2009 חתם שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן, על המלצה לנשיא המדינה שמעון פרס, לחנינת 80 נאשמים שהועמדו לדין בעקבות מעשים שבוצעו במסגרת התנגדות לתכנית ההתנתקות. ההחלטה נומקה בטענה שהמעשים נעשו על רקע "אירוע היסטורי חריג, ואין המדובר במי שהם עבריינים במהותם".

ההמלצה תקפה לגבי מי שעברו עבירה אחת ויחידה במסגרת התנגדותם לתוכנית ההתנתקות, שאין לחובתם עבר פלילי קודם או מאוחר לאותה עבירה, ולא מדובר בעבירה שנסיבות ביצועה חמורות שעלתה כדי פגיעה או סיכון לחיי אדם.

 יו''ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין אמר בתגובה להחלטה כי "היה ברור לנו מראש שהחוק יעמוד במבחן הביקורת השיפוטית ולא יבוטל, משום שלא היתה בו כל התגרות והתרסה כלפי שלטון החוק." ריבלין הוסיף כי "מהלך זה נועד לרפא טראומה קשה שנוצרה בחברה הישראלית כתוצאה מההתנתקות שיש להביא לריפוייה, והוא מסייע לאיחוי הקרע בחברה הישראלית ולתיקון העוול שנעשה למפונים ששילמו את מחיר הדמוקרטיה באופן הכבד ביותר".

ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, ברך על דחיית העתירות נגד 'חוק החנינה' לתקופת ההתנתקות. "טוב שבגץ דחה את העתירות הטורדניות נגד החוק". "זהו חוק ראוי וצודק, בו ראה המחוקק לנגד עיניו את הקרע העצום בעם, שנוצר עקב הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון",הוסיף רותם.

אורית סטרוק מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע שיזמה ודחפה את החוק עד לחקיקה והשתתפה בהכנת החומר למשיבים לעתירה: 
"אנו מברכים את הציבור הכתום על הנצחון החשוב. זהו רגע הסטורי בו גם ביהמ"ש העליון מכיר בעוול שנגרם למגורשים ולתומכיהם המפגינים הכתומים. פסק הדין של בג"צ מלמד שלא היה מקום למסע ההפחדה שניהלו גורמים בפרקליטות המדינה לאורך כל הליך החקיקה של חוק החנינה".