נתיב הכסף

ארגוני הטרור מפעילים רשת הלבנת כספים באמצעות מהגרים אפריקאים

בשב"כ חושדים כי כסף ששולחים המהגרים למשפחותיהם עובר בפועל לגדה. חוק של משרד המשפטים, שיאסור העברת כספים, עשוי להעצים את המגמה

שירות הביטחון הכללי והמשטרה חושדים כי ארגוני הטרור הפלסטיניים מפעילים רשת של הלבנת כספים באמצעות מהגרים מאפריקה השולחים כסף לבני משפחותיהם.

שלשום (ראשון) אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שגיבש משרד המשפטים האוסרת על מהגרים שנכנסו לארץ שלא כחוק לשלוח כספים מישראל. מטרת החוק המוצהרת היא להפחית את התמריץ של אזרחים אפריקאים להגיע לארץ, ואולם לדברי מהגרים שכבר נמצאים בה, ארגוני סיוע ואף בכירים במערכת, ההצעה רק תעצים את התופעה של שליחת כסף חזרה בדרכים לא חוקיות. מי שנהנים ממצב זה הם דווקא ארגונים פלסטיניים בגדה, שמנצלים את המהגרים למימון פעילותם.

מדי שבוע שולחים המהגרים מאות אלפי שקלים ממשכורותיהם שלא כחוק חזרה לארצם. באחת הסקירות השגרתיות לקראת גיבוש הצעת החוק של משרד המשפטים, הציגו נציגי השב"כ והיאחב"ל (יחידה ארצית לחקירת פשעים בינלאומיים) את האמצעים שבהם משתמשים המהגרים להעברת כספים. על פי המודל שהציג נציג השב"כ בדיון, וזכה לכותרת "העברה באמצעים בלתי רשמיים דרך בלדרים בדרכים המהוות סכנה ביטחונית לישראל", חלק מהכספים שהמהגרים מבקשים לשלוח לאפריקה מולבנים על ידי הארגונים ועוברים כמה ידיים עד שהם מגיעים ליעדיהם, בעיקר לאריתריאה אך גם לסודאן.

מחקירות הרשויות עולה כי המהגרים מפקידים את הכספים אצל בלדרים המכונים "קייסים" המעבירים את הכספים לידי בלדר בכיר יותר שעומד בקשר עם פלסטינים תושבי הגדה או עם ערבים תושבי מזרח ירושלים. הכסף שעובר לגדה נשאר שם ומגיע לידי חמאס וארגונים נוספים ובכך הם מתגברים על הקושי להעביר כספים לגדה המערבית. נציגי חמאס והארגונים האחרים הנמצאים בחו"ל - בעיקר באיראן, לבנון וסוריה - מקזזים את הסכום באמצעות שליחת כסף לנציגיהם במדינות היעד באפריקה והם מצדם מעבירים את המשלוח למשפחות המהגרים. השיטה פועלת כך שהכסף אינו עוזב את גבולות הארץ ומבלי שמבוצעות העברות אלקטרוניות מהארץ לחו"ל ולכן לא ניתן לנטר את הפעילות והיקפה.

מנתונים שהציג שלשום לממשלה מזכיר הממשלה צבי האוזר עולה כי מדי שנה מועברים מחוץ לישראל כ-600 מיליון שקל - מתוכם רק כ-50 מיליון בהעברות חוקיות והיתר הוגדרו "חוסר מוערך". להערכת רשויות החוק, חלקים ניכרים מהכספים הללו עושים דרכים לארגונים בגדה המערבית, עזה וסיני. במזכירות הממשלה הנחו את רשויות הביטחון להציב את חקירת הפרשה "בעדיפות עליונה".

בדיון לפני כמה שבועות ציין נציג השב"כ מעצר של סייען ובלדר באזור תרקומיא בחודש יוני וכן מעצר חשודים נוספים במזרח ירושלים. חוקרי השב"כ התחקו אחר נתיבי העברת הכספים והבינו כי הכספים אכן מגיעים לארגוני טרור. במעצרים נתפסו מזוודות שבתוכן כ-50 אלף דולר בכל העברה, ומהחקירה עלה כי העברות מתבצעות פעמיים בשבוע בממוצע - סדר גודל של 400-100 אלף שקל לחלפן. לרשויות החוק ידוע על חמישה חלפנים, אך הן מעריכות כי מדובר בכ-15 בסך הכל.

בכך מנצלים ארגוני הטרור את הרתיעה של המהגרים מהביורוקרטיה הטמונה בהעברה בנקאית או באמצעות נותני שירותי מטבע זר, ומתגברים על הקושי להכניס כספים לתוך האזורים שנמצאים בפיקוח ישראלי או בהעברת כספים מעזה לתוך הגדה.

מעדויות מהגרים אפריקאים ל"הארץ" עולה כי המודל עובד לרווחת הכל וכי למרות היעדר התיעוד והרישום על ההעברות, לא התגלו בעיות בהעברת הכסף באמצעות שרשרת הבלדרים עד לקרוב המשפחה באפריקה. יש לציין כי ככל הנראה, כך גם לפי הערכת רשויות החוק, למהגרים עצמם (פרט לבלדרים במעגל הפנימי הקרוב ביותר לבלדר הפלסטיני) אין באמת מושג לאן ואיך הכסף מתגלגל עד שהוא מגיע לקרובי משפחתם.

ו' (השם המלא שמור במערכת), מהגר מאריתריאה השוהה בתל אביב זה שנתיים, מספר על המודל. "פעם בכמה שבועות אני שולח בין 1,000 ל-2,000 דולר למשפחה שלי באריתריאה ולאחי שנמצא בסווזילנד. אני מעביר את זה לאריתראי פה בדרום תל אביב שיש לו חברים והוא מעביר את זה לאפריקאי אחר שנמצא בארץ כבר ארבע שנים. הוא מעביר את הכסף לערבי באיזה כפר ומשם הם שולחים את הכסף לאפריקה".

ו' הוא לקוח קבוע של השיטה ומעיד כי מעולם לא צצו בעיות בנושא, אחרת היה מפסיק לשלוח ומחפש חלופות. "אני לא יודע איך הם מוציאים את הכסף מהארץ", הוא מציין, "אבל אני מעביר להם בדולרים והם ממירים למטבע המקומי. הם יודעים כמה זה בדולרים ומעבירים את הכסף לפי הערך שלו באריתריאה".

לדברי ו', על העסקה הוא משלם עמלה שאינה גבוהה יחסית מנותני שירות מטבע זר כמו Western Union ו-Moneygram. "האריתראי שאני מכיר לוקח 15 שקל על כל 100 דולר שאני שולח", הוא מספר. מה שיוצא כ-3.8% או 300 שקל להעברה בסכום גבוה יחסית של 2,000 דולר. ו' מסביר את הרציונל בשימוש בבלדרים. "אם אני אלך לבנק יגידו לי תביא תלוש משכורת, תביא כתובת איפה שאתה ישן ותעודות זהות. כל מי שאני מכיר עושה את זה בדרך הזאת. כל מי שיש לו אינטרנט קפה בתל אביב עושה את זה".

את הסנונית הראשונה למנגנון ולחשדות שלפיהם בדרום תל אביב מסתתר תא טרור, סימן צעיר אריתראי בן 22 בשם כברי גבריוסוס. גבריוסוס נעצר במחסום תרקומיא (כביש חברון-קרית גת) באמצע יוני שעבר בחשד שהעביר כספים לארגון טרור, קשירת קשר לביצוע פשע ובעבירה על איסור להלבנת הון. יחד עם גבריוסוס נעצרו גם ערבי ישראלי מרמלה ופלסטיני תושב הכפר צוריף. מדובר ככל הנראה במעצר הראשון של מהגר אפריקאי בחשד למעורבות בטרור ביודעין.

בתחילת השבוע שעבר פשטו חוקרי היאחב"ל בשיתוף חוקרי מס הכנסה על כ-20 בתי עסק חוקיים ולא חוקיים בתל אביב. בתי העסק שעליהם פשטו החוקרים היו יעד לחקירה ממושכת ונחשדו בשירותי מטבע ללא היתר, עבירות על חוק איסור הלבנת הון והוצאת כספים מהארץ בניגוד לחוק. בפשיטה נעצרו ארבעה מהגרים מאריתריאה ונתפסו כמיליון שקל במזומן (בדולרים ובשקלים). בנוסף, בפרקליטות מחוז ירושלים מטפלים בשני תיקים של אריתראים שנעצרו בחשד להעברת כספים לארגוני טרור.

במשטרה ובשב"כ הבחינו כי הפשיעה מרוכזת בעיקר בכסף שממוען לאריתריאה. מה שנתן חיזוק לכך הם הנתונים שהוצגו בישיבות שעסקו בנושא במזכירות הממשלה. באמצעות בנק הדואר הוציאו המהגרים ב-2011 כ-14 מיליון שקל ב-5,800 פעולות, ואילו במחצית הראשונה של 2012 הוציאו 6 מיליון שקל ב-2,900 פעולות. מהנתונים עולה כי מרבית המהגרים מעדיפים להעביר את הכספים בעיקר דרך זכיינים של Moneygram - ספקית שירות מטבע זר שלה חמישה זכיינים פרטיים ובנק דיסקונט. עוד עולה כי ב- 2008-2011 הועברו לאפריקה מישראל כ-20 מיליון דולר (ממוצע של 20 מיליון שקל בשנה).

למרות הנתונים המעידים על הוצאת עשרות מיליונים מישראל בדרכים קונבנציונליות, עיקר הבעיה עבור רשויות החוק מגיעה בכל הנוגע לכספים שמוציאים כ-30 אלף אזרחי אריתריאה החיים בישראל. מנתונים שהעביר בנק הדואר עולה כי ב-2011 כולה בוצעו רק 13 העברות כספים לאריתריאה בסכום כולל של 21,500 שקל. באותה שנה נעשו גם 15 העברות כספים על ידי אריתראים למדינות אחרות באפריקה בסכום כולל של 24,000 שקל בלבד. ההעברות נעשו בסכומים קטנים בסך כמה מאות שקלים. הפער הגדול בין הנתונים שהציגו המהגרים ממדינות שאינן אריתריאה לאזרחי הדיקטטורה במזרח אפריקה העלה את החשד שלפיו עשרות מיליוני שקלים יוצאים מישראל ללא כל פיקוח ועלולים למצוא דרכם לארגוני טרור.

כחיזוק לטענה, ציין נציג משרד הפנים בישיבה כי בידי אנשי המשרד מחברת המתעדת העברת כספים לאריתריאה שלא כחוק בהיקף של מאות אלפי דולרים. עוד העלה נציג משרד הפנים כי חלק מהאריתראים מעבירים את כספיהם דרך שטחי C של הרשות הפלסטינית באמצעות בלדרים וחלפנים ממזרח ירושלים.

למה דווקא אריתריאה?

מעדויות אריתראים החיים בישראל עולה כי השימוש באמצעים הלא כשרים להעברת כסף לארצם נובע בעיקר ממדיניות השלטון האריתראי שגובה מסים גבוהים על הכספים המועברים וכי הצעת החוק של משרד המשפטים רק תעצים את התופעה. מבחינת המהגרים הם חייבים להעביר כסף למשפחותיהם גם משום שאין להם מקום בטוח להסתירו, או כפי שהיטיב לתאר זאת אחד המהגרים כשאמר כי "אם אשים את הכסף בדירה יגנבו לי אותו, לפתוח חשבון בנק זה מסובך מדי. מה, אני אשים את הכסף בתחתונים?". וכך באמצעות הדרך העתיקה של "חבר מביא חבר" התפתחה לה רשת בלדרות כספים המושתתת על אמון. לטענת המהגרים, אין כאן התנהלות בסגנון מאפיה או איומים, ולטענתם זאת אפילו לא בעיה לפתוח "עסק מתחרה". "אף אחד לא יגיד לי כלום אם גם אני אכיר אנשים ואעביר כסף לאפריקה. זה בסדר גמור לעשות את זה", אומר אחד מהם.

כמה מהמהגרים טוענים שהמדיניות הנוכחית המקשה עליהם להוציא כספים לארצם דוחקת אותם לפשע - מה שיתגבר אם תעבור הצעת החוק של משרד המשפטים האוסרת להוציא כספים מישראל. לטענת יוהנס באיו, מנהל המרכז לקידום פליטים אפריקאים בישראל (ARDC), המהגרים נדחקים לסיועם של עבריינים "בגלל המערכת". "בגלל שאין מדיניות ממשלתית מסודרת הם פונים לאנשים מפוקפקים ונותנים להם את כספם", אומר באיו. "אנו לא תומכים בפעילות שלילית וזה חייב להיפסק, אבל אם הצעת החוק החדשה תעבור, לצערי לאנשים לא תהיה ברירה והם יהיו חייבים להעביר את הכסף באמצעים לא חוקיים. בגלל שלא מספקים להם אפשרות חוקית הם בעצם דוחפים אותם לפשע".

באיו מספר על הקושי בהעברת הכסף, שלעתים גדול יותר מעשייתו. "אנו יודעים שיש לא מעט אנשים שמשתמשים בדרכים החוקיות כמו ווסטרן יוניון או מאניגראם", הוא אומר ומסייג מיד, "אבל גם שם וגם במקומות הבודדים שמאפשרים פתיחת חשבון בנק הם דורשים מסמכים כמו תעודת זהות שזה משהו שאין לכל אחד. כל המעבר לדרכים לא חוקיות מתחיל בגלל שהרשויות מערימות קשיים על הדרכים החוקיות. הם נדחקים לפשע".

הפעיל האריתראי גבריהיוות (גבריאל) טקלה מספר כי כרגע האריתראים בישראל נתקלים בקושי רב להעביר כספים לאפריקה. "אתה לא באמת יכול לשמור את הכסף שאתה מרוויח עליך בכיס כי אתה חושש שזה ייעלם או ייגנב, אפילו על ידי אנשים שישנים איתך באותה דירה". לדבריו, נתיני אריתראה מעדיפים לעבוד עם "בלדרים העובדים עם השוק השחור האריתראי בגלל התעריפים הנמוכים יותר ממה שגובה הבנק באריתריאה".

לטענת טקלה, אם הצעת החוק תעבור "זה יהפוך את החיים ליותר קשים עבור המהגרים. אם מישהו יחסום אותו מלהעביר כסף למשפחה שלו אז הוא יהיה חייב להשתמש באמצעים אחרים". טקלה הדגיש כי למיטב ידיעתו, רובם המכריע של המהגרים האריתראים בישראל כלל לא מודעים שהכסף שהם מעבירים משמש כמימון לארגוני טרור.

נציגת פרקליטות מחוז ירושלים, שהשתתפה בדיונים לגיבוש הצעת החוק, מסכימה עם טענות נציגי המהגרים. "הצעת החוק לכאורה רק תחמיר ותעודד את התופעה הבעייתית ביותר גם ככה", אמרה הפרקליטה באחד הדיונים והוסיפה כי "לא ברור לי שהמנגנון שנבחר הוא מנגנון יעיל. על פניו נראה שדי בקלות ניתן לעקוף את מטרת החוק אם המסתננים מתארגנים בינם לבין עצמם כדי לדאוג להזרמה קבועה של כספים לארצות המוצא שלהם - התארגנות שכנראה כבר היום קיימת ברמה כזו או אחרת".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5