טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת טירקל: יש להדק את הפיקוח על חקירות צה"ל

בחלק השני של דו"ח הוועדה ממליצים חבריה לפקח על חקירות פנימיות של גופי הביטחון בנוגע לחשדות לביצוע פשעי מלחמה נגד פלסטינים

תגובות

ועדת טירקל, לבדיקת אירועי המשט הטורקי לרצועת עזה, צפויה להגיש תוך כמה שבועות לראש הממשלה בנימין נתניהו את חלקו השני של הדו"ח שחיברה. ל"הארץ" נודע כי הוועדה תמליץ לחייב פיקוח של היועץ המשפטי לממשלה על עבודת הפרקליטות הצבאית והשב"כ, בכל הנוגע לחקירה של תלונות לביצוע של פשעי מלחמה, בעיקר נגד פלסטינים.

מאז פרסמו בינואר 2011 את חלקו הראשון של הדו"ח על אירועי המשט, עבדו חברי הוועדה על חיבור חלקו השני - שהקשר בינו לבין המשט חלקי בלבד. בשל כך, הוועדה אף שקלה לשנות את שמה ל"ועדה לבדיקת מנגנוני החקירה בישראל", אולם העומד בראש הוועדה, שופט בית המשפט העליון לשעבר יעקב טירקל, הכריע נגד.

בכותרת "בחינת התאמת מנגנון הבדיקה והחקירה ביחס לתלונות על הפרה של דיני הלחימה לחובותיה של ישראל בהתאם למשפט הבינלאומי", הסתתרה רעידת אדמה בכל הנוגע להתנהלות צה"ל, שירות הביטחון הכללי, המשטרה ושירות בתי הסוהר ברצועת עזה, בגדה המערבית ובבתי הכלא בישראל. הנושא שנבדק אמנם פחות סנסציוני בעבור התקשורת והציבור, אולם רגיש ונפיץ הרבה יותר בכל הנוגע למערכת הביטחון.

השתלטות על המרמרה
דובר צה"ל

הוועדה שמעה עדויות של היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, של הפרקליט הצבאי הראשי הקודם האלוף אביחי מנדלבליט, של ראש השב"כ הקודם יובל דיסקין והיועץ המשפטי של הארגון וכן של משפטנים דוגמת פרופסור אייל בנבנישתי ועו"ד מיכאל ספרד, המייצג את "יש דין". עוד נשמעו עדויותיהם של נציגים של הוועד נגד עינויים, בצלם והאגודה לזכויות האזרח.

הדו"ח, שיוגש בעוד שבועות ספורים לראש הממשלה ויפורסם לציבור, צפוי להיות מסמך משפטי תקדימי לא רק בישראל, אלא גם בעולם. פרק הסיכום בדו"ח יכלול המלצות לרפורמה כוללת באופן ניהול חקירות של תלונות לגבי הפרה של דיני המלחמה על ידי צה"ל, השב"כ וגורמים נוספים.

בניגוד למצב כיום שבו ברוב המקרים הצבא חוקר את עצמו בלבד, ועדת טירקל תמליץ על הגברה משמעותית של הפיקוח האזרחי על החקירות שמתבצעות בצה"ל בנוגע לתלונות של פלסטינים. אחד הרעיונות שנדונים בוועדה הוא להמליץ על הקמת מחלקה מיוחדת לדין בינלאומי במשרד המשפטים שתהיה כפופה ליועץ המשפטי לממשלה ותפקח על הפרקליטות הצבאית ועל המשטרה הצבאית החוקרת. בעוד כיום אין ליועץ כמעט כל יכולת לפקח באופן יזום ועצמאי על חקירות מסוג זה - ועדת טירקל תמליץ להעניק לו אף סמכות להתערב בהחלטות של הפרקליט הצבאי הראשי, בנוגע לחקירת תלונות של פלסטינים ולשנותן.

זאת, בניגוד למצב כיום שבו הפצ"ר הוא שמחליט אם להעביר תלונה מסוימת לעיון היועץ או לא. כיום, הדרך הכמעט יחידה לערער על החלטה של הפצ"ר היא באמצעות עתירה לבג"ץ.

הדו"ח, בן מאות העמודים יכלול מספר פרקים. אחד הפרקים, שבכתיבתו נעזרה הוועדה במשפטנים בינלאומיים מובילים, יסכם את ההלכה המשפטית בדין הבינלאומי לגבי חקירה ובדיקה של הפרת דיני המלחמה. בפרק זה ניסו חברי הוועדה לקבוע מהם העקרונות בחוק הבינלאומי שלפיהם יש להכריע אם יש לפתוח בחקירה פלילית או לא.

הדו"ח יכלול גם השוואה של מנגנוני החקירה בישראל לסטנדרטים הנהוגים בשש דמוקרטיות מערביות - ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, גרמניה והולנד.

חלק אחר בדו"ח יציג נתונים עובדתיים על אופן חקירת תלונות על ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה בצה"ל, בשב"כ, במשטרה ובשירות בתי הסוהר. במסגרת זו ביקשה הוועדה מהפצ"ר את כל התחקירים וחומרי החקירה ביותר מ-60 מקרים של פציעה או הריגה של אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים וכן את כל חומרי החקירה לתלונות שהוגשו בעקבות המשט לעזה. בדיקה דומה נעשתה גם לגבי השב"כ, בהסתמך על עבודה של פרקליטות המדינה משנת 2007. "מערכת הביטחון מתייחסת לדו"ח הזה ברצינות רבה", אמר מרכז הוועדה, עו"ד הושע גוטליב. "כבר תוך כדי עבודה ראינו שינויים בשיטות ובנוהלי העבודה בפרקליטות הצבאית ובשב"כ".

באחד הפרקים בדו"ח ייבדק התחקיר שנערך בצה"ל סביב אירועי המשט. בראש צוות התחקיר עמד אז האלוף במילואים גיורא איילנד. הדו"ח שהגיש איילנד מתח ביקורת על התנהלות חיל הים, אגף המודיעין והמטה הכללי לפני המשט ובמהלכו. ועדת טירקל צפויה למתוח ביקורת גם על התחקיר שביצע איילנד ולהתייחס באופן כללי למוסד התחקיר הצה"לי.

ההערכה היא שלמרות הביקורת וההמלצות הלא פשוטות, הדו"ח יאומץ וייושם על ידי הממשלה ומערכת הביטחון. אחרי הכל, אם הדבר לא יקרה, תהיה זו פגיעה חמורה באמינות רשויות האכיפה בצה"ל ובישראל בכלל. ממשלות, משפטנים וארגוני זכויות אדם בכל העולם יקראו את הדו"ח בעיון רב, ובכל מקרה של פגיעה באזרחים ישלפו אותו ויזכירו שההמלצות נכתבו על ידי ועדה ישראלית.

עניין שבו ככל הנראה לא יעסוק חלקו השני של הדו"ח יהיה תפקוד הדרג המדיני סביב אותו המשט. כאשר הוגש חלקו הראשון של הדו"ח בינואר 2011 הודיעה הוועדה כי החלק השני יעסוק גם ב"שאלות נוספות שעולות מתוך החומר שהיה לעיניה" - כלומר בחינת תפקודו של הדרג המדיני באירוע. עם זאת, ב-18 החודשים האחרונים התנהלה בדיקה מקבילה של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בנושא. הדו"ח של המבקר כבר הוגש לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אולם בימים אלה מתנהל משא ומתן על הסרת החיסיון מחלקים מהדו"ח ופרסומם.

את טיוטת הדו"ח שלו הפיץ המבקר גם לחברי ועדת טירקל ואלה התרשמו כי הביקורת של לינדנשטראוס על תהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני תואמת כמעט לחלוטין לזו שלהם. בנוסף, חברי הוועדה התרשמו שהטיפול במשט השני לעזה במאי 2011 היה מוצלח הרבה יותר וכי הלקחים הוטמעו. על אף שעדיין לא התקבלה החלטה סופית בעניין זה, ההערכה היא שחלקו השני של הדו"ח לא יעסוק בסופו של דבר בתפקוד הדרג המדיני.

ועדת טירקל הוקמה לאחר שב-31 במאי 2010 השתלטו לוחמי שייטת 13 על המשט הטורקי שעשה דרכו לרצועת עזה. בהשתלטות על אוניית ה"מאווי מרמרה" נהרגו תשעה אזרחים טורקים, חברים בארגון ה-IHH, מירי לוחמי שייטת 13. בעקבות האירוע הופעל על ישראל לחץ בינלאומי כבד לפתוח בחקירה עצמאית ואף להסכים להקמת ועדת חקירה בינלאומית. כשבועיים לאחר האירוע החליטה הממשלה על הקמת ועדת בדיקה בלתי-תלויה ובראשה שופט בית המשפט העליון לשעבר יעקב טירקל. הוועדה קיבלה סמכויות שזהות לאלה של ועדת חקירה ממשלתית.

לצד טירקל מונו לוועדה המומחה למשפט ימי בינלאומי הפרופסור שבתאי רוזן - שמת טרם פרסום חלקו הראשון של הדו"ח - האלוף במילואים עמוס חורב, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ראובן מרחב והמשפטן פרופסור מיגל דוייטש. בניסיון לתת מענה ללחצים מדיניים וכדי להגדיל את מהימנות הוועדה בעיני הקהילה הבינלאומית צורפו לוועדה באופן חסר תקדים שני משקיפים זרים - הלורד דיוויד טרימבל מבריטניה והגנרל קנט ווטקין מקנדה.

ב-23 בינואר 2011 הגישה הוועדה את חלקו הראשון של הדו"ח, שעסק בנסיבות להטלת הסגר הימי על רצועת עזה ובהתאמתו לכללי המשפט הבינלאומי; במידת החוקיות של פעולת ההשתלטות על ה"מאווי מרמרה" ויתר ספינות המשט לפי החוק הבינלאומי; ובפעולות שננקטו על ידי מארגני המשט ומשתתפיו נגד לוחמי השייטת.

ועדת טירקל קבעה שהסגר הימי על רצועת עזה הינו חוקי בהתאם למשפט הבינלאומי וכך גם ההשתלטות על המשט בלב ים. עם זאת, הוועדה מתחה ביקורת על ההיערכות הלקויה של צה"ל למשט וכן על אופן ביצוע הפעולה. ביקורת נוספת נמתחה על המצור הכלכלי על רצועת עזה.

החלק הראשון של הדו"ח זכה לשבחים מצד הקהילה הבינלאומית. למעשה, ועדת החקירה של האו"ם לאירועי המשט בראשות ג'פרי פאלמר, אימצה את רוב מסקנותיו. "המשקיפים הזרים והמשפטנים הזרים שייעצו לוועדה תרמו באופן דרמטי למהימנות שלה", אמר מרכז ועדת טירקל, עו"ד גוטליב. "זה הוכיח את עצמו בדו"ח ועדת פאלמר. זו הוכחה לכך ששיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית ועם מנגנוני האו"ם יכולה להניב תוצאות חיוביות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות