טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגבלות ההסברה הישראלית: משכנעים את המשוכנעים

ועדת חקירה, אם תקום לאחר עמוד ענן, לא תמצא דופי בקרב ההסברתי. אבל לא ברור אם מישהו ישאל את השאלה הקריטית – מה יצא לנו מזה?

תגובות

עוד לפני שהקבינט אישר לצה"ל לגייס 75 אלף אנשי מילואים, כבר נקראו רבבות אל הדגל. תיכוניסטים, סטודנטים, יהודים טובים בתפוצות הצטרפו אל דובר צה"ל, מטה ההסברה הלאומי, משרד ההסברה, המסבירנים של משרד החוץ, לשכת העיתונות הממשלתית, הסוכנות היהודית ועמותות למיניהן בצבא ההסברה האלקטרוני לישראל. מאז הם עושים לילות כימים בסוללות כיפת הברזל הווירטואלית, בשוחות הרשת החברתית, מיירטים כל בדותה פלסטינית ומשגרים טילים חכמים עם מטעני נפץ של עובדות וטענות מוחצות בדבר צדקתה של ישראל ומוסריותו של צה"ל.

מעולם לא עמד לישראל מערך הסברה מסועף כל כך שלרשותו אמצעים מהירים וקטלניים. כל מל"ט ישראלי שמצלם בשמי רצועת עזה מעביר את תמונותיו לא רק אל מוצבי הפיקוד של חיל האוויר ואגף המודיעין, אלא גם אל חמ"ל ויזואליה של דובר צה"ל המפיץ סרטונים לתקשורת ולאינטרנט בתדירות מעוררת השתאות. תמונות משובחות של חיסולים ממוקדים יוצאות בתזמון נדיר למהדורות הערב בפריים טיים. בחמ"ל ניצבים גם נציגי הצנזורה שמעולם ידם לא היתה קלה כל כך בשחרור חומרים שבימים כתיקונם נושאים עליהם סיווג סודי ביותר.

בצה"ל מדברים בשנים האחרונות על "סגירת מעגל מהירה" – הזמן שעובר מהרגע ש"נרכשת" מטרה באמצעי התצפית עד לחיסולה המהיר. במבצע עמוד ענן נוספה משמעות נוספת למונח – הזמן שעובר מרגע החיסול ועד לשידורו בחדשות ערוץ 2. אלופי ההסברה כבר הזדרזו להכתיר את ההצלחה. אנחנו "שולטים בפייסבוק" ו"מנצחים בטוויטר". שוב לא יאמרו שצה"ל מנצח בשדה הקרב אבל מפסיד במערכה התקשורתית. האומנם?

דובר צה"ל

ועדת חקירה, אם תקום לאחר המבצע, לא תמצא דופי הפעם בניהול הקרב ההסברתי. המנגנון עובד בצורה חלקה, האגו אופסן עד לאחר הפסקת האש והתיאום כמעט מושלם. אבל בסופו של יום, לא ברור אם מישהו ישאל את השאלה הקריטית – מה יצא לנו מכל זה?

דובר ממשלתי ותיק שכבר ראה מבצעים ומלחמות הפטיר ביובש ש"אנחנו עושים עבודה טובה וטופחים לעצמנו על השכם, אבל ברגע שיהיה לנו עוד מקרה כפר קאנא כל זה לא יהיה שווה דבר". הוא צודק, יהלומים אפשר ללטש ולהבריק אבל אין דרך להפוך בית מופגז על יושביו, תינוקות מחולצים מתים מבין ההריסות, לנכס הסברתי. הטיעונים, הנכונים שלעצמם, על כך שבבית היתה מפקדת חמאס או מאגר רקטות משכנעים רק את המשוכנעים ממילא. כל שאר העולם רואה רק את הדם. ובעוד ישראל מתפארת, ובצדק, בהישג הטכנולוגי המופלא של כיפת ברזל, הצד השני מוביל בהפרש עצום במאזן הדם והאימה. ההסברה לא תשנה דבר.

חיילים בני 19 מתחרים ביניהם בציוצים מבריקים בחשבון הטוויטר הרשמי של צה"ל, המייצג למעשה את כל אזרחי ישראל, ומשמחים את לבבותיהם של תומכי ישראל בעולם. אבל מי שלא נמצא בצד זה או אחר של המתרס מתמלא בחלחלה לנוכח חוסר החמלה שמתגלה בשלל ההתחכמויות (יש לציין, שבימים האחרונים, דאג מבוגר אחראי לרסן קצת את ההתלהבות).

ארה"ב ואירופה עוד מעניקות תמיכה מסויגת לישראל, לא בזכות הישגי ההסברה אלא בשל אינטרסים גלובליים. המנהיגים המבקרים את ישראל לא מקבלים הוראות מהרשת החברתית או בודקים סטטוסים בפייסבוק. כלי התקשורת העולמיים מוצפים בחומרים משני הצדדים. הם יכולים לברור בעצמם נרטיב התואם את השקפת עולמם.

אסור לישראל להזניח את הקרב התקשורתי או להיעדר מזירת האינטרנט, אבל היא חייבת להכיר במגבלותיה - ההסברה הישראלית יכולה להשיג לכל היותר תיקו. ומהשוויון בין ישראל לחמאס במרחב האלקטרוני נוצר גם שוויון תדמיתי. כבר לא מדינה מסודרת ומתוקנת מול מיליציית טרור השוכנת ברצועת חוף זעירה, אלא שני חשבונות טוויטר המתגוששים זה מול זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות