רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השקט היחסי ביום הנכבה – גם תודות להסכם עם האסירים

הפסקת שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים הוכיחה את עוצמת המאבק הלא אלים וכנראה גם קירבה את שחרורו של עודה טראבין. פרשנות

כמה מסקנות ראשונות משביתת הרעב של האסירים הביטחוניים הפלסטינים, שהגיעה אתמול לסיומה:

הרווח הישראלי. לישראל היה עניין בהפסקת השביתה משני טעמים. הראשון, המובהק, הוא שהמשך שביתת הרעב עלול היה להוביל למותו של אחד האסירים השובתים. המאבק הפלסטיני היה זוכה במרטיר נוסף - והסיכון להתלקחות של הפגנות עממיות נרחבות בגדה וברצועה היה גובר. עצם נטרול המוקש הזה, שעות לפני תחילת יום ה"נכבה" שחל היום צמצם כנראה את עוצמת החיכוך בשטח. בהתאם להערכות המוקדמות בישראל וברשות הפלסטינית, אכן נשמר השקט היחסי במרבית ההפגנות והחיכוכים עם צה"ל במחסומים באזור רמאללה הסתיימו ללא אבידות בנפש.

הטעם השני קשור בהסכם עליו חתמו תשעת נציגי הנהגת האסירים ובו התחייבות נדירה שלא לעסוק בהפעלת טרור מתוך כותלי בתי הכלא. ההתחייבות מעוגנת במסמך שבו מכירה ההנהגה בכך שישראל עשויה לחדש את הסנקציות שביטלה כנגד האסירים, אם יפרו את הבטחתם.

הפגנה לציון יום הנכבה ליד רמאללה. האירועים עברו בשקט יחסיאי–פי

הפעלת חוליות מחבלים מהכלא גורמת כאב ראש קבוע לשב"כ, משום שהניסיון הרב של המחבלים הכלואים מתורגם לא פעם ליוזמות שאפתניות בחוץ. מובן שהסכמים אפשר להפר, בוודאי כשמדובר בפלגים שונים עם אינטרסים משתנים, אבל גלום כאן לפחות סיכוי לשקט תעשייתי, זמני וחלקי ככל שיהיה.

לרשות הפלסטינית, שהיתה מעורבת גם היא במגעים, יש אינטרס לשקט כזה. הסכמת החמאס לעסקה משקפת כנראה רצון להתמקד בשלב זה בעיקר בפעילות אזרחית, באמצעות ה"דעווה" (התשתית האזרחית-הדתית) בגדה, אותה מבקש הארגון לשקם אחרי שנים של התעמרות מצד שלטון הרשות שם.

ההכרעה הפלסטינית. אבל הנהגת האסירים לא הגיעה לעסקה הזו רק ממקום של חולשה. אולי להיפך. ההסכם עם השב"כ והשב"ס הוא הישג לא מבוטל למנהיגי הפלגים בבתי הכלא, שהצליחו לכפות על המדינה את שיפור תנאיהם. לראשונה זה חמש שנים יזכו אסירים מהרצועה לביקורים של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ואילו אסירים שהוחזקו בתנאי בידוד יוכלו לצאת ממנו.

מנקודת המבט הפלסטינית, זו הוכחה נוספת לעוצמתו של "הכוח הרך". מאבק מתוקשר, לא אלים, בגיבוי בינלאומי לא מבוטל, כפה על ישראל ויתורים בסוגיות מהותיות לאסירים. ישראל מתקשה להתמודד עם מאבקים כאלה, כפי שהוכיחה גם התקרית עם סמח"ט הבקעה, סא"ל שלום אייזנר, שהיכה פעילי שמאל זרים לעיני המצלמות בחודש שעבר. השימוש בטרור בוודאי לא נכנס להקפאה, אבל יותר ויותר פלסטינים מבינים כעת את כוחם והשפעתם של אמצעים רכים יותר, המתקבלים באהדה בעולם המערבי.

ההצלחה המצרית. כמו בעסקת שליט באוקטובר האחרון ובסבב הלחימה האחרון עם רצועת עזה, במארס השנה, גם הפעם שימשה קהיר כמתווכת המובילה בין הצדדים. השגת ההסכם, שהביא להפסקתה של שביתת הרעב הממושכת, רשומה על שמו של המודיעין המצרי. זה חשוב לשלטונם הזמני של הגנרלים, המשדרים בכך גם לקהילה הבינלאומית כי לא איבדו לכאורה ממעמדם באזור ומיכולת ההשפעה שלהם על הצדדים האחרים, חרף הפלת שלטון מובארק.

לישראל, במיוחד, יש אינטרס לשמר את הקשר הזה - מפני שהוא מועיל לה במגעיה העקיפים עם הפלגים הפלסטיניים השונים (ובמיוחד עם החמאס) ומתחזק את יחסיה הרעועים משהו עם ההנהגה המצרית, לפחות עד הבחירות הקרובות לנשיאות שם. לא במקרה הדגישה הודעת השב"כ שלשום את החלק המצרי בתיווך שהוביל להשגת ההסכם. על פי דיווחים בתקשורת הערבית, לווה המשא ומתן בביקורים של בכירי המודיעין המצרי בארץ וכנראה גם בנסיעה של ראש השב"כ, יורם כהן, לקהיר. אפשר לשער שהעסקה היא רק חלק מסיפור גדול יותר, שבו עשוי להשתלב גם שחרורו של האזרח הישראלי עודה טראבין. בימים האחרונים התפרסמו כמה ידיעות על שחרורו של טראבין הבדווי מהכלא המצרי, תמורת שחרור עשרות אסירים מצרים הכלואים עדיין בישראל.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות