09:28
צה"ל יחל לזמן צעירים חרדים בני 18-17 להתייצב בלשכות הגיוס, בהליך דומה למדי לזימון מתגייסים מן המניין, בעקבות תפוגתו של חוק טל ולאחר שהממשלה לא הצליחה למצוא לו הסדר חלופי. בתחילת ספטמבר ישוגרו צווי ההתייצבות (המכונים "צו ראשון") לכ-7,500 חרדים הכלולים בשנתון הגיוס של 2013. עם זאת, הסיכוי המעשי שהצבא יאכוף לבסוף את הגיוס על תלמידי הישיבות החרדים נראה בינתיים קלוש.
בשנתון הגיוס 2013 יהיו החרדים כ-13% מהגברים חייבי הגיוס. כיום רובם המכריע אינם מתגייסים, ורק כ-30% משרתים לבסוף בצבא או במסלול השירות האזרחי. עד היום, כחלק מהסדר דחיית השירות הקודם והסדר חוק טל שבא בעקבותיו, היו החרדים מתייצבים בלשכות רק כדי לחתום בהליך מהיר על טופסי דחיית שירות. כעת, לפחות בשלב ראשון, הם יידרשו לעבור מסלול כמו המיועדים לגיוס האחרים. צווי התייצבות ראשונים ללשכות כבר מוצאים מאז אמצע אוגוסט. בתחילת ספטמבר יישלחו על פי התכנון צווים לכל החרדים בני שנתון הגיוס הבא.
דובר צה"ל מסר בתגובה לפניית "הארץ" כי "בהתאם להחלטת בג"ץ ולהנחיות שר הביטחון, צה"ל יפעל על פי חוק שירות הביטחון לגיוס כלל האוכלוסייה, בכפוף למדיניות הגיוס כפי שתיקבע ולאחר שתאושר על ידי הדרג המדיני. מדיניות זו טרם אושרה, ולכן טרם נקבע אופן גיוס האוכלוסייה החרדית".
צעירים חרדים בלשכת הגיוס בירושלים. דובר צה"ל: "המדיניות עוד לא אושרה ולכן טרם נקבע אופן גיוס האוכלוסייה החרדית" .
צילום: דניאל בר-און/ג'יני
עם זאת, מקורות צבאיים אישרו כי בתקופה הקרובה יופצו אלפי צווים ואמרו כי תהליך המיון לשירות ביטחוני יותאם למאפייני האוכלוסייה החרדית ככל הניתן.
לדבריהם, המועמדים המתייצבים בלשכת הגיוס לצורך אימות נתונים מתבקשים לחתום על הצהרה שלפיה הם כשירים למבחנים פסיכוטכניים. בטופס זה יתאפשר למועמד לבקש דחיית הגיוס לצורך סיום לימודיו התיכוניים, וקיימת בו התחייבות של המועמד לגיוס באשר למהימנות המידע הנמסר ללשכת הגיוס.
בציבור החרדי מודאגים מהכוונה לזמן צעירים להתייצב בלשכות בתהליך שאינו מתבסס על דחיית גיוס בלבד. המסר שהעבירה באחרונה מועצת גדולי התורה של דגל התורה, הנחשבת ל"סמן הימני" החרדי בהתנגדות לגיוס, היה שהצעירים צריכים להימנע מכל חתימה על מסמך המביע נכונות, ולו עקרונית, להתגייס לצה"ל.
בתקשורת החרדית ניתנו כמה הנחיות שונות לתלמידי הישיבות הנקראים להתייצב. רוב הרבנים ואישי הציבור קראו להתייצב אך לא לחתום על שום מסמך - למעט כזה עם פרטים אישיים. גם חבר הכנסת ויו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ ישראל אייכלר, קרא לבחורי הישיבות מחסידות בעלז להתייצב אך לא לחתום. עם זאת, אייכלר ציין בקריאתו כי "אין חובה לחתום". "בן ישיבה הנקרא להתייצבות לא יחשוש מאיומים ולא יתווכח עם חיילים וקצינים. ‘שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו'... ברגע שהתייצב - מילא את החוק כנדרש ואין לאיש זכות לעכבו או לאיים עליו בדרך כלשהי". אייכלר הבהיר כי "במידה ונתקלת בבעיה בלשכת הגיוס חזור לישיבה ופנה ללשכתנו ואנו נשוב אליך בעזרת השם". מנגד, כמה רבנים מחמירים, כמו רבי אביעזר פילץ, ראש ישיבת תושיה, אסרו על תלמידיהם אף להתייצב בלשכת הגיוס.
במטכ"ל קיימת הסתייגות מההנחיה האחרונה של הדרג המדיני בדבר שיגור הצווים הראשונים, הנתפשת כמיותרת. זאת בנימוק שבהיעדר הסדר מוסכם חדש לגיוס, עלול ניסיון לכפותו על החרדים להסתיים בהתנגשות ובכישלון - ודווקא בירידת מספר המתגייסים משורותיהם. בנוסף, בצבא חושדים שלא מדובר במהלך שיושלם עד תומו ושבסוף תושג פשרה עם החרדים באופן שהעימות ייראה מיותר.
בד בבד, עורכים משרד הביטחון וצה"ל הכנות לגיבוש הסדר גיוס חדש, בתקווה שזה יעמוד במבחן בג"ץ ויצלח את המכשולים הפוליטיים. כוונת הצבא היא ליצור בסיס להרחבת גיוס החרדים לשורותיו - באמצעות הרחבת מסלולי השירות לחרדים במקצועות טכנולוגיים ולוגיסטיים וייתכן שגם באמצעות הרחבת היחידות הקרביות בנוסח הנח"ל החרדי, למשל במערך ההגנה האווירית ובגדודי החילוץ של פיקוד העורף. במקביל צה"ל תומך בהרחבת השירות הלאומי לחרדים שאינם מתאימים לצרכיו.
הוספת תגובה
- 0minus
- 0plus
מיטב כתבות סוף השבוע
נושאים
עוד בסוף השבוע
פרסומת
נושאים
עוד במדיני-ביטחוני
עוד במדיני-ביטחוני
פרסומת
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
