תושבי הכפר בתיר שמדרום לירושלים הגישו אתמול (שני) עתירה לבג"צ בניסיון לעצור את בניית גדר ההפרדה, שמאיימת להחריב את הטראסות החקלאיות העתיקות וגם להפר הסכם היסטורי בין תושבי הכפר לבין משה דיין. שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, הוציא צו ביניים שאוסר על תחילת העבודות באזור עד לקבלת החלטה חדשה והורה למדינה להגיב בתוך 14 יום על העתירה.

הכפר בתיר, בו מתגוררים 5,000 תושבים, שוכן סמוך למסילת הרכבת הישנה בין ירושלים לתל אביב. בבעלות תושביו כ-3,000 דונם של אדמות שנמצאות מעבר לפסי הרכבת ולמעשה בצידו הישראלי של הקו הירוק - ואולם בשל הסכם חריג בינם ובין משה דיין, הם הורשו להמשיך ולעבד את אדמותיהם, כשבתמורה דאגו לביטחון הרכבת העוברת באזור. בכך היו הפלסטינים היחידים שהורשו להמשיך ולעבד את אדמותיהם מעבר לקו הירוק אחרי 1948. 

תושבי הכפר מתגאים בכך ששמרו על ההסכם במשך 64 השנים שחלפו, ואולם הקמת הגדר, הם אומרים, תגרום להפרה חד-צדדית של ההסכם ההיסטורי. "על פי התוכנית לבניית הגדר, שטח האדמת האמורות יישאר מאחורי הגדר, בצד הישראלי, דבר אשר ישנה את המצב הקיים בשטח עשרות שנים בצורה דרסטית וחמורה ויגרום להפרת הסכם בינלאומי בין הצדדים", כתב עו"ד ג'יאת נאסר בעתירה שהגיש בשם התושבים. "ההסכם צרוב בתודעה של האנשים והם מרגישים מרומים, הם כיבדו את ההסכם ופתאום מפוצצים אותו. זה דבר חמור מבחינתם", הוסיף. 

בנוסף להפרת ההסכם, התושבים ואיתם קואליציה של ארגוני הסביבה מתריעים מפני פגיעה חסרת תקדים בנוף הטראסות הייחודי של הכפר, שמועמד להיות מוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי. לפי חוות הדעת שהגישו, שימור הטראסות באזור חשוב במיוחד לאור היעלמות נוף זה מחלקים נרחבים של הרי יהודה.

תושבי בתיר משמרים תרבות של חקלאות הררית שנמשכת באזור מאות שנים. הטראסות שיורדות מהכפר מושקות במערכת עתיקה אך מתוחכמת של מעיינות, תעלות ובריכות. כך למשל, תושבי בתיר מעידים על עצמם שבניגוד לשאר העולם, הם סופרים 8 ימים בכל שבוע - על פי מספר החמולות בכפר, שמקבלת את הקצבת המים לחלקות שלה ביום שנקרא על שמה. ההקצבה נמדדת באמצעות מקל מדידה שמשוקע בבריכת האגירה המשותפת של הכפר. הקמת הגדר, לטענת התושבים, תביא בוודאות להרס השיטה העתיקה. 

לאחרונה, כפי שפורסם ב"הארץ", נמלכה בדעתה גם רשות הטבע והגנים ופרסמה חוות דעת שמתנגדת להקמת הגדר בתוואי שמציע משרד הביטחון. בכך הצטרפה הרשות הממשלתית לחמשת ארגוני הסביבה הגדולים בארץ שמתריעים מפני הקמת הגדר באזור בתיר, בתוואי שמציע משרד הביטחון. לעתירה צורפה גם חוות הדעת של החברה להגנת הטבע בנושא.

העותרים מציעים מנגד תוואי חלופי לגדר, שיעביר אותה מערבה ויותיר את אדמות הכפר בצדה המזרחי. יש לציין כי עד היום כמעט ואין מקרים שבו הגדר עברה לצד הישראלי של הקו הירוק. מנגד, מציין נאסר, כי לפי הערכתו, באמצעות הקמת הגדר העבירה ישראל  עד היום יותר מ-100 אלף דונם מהצד הפלסטיני לצד הישראלי של הגדר. במקרה של בתיר מבקשים תושבי הכפר להעביר 3,000 דונם לצדה המזרחי של הגדר, כדי לשמר את הנוף, המורשת התרבותית ולמנוע פגיעה כלכלית בתושבי הכפר.

נאסר גם דוחה את טענת מערכת הביטחון בנוגע לצורך להגן על קו הרכבת, שכן, לדבריו, כפי שמערכת הביטחון יודעת להגן על מאות קילומטרים של כבישים לישראלים שחוצים את הגדה, היא יכולה גם להגן על קטע קצר של מסילת ברזל. לעתירה צורפה גם חוות דעתו של אל"מ יובל דביר, שתומך בתוואי החלופי של התושבים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תוואי גדר הביטחון סמוך לכפר בתיר בדרום ירושלים, הנו הפרצה האחרונה שנותרה בהגנה על תושבי ירושלים, כחלק מ'עוטף ירושלים'. התוואי תוכנן לצורך ביטחוני מובהק שהוכר בבג"ץ- מניעת כניסת מחבלים באופן חופשי לירושלים ולעורף ישראל, ובתוכם חוליות רצח כמו החוליה שרצחה תיירת בסמוך ליישוב מטע, והגנה על מסילת הרכבת לבירה.

"בניגוד לנטען, הגדר המתוכננת אינה צפויה לגרום לפגיעה מהותית בנוף הטראסות ובשיטות ההשקיה הקיימות. בתכנון התוואי ניתן משקל רב להשפעתו על הסביבה ונמצאו פתרונות ייחודיים להבטיח שהפגיעה תהיה מזערית. כך למשל, 
תוואי הגדר הועתק למרחק של 3 מטרים בלבד ממסילת הרכבת, למקום שבו השפעתו על הטרסות והנוף תהיה מצומצמת ביותר, ונעשה ויתור על מרכיבי ביטחון, תוך כדי לקיחת סיכונים ביטחוניים, על מנת לצמצם את הפגיעה במרקם החיים ובנוף. 

"באשר לטענות בדבר הפרת 'ההסכם ההיסטורי', מערכת הביטחון מתחייבת, כפי שהתחייבה בעבר כי תאפשר את המשך עיבוד האדמות, שיימצאו ממערב לגדר, ובכך למעשה תישמר התחייבותו של משה דיין ז"ל לתושבים. דעתם של ראשי רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע מוכרת וידועה, אך מערכת הביטחון עומדת על כך שהצרכים הביטחוניים אינם מאפשרים חלופה אחרת", לשון תגובת משרד הביטחון.