רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לצד זימבבואה וקמבודיה: ישראל ברשימת מגבילות ארגוני זכויות אדם

ישראל מופיעה ברשימה לצד שורה של מדינות עולם שלישי ודיקטטורות. הרקע להכנסת ישראל: החוק להגבלת מימון עמותות על ידי ממשלות זרות

בשבוע שעבר, בערב יום העצמאות, הכריזה הנציבה לזכויות אדם של האו"ם, נאבי פילאי, על ישראל כמדינה שמגבילה את פעילותם של ארגוני זכויות אדם ושל החברה האזרחית. בהודעה שפרסמה הנציבה צורפה ישראל למועדון לא מכובד של מדינות כגון בלארוס, זימבבווה, מצרים, אתיופיה, ונצואלה ועוד.

ההודעה המיוחדת של הנציבה לזכויות אדם של האו"ם פורסמה בעקבות התגברות המגבלות שמציבות מדינות רבות בעולם על ארגוני זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית, שמעודדים דמוקרטיה. "אני מודאגת מאוד מהמהלכים האחרונים של כמה מדינות להגבלת פעילותם של ארגונים בלתי ממשלתיים", הדגישה הנציבה.

המדינה הדמוקרטית היחידה שהוזכרה בהודעה של הנציבה לזכויות אדם של האו"ם היתה ישראל. יתר המדינות שהוזכרו הן דיקטטורות או מדינות עולם שלישי כגון אתיופיה - שם נסגרו ארגוני זכויות אדם בעקבות חוק שאוסר על קבלת מימון זר בסך של יותר מ-10% מהתקציב הכולל, או קמבודיה - שבה מקודם חוק שמתיר לסגור ארגוני חברה אזרחית אם פעילותם פוגעת "במנהגים, במסורת או באחדות הלאומית".

בהודעה הוזכרו גם זימבבואה של הרודן רוברט מוגאבה, בה נסגרו בפברואר כ-30 ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית; ונצואלה של הוגו צ'אבס, שחוקקה חוק שמאפשר להגדיר מחאה חברתית כ"טרור" ושבה ארגוני חברה אזרחית נמצאים תחת מעקב ממשלתי; בלארוס של הדיקטטור אלכסנדר לוקשנקו, שם קבלת תרומה מחו"ל נחשבת לעבירה פלילית; ומצרים שנמצאת עדיין תחת שלטון צבאי, שם מקודם חוק שימנע פעילות של ארגונים שמעודדים דמוקרטיה.

הפגנת שמאל בכיכר ציון בשנה שעברהאמיל סלמן

הרקע להכנסתה של ישראל לרשימה הלא מחמיאה הינה הצעת החוק להגבלת מימון עמותות השמאל על ידי ממשלות זרות, שעברה לפני חצי שנה בוועדת השרים לענייני חקיקה. ראש הממשלה תמך בחוק ברוב שלבי ניסוחו ועודד את ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) לקדם אותו, אך לבסוף הקפיא את המהלך בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, לפיה יש חשש כי החוק ייפסל על ידי בג"ץ.

חרף העובדה שהחוק כלל לא הגיע להצבעה בכנסת, הנזק התדמיתי והמדיני למעמדה של ישראל כדמוקרטיה כבר נעשה, כפי שעולה מהודעתה של הנציבה לזכויות אדם של האו"ם. "בישראל, חוק המימון הזר שאומץ לאחרונה, עלול לפגוע בארגוני זכויות אדם", נמסר בהודעה שפורסמה ביום רביעי בז'נווה. "החוק מחייב ארגונים אלה לספק דיווחים מחמירים (לגבי מקורות המימון שלהם, ב"ר) וכופה עליהם להצהיר בכל הודעה רשמית לציבור על כך שהם מקבלים מימון זר. החוק אף מאיים בענישה כבדה על ארגונים שלא יבצעו זאת".

לפני כחודש הורה שר החוץ, אביגדור ליברמן, לשגרירות ישראל במוסדות האו"ם בז'נווה לנתק כל קשר עם נציבות האו"ם לזכויות אדם. ליברמן קיבל את ההחלטה לאחר שהמדינות החברות במועצה לזכויות אדם הצביעו בעד החלטה להקים ועדת חקירה בינלאומית לסוגיית ההתנחלויות בגדה המערבית.

מקור בכיר במשרד החוץ ציין כי הכנסתה של ישראל לרשימת המדינות שמגבילות פעילות של ארגוני זכויות אדם היא תוצאה ישירה של החלטתו של ליברמן. "זה היה מהלך שגוי ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות", אמר המקור, "טוב לישראל זה לא עושה".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות