ביטול הסכם הגז - תקדים מסוכן ביחסים בין ישראל למצרים

אף שמצטברות ראיות שהמהלך נועד ללחוץ על ישראל לסגת מתביעה כספית בעקבות פיצוצי הצינור, קהיר עשויה לסגת ממנו כדי למנוע משבר מדיני ופוליטי

מנכ"ל חברת הגז הלאומית המצרית, מוחמד שועיב, הבהיר אמש (ראשון) כי חברת הגז החליטה כבר ביום חמישי לבטל את הסכם אספקת הגז לישראל, בשל מה שהוא תיאר כ"הפרות ישראליות של ההסכם". שועיב, שהתראיין לרשת הטלוויזיה "אל-חיאת", הדגיש כי ביטול ההסכם בא על רקע אי-העברת תשלומים אותם חייב הצד הישראלי מזה מספר חודשים "ולא בגלל הפיגועים בצינור".

עם זאת העובדה שהמועצה הצבאית העליונה וממשלת מצרים לא הודיעו עד כה באופן רשמי ופומבי על ביטול ההסכם, מעלה תמיהות באשר לכוונה שמאחורי ההחלטה ולעצם קבלתה. ייתכן כי הכוונה בשלב זה היא ללחוץ על ישראל לוותר על הליך הבוררות שבמסגרתו תובעים השותפים הישראלים, בהם ממשלת ישראל פיצוי בהיקף של שמונה מיליארד דולר. הדברים עולים בקנה אחד גם עם הודעת גורמים מדיניים בירושלים לפיה המהלך נובע מ"סכסוך עסקי".

היעדר פרסום רשמי עשוי להעיד גם על כוונה לפרסם הבהרה מתקנת או להכחיש לחלוטין את ההודעה. אולם גם אם תכחיש ממשלת מצרים כי החליטה לבטל את ההסכם, עצם הודעתו של מנכ"ל חברת הגז המצרית מציבה מחדש את הסכם הגז על סדר היום המצרי ולא רק אותו. כי אם יתברר כי ביטול הסכם הגז הוא צעד חד צדדי של ממשלת מצרים מדובר בתקדים מסוכן שעלולות להיות לו השלכות על כלל ההסכמים שנחתמו בין ישראל למצרים.

מכירת הגז לישראל הפכה עוד לפני המהפכה לאחד מנושאי הביקורת המרכזיים שהטיחו מתנגדי המשטר בנשיא לשעבר מובארק, בעיקר בשל הטענה שהמחיר אותו השיגה החברה הישראלית נמוך במיוחד באופן שמכרסם בהכנסותיה מצרים. על פי טענה אחרת, ההסכם מקורו בתשלומי שוחד ששילם השותף המצרי חוסין סאלם למשפחת מובארק כדי לקבל את הזיכיון. נגד סאלם הוגש בשל כך כתב אישום אולם הוא נמלט ממצרים אחרי המהפכה ובקשותיה של מצרים להסגירו עדין לא נענו. על רקע זה הוצג ההסכם כסמל מובהק לבוגדנותו של מובארק ולשחיתות משטרו.

פיצוץ בצינור הגז בפברואר השנהרויטרס

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

בנוסף, הבדואים בסיני טוענים כי מתקני הגז והצינור הוקמו על אדמותיהם וכי עד כה לא קיבלו את הפיצויים שהובטחו להם. זוהי גם אחת הסיבות לנכונותן של חלק ממשפחות הבדואים לפגוע בצינור ולהשבית את פעילותו.

אחרי המהפכה הפך הסכם הגז לאחד מסעיפי האישום שעליהם עומדים לדין הנשיא מובארק ומקורביו, וההנהגה החדשה התחייבה לבחון מחדש את מחיר הגז שאותו משלמת ישראל כדי לנסות ולקבל מחיר ריאלי. אבל במקביל הדגישו מנהיגי רוב התנועות הפוליטיות ובעיקר תנועת האחים המוסלמים כי בכוונתם "לדבוק בכל ההסכמים שעליהם חתמה ממשלת מצרים בעבר בהם הסכמי קמפ דיוויד והסכם מכירת הגז" כדברי חירת א-שאטר שהיה מועמד לנשיאות ונפסל ומנהיגים אחרים בתנועה.

גם המועצה הצבאית העליונה והממשלה הזמנית הבהירו הן לישראל והן לממשל האמריקני כי כל ההסכמים יכובדו. התחייבות זאת נתפשה כתנאי יסוד להמשך היחסים התקינים עם ישראל ועם ארה"ב, שאותם שואפים למוטט הארגונים הרדיקאליים וארגוני הטרור שפועלים בסיני.

אספקת הגז התקינה לישראל ולירדן סימלו גם את יכולתו של המשטר במצרים לשלוט בסיני ולמנוע מארגוני הטרור להכתיב את מדיניות הפנים והחוץ של המדינה. הן חברת הגז המצרית והן כוחות הביטחון המצרים השקיעו לפיכך מאמצים וכוח אדם בהטחת הצינור אולם נראה שאחרי 14 פיצוצים וחוסר יכולת להבטיח שיתוף פעולה מצד הבדואים, הרימו המצרים ידיים.

לפיכך, גם אם יתברר שחילוקי דעות מסחריים ולא המאבק הכושל נגד המפגעים ואזלת ידו של המשטר המצרי להבטיח את פעילותו התקינה של צינור הגז הם שגרמו לביטול ההסכם,
עלול המשטר במצרים להיקלע לטלטלה פוליטית קשה, שבה הוא יואשם בהזנחת האינטרסים הלאומיים של המדינה ושמיטת השליטה בסיני, והפעם דווקא בשל ביטול ההסכם. על רקע החשש הזה ההערכה היא שהמועצה הצבאית העליונה תורה לחברת הגז המצרית "לבחון מחדש" את הודעתה כדי למנוע שההסכם השנוי במחלוקת יהפוך מחדש לכלי ניגוח נגד המשטר.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות