בימ"ש לסימטריה

תושבי סוסיא הפלסטינית בונים בלא היתרים. אמת. שופטי בג"ץ חושבים שמתפקידם לעצור בנייה זו. אז בשביל מה ה"צ" שבתוארם?

יושבים שלושה שופטים עליונים בהיכלם ומתרשמים מהעובדות: התושבים ממשיכים לבנות בלא אישורי בנייה. או אז מוציאים שלושת השופטים "צו ביניים האוסר על המשיבים לבצע פעולות בנייה בלא היתר בתחומם של שני המקבצים נשוא העתירה. הצו יעמוד בתוקף עד להכרעה בעתירה". צו הביניים ניתן ב-7 ביוני. העתירה נדונה יום קודם לכן.

מושא העתירה: "מאחז בלתי חוקי".

מהות העתירה: אי כיבוד חוקי הסימטריה ואי יישום צווי ההריסה שהוצאו נגד מבני ה"מאחז" האמור. בין השורות אפשר לקרוא: אתם השופטים פסקתם נגד המאחזים מגרון וגבעת האולפנה, ולמה אתם מחרישים פה?

סוסיא בשבוע שעבר. לפני גירוש שלישי?גיא - תעאיוש ורבנים למען זכויות האדם

שמות השופטים: אשר גרוניס, חנן מלצר ודפנה ברק-ארז.

המבנים: לא שיכונים כבגבעת האולפנה, או בתים צמודי קרקע כבהתנחלות עופרה (שרוב רובה בנויה על אדמות פרטיות של הכפרים סילוואד ועין יברוד, ולכן בלא תוכנית מתאר מפורטת). אפילו לא קרוואנים מחוברים למים ולחשמל כבמאחזים מגרון וגבעת אסף. רק מקבץ של חושות, אוהלים, חדרי בטון בבנייה מהירה.

ניחוש: התושבים הם פלסטינים (רק "מאחז" פלסטיני אינו מחובר מיד לרשת החשמל, הטלפון והמים).

האדמה: פלסטינית פרטית, כמו במגרון ובגבעת אסף ועופרה. אבל בניגוד למאחזים היהודיים, ה"מאחז" הזה נמצא על אדמה שבבעלות דייריו. בלי זיופי חתימות ומסמכים ומעשי רמייה אחרים.

שם: סוסיא. דרום הר חברון.

קצת היסטוריה. 1983: התנחלות סוסיה מוקמת בסמוך.

1986: מוצא צו הפקעה לאדמות הכפר הפלסטיני סוסיא. הכפר מוכרז אתר ארכיאולוגי (שרידים של יישוב יהודי קדום). והתושבים הפלסטינים? במקום שיכבדו אותם ויודו להם על שמירת המקום במשך מאות שנים, צה"ל והמינהל האזרחי מגרשים אותם מבתיהם (מערות בין שרידי מבני אבן קדומים), מבורות המים שלהם ומשדותיהם.

ואז? תושבי סוסיא הפלסטינית, בני משפחת נוואג'עה, עוברים לגור באדמותיהם החקלאיות, במערות ובאוהלים.

יולי 2001: בחסות האינתיפאדה השנייה, צה"ל והמינהל האזרחי מגרשים גירוש שני את בני משפחת נוואג'עה. אוהלים נרמסים, מערות ובורות מים נסתמים ונהרסים. שדות חקלאיים מושחתים וחיות מומתות.

טוויסט קטן ומפתיע בעלילת הגירוש: ב-26.9.2001 בג"ץ מורה להפסיק את הריסת המבנים בעיצומו של מאבק ציבורי של התושבים וקבוצות שמאל ומאבק משפטי של התושבים, המיוצגים על ידי עו"ד שלמה לקר.

למרות הצו, מתנחלים וצבא מונעים מהתושבים לגשת לכ-3,000 דונמים מאדמתם.

בית המשפט הורה שלא להרוס ולגרש, אבל לא הנחה את המינהל האזרחי להתיר לפלסטינים לבנות. הם נאלצים לבנות בלא אישורים. למשל, בית ספר. נכון ל-18 במאי 2012, הוצאו צווי הריסה נגד חושות ומבנים, בהם בית הספר.

עוד טוויסט בעלילה: באמצעות רבנים למען זכויות האדם, תושבי סוסיא עותרים נגד חסימת הגישה לשטחם הפרטי ונגד השתלטות המתנחלים על אדמותיהם.

עוד טוויסט מפתיע: באוקטובר 2011 המפקד הצבאי מכריז על שטח נרחב מאדמתם כ"סגור בפני ישראלים", קרי: בפני מתנחלים, כדי לעצור את השגות הגבול וההשתלטויות.

ניסיון תיקון לטוויסט, פברואר 2012: "רגבים", עמותה לשמירה על אדמות הלאום, וההתנחלות סוסיה מגישות עתירה לבג"ץ לזירוז צווי ההריסה בסוסיא ולמניעת בנייה. במלים אחרות: מתכון לגירוש שלישי.

בתגובה, עורכת הדין אביטל שרון מרבנים למען זכויות האדם מפרטת מדוע העתירה נגועה בחוסר ניקיון כפיים ולכן יש לדחותה על הסף. למשל: פירוט בנייה בלתי מורשית בסוסיה, המנכ"ל של "רגבים" חי במאחז בלתי מורשה.

שרון גם נותנת סיבות לגופו של עניין: הגירוש הקדמון. המינהל האזרחי מפלה לרעה את הפלסטינים כשאינו מפתח בעבורם תוכניות מתאר. בניגוד לטענת העתירה - המינהל האזרחי הורס ללא לאות מבנים פלסטינים. 1,101 מבנים נהרסו רק בארבע השנים האחרונות. סוסיא והרבנים שוקדים על הכנת תוכנית מתאר לכפר (אף על פי שזאת חובתן של הרשויות השולטות).

השופטים, כאמור, הקשיבו לקול הסימטריה לכאורה, שעולה מעתירת "רגבים" והתנחלות סוסיה. הם לא דחו את העתירה על הסף ואף הוציאו צו ביניים להפסקת כל בנייה חדשה בכפר סוסיא.

הבנייה בהתנחלות סוסיה נמשכת (וגם במאחזיה-בנותיה).

בעקבות בג"ץ, קציני המינהל האזרחי מופיעים בסוסיא ב-12 ביוני, ומוסרים שישה צווי הריסה קולקטיביים ל-52 מבנים, בהם גן ילדים, מרפאה ומתקני המערכת הסולארית, שמספקת חשמל לכפר ולתושביו האמיצים. מועד ההריסה: תוך שלושה ימים (עו"ד קמר משרקי אסעד, מרבנים למען זכויות האדם, משיגה אורכה של שבועיים להגשת התנגדויות לביצוע ההריסה).

תושבי סוסיא שואלים את כבוד השופטים גרוניס, מלצר וברק-ארז: כך אתם מבינים את ה"צדק" שבתואר שלכם?

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות