רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו: ניתן לגרש מיידית 25 אלף מהגרים

בדיון חירום הנחה רה"מ להאיץ את החזרת אזרחי דרום סודאן, גאנה ועוד, כיוון שהחוק מאפשר זאת. לשאר המהגרים הורה נתניהו לבנות עוד מתקני כליאה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כינס אתמול דיון על מהגרי העבודה מאפריקה, ובסיומו הנחה להאיץ את הרחקת אזרחי דרום סודאן, חוף השנהב, גאנה ואתיופיה השוהים בישראל בניגוד לחוק, שכן עם מדינות אלה יש לישראל יחסים דיפלומטיים והחוק הבינלאומי מאפשר את החזרתם. כמו כן, נתניהו הורה למשרד הביטחון לבנות בהקדם מתקני שהייה נוספים לאזרחי אריתריאה, סודאן וסומליה, כיוון שאותם לא ניתן להחזיר לארצותיהם בגלל הסכנה לחייהם והנתק שלהן עם ישראל.

על פי ההערכות במשרד החוץ ובמשרד הפנים, מונים אזרחי המדינות שניתן להחזיר אליהן את המהגרים כ-25 אלף איש, מתוך 60 אלף המהגרים מאפריקה השוהים כיום בישראל. הקבוצה השנייה שהוצגה בדיון כוללת כ-35 אלף איש, רובם מאריתריאה ומסודאן.

סודאן מוגדרת על ידי ישראל מדינת אויב, ולא ניתן להחזיר אליה אזרחים כלל. אריתריאה, חרף העובדה שהיא מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, רואה בנתיניה הנמצאים בישראל עריקים מהצבא ומי מהם שיחזור לשם צפוי לעונשים כבדים עד כדי סכנת חיים. אריתריאה מנהיגה חוק גיוס חובה מגיל 17 עד 45 ואחר שירות מילואים עד גיל 55 ללא אפשרות שחרור.

על אריתריאה, שנשלטת ביד רמה על ידי הדיקטטור איסיאס אפוורקי, מוטלות סנקציות בינלאומיות חריפות בשל הפרה שיטתית של זכויות אדם. ממשלת אריתריאה מבהירה שאינה מעוניינת לקבל חזרה נתינים שלה השוהים בישראל.

מהגרים משחקים כדורעף בסהרוניםאלי הרשקוביץ

נתניהו הורה בדיון להתחיל להרחיק את אזרחי המדינות מהקבוצה הראשונה. "מי שאפשר לשלוח, צריך לשלוח מכאן כמה שיותר מהר", אמר נתניהו. לגבי הקבוצה השנייה ציין נתניהו כי בשלב זה לא ניתן לגרש אותם.

"ברור לי שלא ניתן להחזיר אריתריאים וסודאנים לארצם", אמר ראש הממשלה.

במהלך הדיון הפגין נתניהו קוצר רוח וחוסר שביעות רצון מהתנהלות משרדי הממשלה השונים ואף דפק על השולחן כמה פעמים. הוא הורה להרחיב בצורה משמעותית את מתקן השהייה סהרונים בנגב, כדי שיוכל לקלוט עשרות אלפים מאזרחי אריתריאה וסודאן. "צריך לבנות עוד מתקני שהייה למסתננים כמה שיותר מהר", אמר נתניהו בדיון. ראש הממשלה אף הורה להקים בהקדם צוות מיוחד של עשרות מתשאלים ולהתחיל לראיין את המהגרים שיגיעו למתקן בסהרונים כדי לקבוע מי מהם, אם בכלל, זכאי למעמד של פליט.

עם קבוצת המדינות הראשונה, שאת אזרחיהן אין מניעה לגרש, מקיים משרד החוץ מגעים אינטנסיביים כבר חודשים ארוכים. כך, למשל, מפעילה ישראל לחץ רב על אתיופיה כדי להתחיל להחזיר אליה את אזרחיה השוהים בישראל בניגוד לחוק. דיפלומטים אתיופים כבר ביקרו כמה פעמים במתקן השהייה "סהרונים" בנגב וראיינו נתינים אתיופים.

משרד החוץ מנהל מגעים מתקדמים גם עם דרום סודאן, וכבר כיום מוחזרים אליה מרצון אזרחיה. ב-17 ביוני ימריא מטוס עם כ-200 נתיני דרום-סודאן מישראל לג'ובה, ובאמצע יולי ימריא מטוס שבו 200 נתינים נוספים שהסכימו לשוב לארצם, אך ביקשו לעשות כן אחרי סיום שנת הלימודים של ילדיהם.

לדברי בכיר במשרד החוץ, ישראל הבהירה למדינות כמו חוף השנהב וגאנה כי בכוונתה לגרש את אזרחיהן מישראל אפילו בכפייה, וכי אם המדינות לא יסכימו להנפיק להם מסמכי מעבר, ישראל תעשה זאת בעצמה. "אמרנו להם שאו שנעשה את זה יחד או שפשוט נעלה אותם על המטוסים בעצמנו", אמר הבכיר.

מסתננים מסודאן בגבול מצריםאי-פי

במשרד החוץ מציינים כי בחמש השנים האחרונות היו מגעים דיפלומטיים בניסיון לאתר מדינות שלישיות שיהיו מוכנות לקלוט מהגרים מאריתריאה או סודאן שנמצאים בישראל. דיפלומטים ישראלים פנו לכ-30 מדינות באפריקה ולעשר מדינות במערב, אולם נדחו על הסף.

כך, למשל, בביקורו של ראש ממשלת קניה בישראל לפני כמה שבועות הועלתה בפניו האפשרות לקלוט מהגרים. ראש הממשלה הקנייתי השיב בציניות: "אין בעיה - אנחנו ניקח את כולם אם אתם תיקחו את 800 אלף המהגרים שנמצאים אצלנו".

בכיר במשרד החוץ ציין כי באפריקה יש כיום יש 20 מיליון בני אדם הנחשבים מהגרי עבודה בלתי חוקיים. "כל מדינות אפריקה ורבות ממדינות אירופה מתמודדות עם אותה בעיה", אמר הבכיר. "בכל מקום שהעלינו בקשה לקלוט מסתננים מאפריקה זרקו אותנו מכל המדרגות".

אתמול, החלה רשות האוכלוסין וההגירה ליישם את תיקון חוק ההסתננות שאושר בינואר בכנסת, ולפיו כל מהגר מאפריקה שיסתנן לישראל ייעצר לתקופה של עד שלוש שנים - מבלי שהורשע בדין. תיקון החוק יחול אך ורק על מסתננים חדשים. במקביל נפגש אתמול שר הפנים, אלי ישי, עם שגריר אריתריאה בישראל, על מנת לדון עימו בפתרונות אפשריים לבעיית המהגרים במדינה.

עד כה הועברו מהגרים שחדרו לישראל דרך גבול מצרים למתקן סהרונים. נכון להיום כולל המתקן 2,000 מקומות, והוא עובר בימים אלה הרחבה ל-5,400 מקומות. על פי קצב הכניסות לישראל, נראה כי גם המתקן המורחב יגיע לתפוסה מלאה בתוך זמן קצר - רק במאי נכנסו לתחומי ישראל 2,031 מהגרים.

דחיית יישום החוק, וכן הטלת קנסות על מעסיקים, התעכבו עד כה בגלל עיכוב בבנייתו של מתקן הכליאה הגדול. בניית המתקן החלה לפני כחודש, ונמצאת בשלב "עבודות עפר מתקדמות", על פי משרד הביטחון. המשרד מייעד את פתיחת המתקן לסוף השנה הנוכחית, כשיכלול כ-3,000 מקומות שבשבילם תוקצב המשרד עד כה.

במתקן סהרונים עוברים המסתננים הליך זיהוי ובדיקות רפואיות. מי שבקשתו למקלט לא תידחה על הסף, יקבל אשרת שהייה בישראל. אזרחי סודאן ואריתריאה - כ-90% ממבקשי המקלט - לא עוברים הליך לבחינת בקשה, כיוון שהם זכאים אוטומטית להגנה זמנית. משכך, הם מקבלים אשרת שהייה ויחד עם כלל המהגרים מקבלים כרטיס נסיעה חד כיווני לתל אביב. יש מהגרים הממשיכים עצמאית דווקא לערד או לאילת, או לכל מקום שבו יש להם מכרים.

בארגוני הסיוע רואים בתיקון החוק צעד קשה, הנוגד את אמנת הפליטים של האו"ם. "החוק למניעת ההסתננות הוא חוק שלידתו בחטא וגם תחילת אכיפתו היא רגע חשוך למדינת ישראל", אומרים במוקד סיוע לעובדים זרים, "במקום לבדוק את בקשות המקלט ולהעניק מעמד של פליט למי שזכאי לכך, כפי שנוהגות כל המדינות המתוקנות, בוחרת המדינה בפתרון של כליאה המונית לאלפי אנשים, קטינים ונשים, שכל חטאם הוא שביקשו לברוח מפני מעשי רצח עם ומפני משטרים חשוכים.

לדברי ד"ר רמי גודוביץ', פעיל חברתי ורכז קשרי קהילה בספריית לוינסקי, כליאת המסתננים לפרק זמן של עד שלוש שנים היא ענישה דרקונית של חפים מפשע. "זה רעיון מפלצתי המעיד על אופייה של ממשלה שאיבדה צלם אנוש", הוא אומר, "במקום להילחם מלחמת חורמה במבריחים, לנתק את קשריה עם הרודנות של אריתריאה ולבחון זכאותם למעמד פליט, בוחרת הממשלה במצג שווא של עשייה".

בניסיונות שונים להביא לגירוש המהגרים, נפגש אתמול ישי עם שגריר אריתריאה בישראל, טספמרים טקסטה דבס, במטרה לבחון דרכים להשבת מהגרים אריתריאים לארצם. בפגישה ביקש ישי מדבס להעביר מסר לבני ארצו, שלפיו "ישראל אינה יכולה להיות יעד עבורם", וכי "המהגרים העתידיים עלולים למצוא עצמם בבתי מאסר". מלשכת השר, שסירבה להתייחס לפרטים נוספים מהמפגישה, נמסר רק כי השניים דנו בדרכים אפשריות לשיתוף פעולה להחזרת המהגרים לארצם באופן אשר "יבטיח את כבודם, אך בד בבד ישמור על ישראל כביתו של העם היהודי".

לפני כשבוע וחצי, יום לאחר יום העצמאות של אריתריאה, ערכו כ-200 מהגרים מהמדינה הפגנה מול שגרירות ארצם ברמת גן, בקריאה להדחת הרודן, נשיא המדינה, איסיאס אפוורקי. האחרון נמצא בשלטון מאז זכתה המדינה בעצמאות ב-1993. בהפגנה תהו מנהיגי הקהילה כיצד ממשלת ישראל שומרת על יחסים טובים כל כך עם המשטר של אפוורקי, שבגללו אינם יכולים לשוב לביתם, ומנגד פועלת לגירושם.

באריתריאה יש איסור על התאגדות פוליטית שלא במפלגת השלטון, וכן על השמעת דברי ביקורת כלפי הנשיא או אנשיו. המואשמים בפעולות אלו סובלים ממאסר ללא משפט או עינויים. בעקבות כך, הוטלו סנקציות כלכליות שונות על המדינה. עם זאת, ישראל אינה שותפה לסנקציות האלה, ומקיימת קשרים דיפלומטיים עם ראשי המדינה.

"נשמעו הסברים שונים באשר לקשר של ישראל עם אריתריאה, אך בפועל יש כאן עשרות אלפי אזרחים מהמדינה, איש לא מגרשם, ובישראל שגרירות של המדינה ויחסים חמים", אומר גורם הפעיל בארגוני הסיוע. "כמו כן, עלתה טענה שלפיה אריתריאה שולחת את אנשיה לישראל באופן מכוון, על מנת שאלה יעבדו כאן וישלחו כסף למדינה".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות