הקו האדום של נתניהו, הקו הירוק של אבו מאזן

כשנתניהו ביקש ממנהיגי העולם למנוע מאיראן להצטייד בגרעין, עבאס ביקש מהם לבלום את הנשק הקונבציונלי של ישראל: גזל אדמות ומים, הריסת בתים והתנכלות לכפריים

שעה קלה לפני שראש הממשלה צייר את הקו האדום לאיראן באולם עצרת האו"ם, הציג שם המנהיג הפלסטיני מחמוד עבאס את הקו הירוק לישראל. הקו הירוק, כבסיס להסכם שלום, הבהיר עבאס, הוא הקו האדום של בני עמו. הוא שב והציע לישראל להשאיר בידה 78% משטח פלסטין המנדטורית. לא פחות ולא יותר. עבאס העלה על נס את יוזמת השלום הערבית וציין שזכתה באחרונה לברכת המדינות הבלתי-מזדהות וארגון מדינות האיסלאם.

גם הפעם, היוזמה ההיסטורית שמציעה לישראל שלום ונורמליזציה עם כל מדינות ערב והאיסלאם (איראן לא התנגדה), חלפה ליד אוזנו של נתניהו.

בספטמבר 1993 צפיתי בעבאס כשחתם על הצהרת העקרונות במדשאת הבית הלבן. ב-19 השנים שחלפו מאז הוא למד שאצל הישראלים "זמני" יכול להיות מאוד קבוע. בנימין נתניהו התעלם כמעט לחלוטין מהסכסוך, מהכיבוש ומהמשא ומתן התקוע. קטן עליו. יש לו עסק עם יורשו של היטלר. מנהיג מדינה הנחשבת (לפי מקורות זרים, כמובן) למעצמה גרעינית, ומסרבת לחתום על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, עשה מבמת האו"ם בימה להצגה על ילדים מוכים.

איור: ערן וולקובסקי

נתניהו התיאטרלי סיפק לכתבים את הכותרת שלהם - ביבי מתריע שעד הקיץ הבא איראן תגיע לקו האדום. עבאס הסתפק בהתרעה שפתרון שתי המדינות אוזל ושהרשות הפלסטינית נחלשת. אם מחברים את שתי ההתרעות, התוצאה עשויה להיות שכאשר איראן תשלים את תוכנית הגרעין שלה, ישראל תידרש להשלים את תוכנית ההשתלטות מחדש על הגדה.

במשך עשרות שנים רכב נתניהו על הטרור הערבי, בכישרון רב, כל הדרך ללשכת ראש הממשלה. כשהטרור נגד ישראלים נמצא בשפל - בעיקר בזכות התיאום המשובח עם שירותי הביטחון הפלסטיניים - קלף הטרור החליף ידיים. מנהיגו של עם ללא מדינה הציג (בלי הצגות) נתונים יבשים: 535 התקפות של ישראלים על פלסטינים מאז נאומו הקודם באו"ם, הריסת 510 מבנים פלסטיניים שהותירו 770 בני אדם ללא קורת גג.

כשביבי דרש ממנהיגי העולם למנוע מאיראן להצטייד בנשק להשמדה המונית, עבאס ביקש מהם לבלום את הנשק הקונבציונלי מאוד של ישראל: גזל אדמות ומים, הריסת בתים והתנכלות לכפריים, הצתת מסגדים, כריתת עצים והגבלות תנועה.

נתניהו שב ובנה את "הקייס" הישראלי על היסטוריה של עם עתיק, למוד שואה. עבאס דיבר על כאן ועכשיו. הוא תרגם את "לעולם לא עוד" לערבית, והכריז "לא עוד נכבה" . עבאס תיקן את טעותו מנאום אשתקד וצירף את אברהם למולדת של ישו והנביא מוחמד. הוא בנה את "הקייס" שלו על החוק הבינלאומי ודו"חות האו"ם. את הטקטיקה שלו ביסס על הפוליטיקה האמריקאית; הבקשה להתקבל כמדינה שאינה חברה באו"ם תמתין ל-6 בנובמבר. יש אומרים (האמריקאים לא מאשרים) שאובמה הבטיח לעבאס הרים וגבעות בתמורה לטובה הגדולה הזאת. התגמול החשוב ביותר לפלסטינים הוא הצבעה אמריקאית בעדם בעצרת הכללית, או למצער, הימנעות. אבל הם לא עוצרים את הנשימה.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות