רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבא אבן: חשבנו שהמצרים מקיימים תרגיל

שר החוץ של ישראל ב-1973 סיפר בוועדת אגרנט כי "הדעה הביטחונית שלנו היתה שהחזית שלנו היא של לחץ מדיני וכלכלי. למה שמצרים תסתכן בתבוסה?"

תגובות

אבא אבן, שר החוץ של מדינת ישראל בעת מלחמת יום הכיפורים ב-1973, העיד בפני ועדת אגרנט על ההיערכות המדינית למתקפה סורית או מצרית. בדבריו, שפורסמו היום (חמישי) לראשונה, צוין כי ההערכה הרווחת היתה כי לא צפויה לפרוץ מלחמה בקרוב.

אבן סיפר על הערכת מודיעין בצה"ל שלפיה הסבירות להתקפה ערבית נמוכה. על ריכוזי הכוחות הסוריים הגדולים, שעל התעצמותם מיום ליום דיווח מפקד פיקוד הצפון יצחק חופי בעדותו, אמר אבן כי "להערכתנו נעוצה הסיבה העיקרית להיערכות החירום הנוכחית של הסורים בחששותיהם, אשר החלו בתחילת ספטמבר וגברו מאוד לאחר הקרב האווירי ב-13 בספטמבר (שבו יירט חיל האוויר 12 מטוסי קרב סוריים ביום אחד, ג"כ). חששות אלה נובעים מהערכה סורית שעלולה ישראל לפעול נגד סוריה". אבן, שפירט על תדרוך שהעבירו לו אנשי אגף המודיעין, הוסיף: "באשר לפעילות המצרית כתוב עליה לאמור: נערך בצבא מצרים תרגיל בין-זרועי רחב היקף שסיומו צפוי ב-7 באוקטובר 1973. לאחר מכן יש תיאור, ובתיאור הפעולות הללו מופיעה ארבע פעמים המילה תרגיל".

גם הערכת המודיעין האמריקאי, שמסר הגנרל ברנט סקוקרופט, עוזרו של שר החוץ הנרי קיסינג'ר, היתה דומה, לפי אבן, וגרסה כי מדובר באמצעים הגנתיים שבהם נוקטים הכוחות הסוריים. "התגובה של סקוקרופט נמסרה מיד לארץ, והלכנו להתפלל כל נדרי", סיפר אבן, "זה היה כמעט – פלשנו כבר לתוך יום הכיפורים, עם כל הטלפונים האלה".

חיילי צה"ל בסיני מלחמת יום הכיפורים 1973
לע"מ

אבן ממשיך לתאר את מדיניות משרד החוץ בתקופה והערכתה לגבי אפשרות המלחמה עם מצרים. "הואיל והדעה הביטחונית היתה שהוא איננו מתכונן למלחמה, היינו רוב החודשים הללו בהרגשה שהחזית שלנו היא חזית של לחץ מדיני, לחץ כלכלי, לחץ של חרם, לחץ של השפעה ערבית גוברת והולכת... שהואיל ומצרים מסוגלת לכל הישגים שלא בתחום המלחמתי היא תוסיף להיאבק בזירה שיש לה בה כוח ולא תפנה לזירה שלפי ההערכות שלנו וכל שאר הגורמים, (היא) הזירה שמבחינתה היא עשויה להיות מובסת. למה עליה להסתכן בתבוסה צבאית כאשר יש לה סיכויים להישגים מדיניים?", הוא מסביר.

בהמשך עדותו, שנמשכה שעות, שואל אותו השופט לנדוי על האמונה הכמעט מוחלטת בהערכות אמ"ן. "אנשי אמ"ן הם אנשי צבא ומטבע הדברים הם עושים הערכות לטווח קצר – מה נמצא בשטח, הם סופרים את הציוד, וכנגד זה הם מעריכים את יכולות הכוחות הצבאיים העומדים זה נגד זה", אומר לנדוי, "אך הלא הערכה כוללת אינה יכולה להתמצות בזה - פה נחוצה הערכה מדינית במובן הרחב ביותר".

לנדוי התעניין באשר לעמדת שר החוץ על תפקודו של אגף המודיעין: "אני מבין מזה שהתשובה לשאלתי היא שאתה מרוצה מן המערכת הקיימת", אומר השופט בתגובה לתשובתו של אבן על מערכת היחסים בין אמ"ן לדרג המדיני. "לא", משיב שר החוץ. "לרגל מה שקרה, אני חושב שכל אזרח, לא כל שכן אדם הממלא כהונה זו, נמצא במצב של חשבון-נפש לא רק לגבי הסוגיה המסוימת, אלא גם לגבי השיטות שלנו..".

הוא ממשיך ומפרט על חופש הדעה המקובל בעת ניתוח ידיעות מודיעיניות ועל "הפלורליזם של ההערכות" המתקבלות בין היתר גם בארצות הברית. "אם יש מחלוקת, אולי זה פעמון אזעקה להתייעץ ולחשוב איזו מחשבה יותר ביקורתית על כל אחת מההצעות", אומר אבן. "אני חושב שזו אחריות גדולה, והיה מנחם אותי אילו איש אחר הביא את העניין לידי הכרעה, כי זה לא כמו הערכה אחרת לאמור, האם טנזניה כן או לא תנתק יחסים. אי אפשר להשוות על כף המאזניים הערכה לא מדויקת".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות