רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסיבה לפינוי בית המכפלה ולהתנגדות ל"חוק האולפנה": חשש מביה"ד בהאג

וינשטיין אמר לנתניהו שהפקעת נכסים מפלסטינים עבור יהודים מהגדה עלולה לגרום לבית הדין הבינ"ל להאשים את ישראל או בכירים בה בפשעי מלחמה

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הזהיר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מהפקעה של קרקעות ובתים מפלסטינים עבור יהודים בגדה, משום שהדבר עלול להביא להעברת סוגיית ההתנחלויות לבית הדין הבינלאומי בהאג.

עמדה זו של וינשטיין היא הסיבה בגינה החליט נתניהו לאשר את בקשת שר הביטחון ולפנות את "בית המכפלה", חרף  לחץ כבד שהפעילו שרי הליכוד. ברביעי באפריל פינו כוחות הביטחון את הבית בחברון, עליו השתלטו עשרות תושבי היישוב היהודי בחברון כשבוע קודם לכן. מדובר היה בבית פרטי בן שלוש קומות בשכונה פלסטינית הנמצאת במרחק של כמאה מטרים דרומית למערת המכפלה בעיר.

יממה לפני הפינוי, התקיים דיון לילי של צוות שרים לענייני התיישבות, שהסתיים בלי כל הכרעה. בבוקר המחרת התקיימה פגישה מצומצמת בהשתתפות וינשטיין וברק. היועץ המשפטי הציג לנתניהו עמדה, לפיה אי שמירה קפדנית על החוק, במיוחד בנושאים רגישים אלו, עלולה לסבך את ישראל במישור הבינלאומי, ולהביא להעמדה לדין של אישים ישראלים על פשעי מלחמה. ברק טען שיש לפנות לפני פסח, ונתניהו החליט לבסוף לאשר את פינוי הבית.

בית המכפלהאמיל סלמן

וינשטיין חזר על עמדה דומה גם בנוגע לחוק האולפנה. הקובע כי אם הממשלה בנתה יישוב בתום לב על קרקע פרטית, היא תפצה את בעלי הקרקע בכסף או בקרקע חלופית. בנוסף, החוק יקבע משך זמן מינימאלי של שהות על הקרקע כדי לזכות בהגנה מפינוי, על מנת למנוע השתלטות מסיבית על קרקעות.

עמדת המערכת המשפטית, מלבד סלידתה מחוקים עוקפי בג"ץ, היא כי חוק שכזה הוא בעל השלכות משפטיות בינלאומיות רחבות, במיוחד כיוון שבג"ץ נתפס בעולם כבלם המקפיד על שמירה על שלטון החוק בישראל. נכון לעכשיו, מתוך צוות השרים העוסק בנושא, נתניהו והשרים ברק, יעלון ובגין מתנגדים לחוק, בין היתר מסיבה זו. השר סער תומך בחוק ועמדתו של השר מופז אינה ברורה.

החשש במשרד המשפטים הוא שישראל, או אישים בה, ייתבעו בבית המשפט הפלילי בהאג, הפועל משנת 2002. בתחילה ישראל תמכה בהקמת בית המשפט, אך לאחר מכן חזרה בה. אחד החששות המרכזיים הוא נושא ההתנחלויות, משום שלפי אמנת ז'נווה הרביעית, העברת אוכלוסיה כובשת לתוך שטח כבוש היא פשע מלחמה. דובר משרד המשפטים מסר בשם לשכת היועץ המשפטי לממשלה כי "לא נתייחס".

הבוקר (ראשון), דחתה ועדת השרים לחקיקה הצעת החוק להחלת החוק הישראלי בהתנחלויות, לאחר שמוקדם יותר רוב גדול בוועדה תמך בה. קודם להצבעה התברר במפתיע כי תשעה מתוך עשרה חברי הוועדה תומכים בה. יו"ר הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, שהבין כי ההצעה צפויה לעבור ברוב מוחץ עצר את ההצבעה וניסה לשכנע את רגב לדחות את ההצבעה בעניין. לאחר שזו התעקשה, הוא חש לדבר עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועדכן אותו בהתפתחויות. נתניהו העביר באמצעותו מסר לכל השרים לפיו עליהם להתנגד להצעה.

אם ההצעה של ח"כ מירי רגב (ליכוד) היתה עוברת בוועדה, היא היתה עולה להצבעה במליאת הכנסת במהלך השבוע, ואז היו נדרשים כל 94 חברי הקואליציה, בהם נציגי קדימה, לתמוך בה בקריאה טרומית. המשמעות היא כי אישור ההצעה היה מקנה לה רוב אוטומטי, דבר שעשוי היה להביך את סיעת קדימה וגם להכניס את ישראל לעימות מדיני חזיתי עם ארה"ב ואירופה.

אתמול פורסם כי 27 שרי החוץ של האיחוד האירופי צפויים לפרסם מחר, במפגש החודשי שלהם, החלטת גינוי חריפה ביותר נגד פעילות ישראל בגדה המערבית. ההחלטה תגנה מעשי אלימות מתנחלים נגד פלסטינים ותקרא לישראל להסיר את ההגבלות על בנייה ופרויקטים כלכליים של פלסטינים בשטחי C בגדה המערבית.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות