מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

פרשנות לדו"ח || מלחמות התרבות בצה"ל ותרבות הניהול הקלוקלת במשרד הביטחון

התנהלות משרד הביטחון, שלפי הדו"ח כוללת קיצור הליכים, כיפוף כללים ובדיקות חפוזות, חמורה בעיקר כי היא כבר הכניסה את ישראל לצרות בעבר

המיתוס על כשרונו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לשימוש מיומן באמצעי התקשורת כל כך חזק, עד שהוא מתנהל כיום כמעט מעצמו. הסוגיות שנבחנות בדו"ח התקופתי של המבקר נבחרות כשנה עד שנתיים מראש. גם מועד הפרסום עצמו נקבע כבר לפני שבועות אחדים. ובכל זאת, אין ספק שלמבקר יש חוש לדרמה. הנה, בעיתוי מושלם, כשסערת (אי) גיוס החרדים מוצגת כסיבה העיקרית להקדמתן הצפויה של הבחירות, מקדיש לינדנשטראוס פרק בדו"ח לבחינת שירות החרדים שכבר התגייסו לצבא.

נקודת המוצא של הביקורת שונה מזו שעליה נסובה המחלוקת הציבורית. משרד המבקר בודק את אופן קליטת החרדים בצה"ל ומגיע למסקנה שהצבא חייב למסד את הטיפול בהם. כל עוד מדובר היה בהליך וולונטרי, נקודתי, אפשר היה לטעון שהעיקר הכוונה. חשוב לגייס חרדים, ככל שניתן. פרטי הפרטים של ההסדרים פחות חשובים. אבל בשנתיים האחרונות, עוד בטרם פסל בג"ץ את חוק טל, גייס הצבא יותר מאלף חרדים בשנה, לא רק לנח"ל החרדי אלא למסלולי השח"ר במקצועות הטכנולוגיים. הניסוי הצליח. כעת, המבקר חושב שצה"ל צריך להשתחרר מחבלי הילדות, לרכז את הפרויקט בידיים אמונות ולדאוג להסדרה מלאה של השירות - וזה כולל, בין היתר, עמידה בהתחייבויות שנתן למתגייסים החרדים.

פרק חשוב בדו"ח השנה עוסק במלחמות התרבות בצה"ל, בקרב השליטה המתמשך שמנהלים חיל החינוך והרבנות הצבאית בשאלה מי יגדיר לחיילים מהן זהות ישראלית וזהות יהודית. המבקר, בלשונו המנומסת, מאמץ את רוב מסקנות תחקירי "הארץ" בפרשה לפני שלוש וארבע שנים. הדו"ח מתאר מצב של כאוס: שתי מערכות מתחרות הנאבקות על נפשות הלוחמים, בלי שהפיקוד הבכיר יכריע ביניהן. בתחום החינוך נוצר ואקום שהמטה הכללי חושש למלאו ואשר מנוצל היטב על ידי הרבנות הצבאית. פרשי הרבנות - נחושים, חדורי מוטיבציה ומצוידים במשאבים עודפים על פני מתחריהם - מנצחים בקרבות הללו פעם אחר פעם את יריביהם החבולים והעייפים מחיל החינוך.

ברק אינו מקפיד להיכנס לפרטים, הכפופים לו מבינים שיש להם יד חופשית
ברק אינו מקפיד להיכנס לפרטים, הכפופים לו מבינים שיש להם יד חופשית . צילום: עופר וקנין

רשימת הגופים המעניקים שירותים חינוכיים לצה"ל, שמפרסם המבקר, מאלפת: יש בה מקום בולט לארגונים דתיים שאינם בדיוק בלב הזרם המרכזי הישראלי (מרכז "אסנט" בצפת העוסק ב"חוויית הקבלה") ולגופי ימין (עמותת אלע"ד בירושלים). חיל החינוך מודה כי אינו מצליח לפקח על תכני שבתות חינוכיות שעורכים גופים אלה ליחידות צבאיות. לינדנשטראוס גם מקדיש מקום נרחב לאזהרותיהם של קצין חינוך ראשי בצה"ל וראש אגף כוח האדם במטכ"ל מפני שבירת הסטאטוס קוו בנושאי דת בצה"ל ומהשפעתם הגוברת של הרבנים, עד כדי "פגיעה במודל צבא העם". המבקר, שאינו מחווה דעה בשאלה איזה גוף צבאי צריך להוביל את העיסוק בחינוך החיילים, קורא לרמטכ"ל לקבוע הנחיות ברורות בתחום ואומר שבשל חשיבותו, זהו גם עניין לשר הביטחון לענות בו.

אולם מי שסופג את עיקר הביקורת בדו"ח השנה הוא משרד הביטחון, במיוחד בשל שני היבטים בפעילותו: עסקאות ייצוא של התעשיות הביטחוניות לחו"ל ופרשת ההצטיידות במערכות מיגון לרכב משוריין מפני טילים נגד טנקים (ליקויים שגם הם נחשפו בתחקיר "הארץ" אשתקד). המבקר מוצא מכנה משותף בהכרעות שקיבל המשרד, ובעיקר המנכ"ל אלוף (מיל') אודי שני. הטענות כנגד שני חריפות. המנכ"ל מתואר כמי שנטל לעצמו מנדט רחב מן המותר לו ובעצם פעל בניגוד לנוהל התקין ואפילו לחוק.

לינדנשטראוס אינו חושד במנכ"ל בעבירות של טוהר המידות או הטיה לטובת חברה כלשהי, אלא מאשימו בקיצור הליכים בוטה. גם אם ראייה של טובת המדינה מאחורי החלטות המנכ"ל (שני פועל, לשיטתו, מתוך כוונה להרחיב את הייצוא הביטחוני הישראלי, המכניס למדינה כסף רב), אין לכך שום הצדקה בעיני המבקר. בסופו של דבר, לא מדובר כאן בכיפוף כללים למען צורך מבצעי דחוף, אלא בכסף. הצעדים הללו, להבנת המבקר, נעשו תוך ידיעה ברורה של צמרת המשרד, שבכל זאת המשיכה לנוע קדימה בהתעלמות מהמינהל התקין. כך, המשרד מתעלם מחובת ההתייעצות החלה עליו עם משרד החוץ בטרם סיכום עסקאות בחו"ל וכופה על התעשיות להימנע מתחרות ביניהן במדינות שונות, בניגוד לכללי המכרזים.

שר הביטחון, אהוד ברק, איננו סופג הפעם ביקורת בדו"ח, אבל נדמה שאפשר למצוא כאן קווים דומים לפרשת הבזבוזים בנסיעת השר לסלון האווירי ב-2009. כמו במקרה ההוא, ברק אינו מקפיד להיכנס לפרטים, הכפופים לו מבינים שיש להם יד חופשית – ואז נחצים כללי מינהל תקין. משרד הביטחון, נדמה שראוי להזכיר שוב, כבר חטף מהלומות לא מבוטלות וסיבך את המדינה בצרות צרורות בגלל התנהלות לא מסודרת, כמו בפרשת מטוס ה"פאלקון" לסין (שהרתיחה את האמריקאים וחוללה משבר חמור בין שתי המדינות).

חמורה עוד יותר פרשת המיגון מנ"ט, שבה קטעה מערכת הביטחון את ההצטיידות במערכת "חץ דורבן" מתוצרת תע"ש. המבקר מתאר זיגזג משונה בהחלטות, בדיקות חפוזות וחלקיות, פיקוח רופף והעדר שקיפות ותיעוד מסודר מצד גופי משרד הביטחון השונים. המנכ"ל שני, קובע לינדנשטראוס, גם חרג מסמכותו כשקבע שרפאל תהיה הקבלן הראשי של פרויקט המיגון. המבקר מגלה הבנה לתחושת הדחיפות שהדריכה את צמרת משרד הביטחון בהחלטותיה, אבל מזכיר גם שמדובר בעסקאות בשווי מיליארדים. זו, בסופו של דבר, עוד הבעיה הקטנה היחסית. להחלטות על הצטיידות במקרה הזה ישנן השלכות ישירות גם על חיי אדם, בשל טיב המיגון שלו זוכים חיילי צה"ל.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 אין ספק שערכי רוח הלחימה (המוטיבציה) של צהל צריכה לישאוב מהמורשת היהודית, אך דווקא ביגלל שזה תחום שהדתיים ניכסו לעצמם אסור בתכלית האיסור לתת לגוף הקשור לדת להשפיע על חיילים בנושא. שהרי מי שכפוף הלכתית לרב כלשהו באופן אוטומטי מוטה פוליטית ורעיונית וחשוד כאינטרסנט כולל כל הרבנות הצבאית שכל תפקידה לספק צרכי דת לחייל הדתי (כמו בצבאות אחרים). (המשך ביפנים) המתריע בשער
  • 01:58
  • 02.05.12

לא יעלה על הדעת שבארה"ב יבוא צ'פלין (יעני קצין דת) וידבר עם החיילים על ערכים נוצריים בקשר ללחימה או בקשר לכל דבר אחר, ואפילו יהיו אלו רק חיילים שרוצים בכך כי הם דתיים. מדינת ישראל והציונות חיברה תמיד את ערכי העם למורשתו ולא היה חוסר בזה ואם יש צורך להוסיף שהרי אך ורק גוף ניטרלי הממונה על חינוך ואינו מטעם פלג כלשהו בעם ראשי לעשות זאת, וגם אז יש ליבחון בזהירות את התכנים. ואסכם: לרבנות הראשית אסור ביכלל להיתעסק בזה ואפילו יהיו התכנים מקובלים. שאחרת גם שייח דרוזי ראשיי להשפיע על כלל החיילים וכו' החוצפה וההעזה הדתית לכבוש עוד ועוד כדאי שתדליק נורה אדומה, ודווקא הראיות שהללו מנצלים כל עמדה שניתנה להם והינם "שור מועד" היא הנותנת, ומאפשרת ומחייבת שנחסום כל היתרחבות מצידם אפילו בטרם הוכח שיש בזה משהו שנוי במחלוקת, שהרי הוכח כבר שכל פעולתיהם החורגות מהסטטוס קוו הינן למען הפצת דרכם החברתית פוליטית. היום כל עיניני הדת בישראל הינם מטעם חוגים מסויימים למען חוגים מסויימים כשהכל פוליטי, אם זה סרוגים אז זה תורת המיתנחלים שאמורה להרחיב בסיס הצמיכה לדרכם הפוליטית (שלדעת רבים תביא אסון) ואם זה מטעם החרדים שגם זה טמא ופוליטי ולמען הרחבת בסיסם. כל הנאמר עד עתה לא לקח בחשבון עקרון חשוב של הפרדת דת ומדינה, כלומר האיסור להטיף ולהשפיע היכן שמעורב כלל הציבור, אם זה שדה תעופה או בסיס צהל. ואפילו לא היו בישראל מיפלגות דתיות או גושיי כח פוליטיים על בסיס דת. גם אז אסור להם להיכנס למרחב הממלכתי. בהתמהמהות שלנו לחסום פלישתם הבוטה אנו חורצים גזר דין מוות (איטי לעצמינו) מי שסבור שקשר למורשתינו ולדתינו עובר רק דרך הדתיים הוא אידיוט גמור. נהפוך הוא, עם ישראל מאז ומעולם היה כיתות כיתות וחזל אומרים לנו שכך רצוי וכך ישאר גם בימות המשיח, כל העיניין הוא שעליהם לכבד זה את זה. בכל פעם שהקנאים ניסו להישטלט על שאר העם היגיע החורבן. מי שלא מאמין שיחטט היטב בהיסטוריה על כל הוורסיות שלה ויגבש תמונת מצב ויראה שרק הלאומנים הקנאים הביאו לחורבן (לא המיתיונים (יעני כאלו שאימצו מעט מתרבות המערב אבל נאמנים לעמם) ולא המרכז השפוי (בראשות יוחנן בן זכאי בבית שני או בראשות ירמיהו הנביא וגדליהו בן אחיקם בבית ראשון ) הם לא הביאו לחורבן אלא להפך ניסו לבטל השפעה ההרסנית של הקנאים הדתיים על העם, ולהביא להיתמתנות בכדי לימנוע החורבןץ אלא שהקנאים גם בשימוש בכח ובמניפולציות ואיומים ואפילו רצח גדליהו הכהן הגדול (כמו ביבי וחבורתו היום) שלטו והובילו לחורבן. החשוב מכל שיש ליזכור שכל הכתות בעם ישראל לגיטימיות ולכל אחת מקומה, אם אתה קיבוצניק חילוני אבל תורם בדרך מסויימת לביחד ואם אתה רפורמי או סת חילוני עירוני, הדתיים שכולה הם טכנאי מיצוות באופן חיצוני אינם ולא היו מעולם חלק מועדף בעם או קרוב יותר למנהיגו שבשמיים. לכן אסור בתכלית האיסור לתת ל"דתיים" היום לגרוף השפעה כאילו הם מיצגים משהו נעלה יותר או חיוני יותר להישרדות העם. אם דרוש מרצה על המורשת חזקה שמרצה שאינו מחוגי הדתיים יביא דברים כהוויתן בלי בישולם בתנור השקרים של הדתיים. אבהיר שכל לימודי הדתיים מבוססים על הסתרה וצנזורה כשההסבר הוא שאין לחשוף את הבחור למה שאינו נחוץ לו ועלול לבלבלו (הם יעני לא סומכים על כח התורה והקב"ה וסבורים שבשקריהם בספינים הם מסיעים לקב"ה, בעצם הם מכוונים לשיטה דתית שהועתקה מהנצרות של פירמידה דתית של אדם התלוי כל שעה במוצא פיהם של רבניו. ביהדות המיזרח לא היה דבר כזה והיא היתקיימה 2000 או 2500 שנה (תלוי מאיזו גלות הם) בלי להעלם, באירופה היתקנאו האשכנזים בכנסיה של ימי הביניים שהכומר שלט בכל והייתה לו מישטרה פרטית הוצאה לפועל בתי כלא וכו' והעתיקו את המודל ע"מ לישלוט בהמונים, כמובן שחלק מהעיניין הוא להמציא כמה שיותר חומרות, ולכן נעצרה היתפתחות היהדות עד שרש"ר הירש מאשים שהללו מחזיקים את התורה כמומיה מיצרית חנוטה בימקום כתורת חיים דינמית שעליה להיתקדם עם הזמן.
בישיבות מספרים לאברכים שכל התורה כולל שב"ע ניתנה למשה בסיני, כשקצות החושן והדאון מוילנה מביאים מבואות בחז"ל להראות שהתורה שבע"פ כל כולה משלנו היא ורק אנו כתבנו אותה, (יש גם איסור ליכתוב אותה כי כך תיתקבע, ועליה להישאר דינמית,) עליה להיות מיתחדשת ולא מכח פירושים כאילו לתורה, שכן אומרים השניים שהלכה עוקרת מיקרא ולא בהכרח פרושו אלא להפך, (כתמונת הראי, או כחותם המיתהפך, לפי דיבריהם) התורה מיתחדשת ע"פ צרכי העם המקום התקופה ובדרך הסברה. כלומר בדיוק כפי שמחוקקים חוקים בכנסת אנשים ישרים. עצם העובדה שבישיבות יש היתר לשקר לתלמידים (וגם בספרים על צדיקים וכו') מראה שלציבור זה אסור בשום אופן לתת לעסוק בהסברה. שישקרו לעצמם בלבד בישיבותיהם אך גם שם עלינו להיתעקש על לימודי ליבה למען לא יצלחו להפוך רבבות של דסיליים שהולכים ללא מחשבה אחרי רב זה או אחר. כלומר צריך לפתח חשיבתם העצמית. מה גם שזכותוינו ליכפות זאת הן אם המימון בא מאיתנו ובין אם לא. רק אציין שהטענה שלהם שמה שקובע מיהו דתי זה עמידה בשוחן ערוך, רק אציין שגם שולחן ערוך לכל סיעה יש אחר, וגם אותו לא מקיימים ככתבו וכלשונו, ולעיתים עושים בדיוק ההיפך, וגם שולחן ערוך הוא כולה כולה מה סבר המר"ן קארו ליפני כולה 400 שנה, והוא אומנם רב עצום אבלרחוק מליהיות הרמב"ם, מה גם שגם כתב על הזיות (יעני גילויים ממלאכים) וספר שלם שמתאר כמה כנפיים יש לכל מלאך (יעני שתיים ע"מ לנפנף בכדי לעוף) זה היה ליפני שהיה ידוע על אטמוספרה ושהיכן שאין אויר לא יעזרו הכנפיים. כלומר המרן קארו עם כל הכבוד, סבר שמלאכים מבצעים סיבוב כמו ציפורים יעני מכים בכנף אחת יותר חזק מהשניה, ושהם לא יכולים להיתקדם מעבר להיכן שיש אויר או שהוא דליל מידי. אני יכול המשיך באבסורדים, אך כל רצוני להראות שאם חרדי מסויים אינו מקיים הוראה אחת מהשולחן ערוך, שהרי רפורמי מותר לא לקיים אלף, ולחילוני המאמין אך לא מרגיש כפוף לקארו מותר לא לקיים כימעט הכל (שהרי משהו הוא בטח מקיים בלי לדעת אפילו) כשהילל הזקן היבהיר שהכלל שלא תעשה לחברך את מה ששנוא עליך (לא צריך אהבה רק לא להזיק) זו כל התורה והשאר רק פירושים, והינה באים חוגים מסויימים גונבים מרמים גוזלים וטפילים ובכך לדעת הילל הפרו התורה כולה וכמה פעמים, אבל יעני מקיימים מיצוות טכניות בשפע עושים רוח עם דיקדוקי דיקדוקים שעליהם כבר היתריע הנביא שאינן מענינות את השם. חזל קוראים לזה נבל ברשות התורה. תישאלו את ראש אכא לשעבר האלוף שטרן שגם הוא דתי (אך נאור) מה הוא חושב על הרעל שמנסה הרבנות הצבאית להאכיל החיילים תוך נישול קצין חינוך, ותקבלו תשובה ברור כמו שלי, שזו סכנה ממדרגה ראשונה.

02 בשביל מה השמאל רוצה לגייס את החרדים לצה"ל - הרי הבטחתם יונה עם עלה של זית, ולדידכם, השלום כבר כאן, לא?  (לת) השמאלנים יקימו לנו צבא הלכה
  • 10:57
  • 02.05.12

03 משהב"ט הינו בזבזן , ציני , מנופח, משכורות עתק ניתנות ללא בקרה..  (לת) רונן צור
  • 13:26
  • 02.05.12

04 מלחמת תרבות בצה"ל . האומנם ? יוסף פרץ
  • 09:53
  • 04.05.12

נער הייתי וגם שרתי שנים בצה"ל . ומעולם לא ראיתי מלחמת תרבות . הדת והמדינה וצה,ל שכנו זה ליד זה ללא הפרעה . גם היום נראבלי שישנה הגזמה מיותרת כדי לחדד שנאת חינם בין דתיים ואינם כאלה . הגיע זמן להפסיק לכתוב על כל נושא שאינו מענייןאת הציבור ואינו בא אלא לחדד מחלוקות .

פרוייקטים מיוחדים